לימפומה היא אחד הסרטנים הנפוצים בישראל, והיא שונה מאוד ממחלות סרטן אחרות. ד"ר אראל יפה, מנהל יחידה במערך ההמטולוגי של בית חולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מהי לימפומה ואיך מטפלים בה.
לימפומה היא קבוצה של מחלות סרטן שמתחילה "מתוך מערכת החיסון, או מבלוטות הלימפה, לפעמים במח העצם ולפעמים מרקמה של מערכת החיסון שנמצאת באיברים אחרים, בקיבה, בריאות, בעין וכדומה", הסביר ד"ר יפה. "אנחנו מחלקים את הלימפומות לשתי קבוצות: יש לימפומות אגרסיביות או מהירות, שיכולות להיות מהגידולים האלימים והמהירים ביותר שאנחנו מכירים, ויש לימפומות אינדולנטיות או איטיות, שהן גידולים שהם כמעט על גבול הדלקת. כך לדוגמא, לימפומה של הקיבה נגרמת בסביבה של חידק שנקרא הליקובקטר פילורי, ואז מטפלים בחיידק באינטיביוטיקה, והלימפומה נעלמת. אז זו מחלה, או קבוצה של מחלות, מאוד מגוונת".
"אחד הדברים החשובים להבין לגבי לימפומה, שזה מאוד שונה מסרטנים אחרים, הוא שעיכוב באבחנה לא כל כך משנה", אמר ד"ר יפה, "זאת אומרת שקצב הטיפול בלימפומה הוא כקצב התנועה של המחלה. הקונספט של לטפל מוקדם ולטפל מהר, הוא לא כל כך משמעותי בלימפומה. יש לפעמים חבר'ה צעירים שהמחלה רצה אצליהם, ואז עושים אבחונים בתוך ימים, אבל ברוב האנשים - אם תהליך האבחון לוקח עוד חודש או פחות חודש, זה לא ישנה את התוצאה הסופית".
גם התסמינים של לימפומה מאוד מבלבלים, ודומים מאוד למחלות אחרות. "אלו מחלות נדירות, והרבה פעמים לא מרגישים כלום, חוץ מבלוטות שגדלות, ובלוטות יכולות לגדול מ-1,001 סיבות שהן לא לימפומה", אמר ד"ר יפה, "במקרים המרשימים, כשהלימפומה באמת מתנהגת מרשים, אלה תסמינים של שפעת ללא שפעת, אנחנו מדברים על הזעות לילה, חום לא מוסבר אחרי הצהריים, ירידה במשקל שהיא לא רצונית, ויש תסמין נוסף שלפעמים מתייחסים אליו ולפעמים לא, שזה מין עייפות, שזו עייפות דמוית שפעת, אתה יכול לישון 8 שעות וקם בבוקר ומתקשה לגרור את עצמך מהמיטה".
וזה לא הדבר היחיד שמבדיל בין לימפומה לבין מחלות סרטן אחרות. "לימופמה שונה מסרטנים אחרים כי היא מגיבה מאוד טוב לטיפולים שאנחנו נותנים נגד הווריד, אז בעצם תרופה שאני מערה דרך הווריד משפיעה בכל מקום בגוף, לא בנקודה אחת, ומרגע שהיא נכנסה היא מתחילה להשפיע, והתגובות בדרך כלל מאוד מהירות", אמר ד"ר יפה.
למרות שמדובר במחלה מתעתעת שיכולה לבלבל מאוד, יש המון סיבות לאופטימיות. "בלימפומה יש חוקיות של 80/20. זה אומר ש-80 אחוזים מהמטופלים, בין אם זו לימפומה איטית או מהירה, יכולים לצפות למהלך יחסית קל, מהלך של תגובות מאוד מהירות ומאוד עמוקות לקו הטיפול הראשון, שהוא בדרך כלל מבוסס על שילובים של כימותרפיות מסוימות ביחד עם תרופות ביולוגיות שמפעילות את מערכת החיסון נגד הלימפומה", אמר ד"ר יפה.
הוא הוסיף כי "בלימפומות האגרסיביות, 80 אחוזים מהחולים יכולים לצפות לריפוי רק מקו הטיפול הראשון. ובלימפומות האיטיות, שאנחנו רואים בהן כלימפומות שהן לא ברות ריפוי, אבל מצד שני אפשר לחיות איתן עד 120 כמו מחלה כרונית. גם בהן, 80 אחוזים יכולים לצפות למהלך יחסית רגוע, ולאורח חיים זהה לאוכלוסיה הכללית".
לגבי אותן לימפומות איטיות שאינן ניתנות לריפוי, יש צורך בשינוי גישה. "מעבר לזה שהן לא מקצרות לרוב החולים את החיים, גם הקונספט של חייבים לטפל מוקדם או חייבים לטפל - לא תופס. בשליש מהחולים אפשר לעקוב שנים והם לעולם לא יצטרכו טיפול. המחלה יכולה לעלות ולרדת, ואנחנו מטפלים רק באלה שהמחלה מציקה להם או פוגעת באורח החיים, אחרת יושבים ומחכים", אמר ד"ר יפה, "רופא לימפומה טוב, כשהוא מטפל בלימפומה שפירה, הרגל שלו כל הזמן על הברקס, לא לרוץ עם הטיפול, לאט לאט, לעשות דברים באורך רוח, וכשהלימפומה הופכת להיות פתאום אגריסבית ומהירה - הרגל עוברת לגז, אבל גם התוצאות הטיפוליות נהדרות".
ומה לגבי אותם 20 אחוזים שלא צפויים למהלך מחלה קל? "ה-20 אחוזים הם ברובם אנשים שהמחלה שלהם לא רגישה לכימותרפיה. יש תת קבוצה של אנשים שהתאים שלהם עמידים לרעלים של הכימותרפיה, ומי שעמיד לכימותרפיה אחת לרוב יהיה עמיד גם לאחרות", הסביר ד"ר יפה. אבל גם בנקודה הזו יש המון מקום לאופטימיות. "בעבר היינו בבעיה מאוד קשה, כל מה שהיה לנו זה רק עוד כימותרפיה, בעשר שנים האחרונות יש מהפכה מדהימה שבעצם 3 סוגים של תרופות עם הבנה מולקולרית הרבה יותר עמוקה התחילו להופיע. אלו בעצם חלבונים שנדבקים לתאי הלימפומה ככה שמערכת החיסון יכולה לראות אותם".
מעבר לתרופות החדשות, ישנו גם תחום שלם של הנדסה גנטית של תאים שמציע אפשרויות חדשות לחולים, וכן האפשרות להשתתף בניסויים קליניים מתקדמים מאוד. לאחר שפירט את כל האפשרויות הטיפול החדשות ואת החדשנות המדהימה שמאפשרת להרחיב את סל הטיפולים בחולי לימפומה אמר ד"ר יפה כי הוא "בדרך כלל יוצא מהעבודה מחייך". וזו בהחלט סיבה לאופטימיות.