חרדה ודיכאון הם אתגרים שמוכרים לכולנו, בטח בשנים האחרונות, אבל יש אנשים שבשבילם, האתגרים האלו משמעותיים ומסוכנים הרבה יותר. נוירוטיות (Neuroticism) על פי הפסיכולוגיה היא מרכיב באישיות שנוטה להעצים רגשות שליליים כמו פחד, כעס ואשמה. ומחקרים מראים כי אנשים עם רמות גבוהות של נוירוטיות מצויים (באופן לא מפתיע) בסיכון מוגבר לפתח דיכאון, חרדה והתנהגויות מסוכנות כמו עישון, אלכוהוליזם ושימוש בסמים.
כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE, מציע שבעבור אנשים עם רמות גבוהות של נוירוטיות, המפתח לשיפור החיים יכול להגיע דווקא מאחת המסורות העתיקות בעולם. המחקר, שנערך באוניברסיטת צ'יאנג מאי שבתאילנד, מצא כי חמשת העקרונות המרכזיים בבודהיזם יכולים לשפר במידה ניכרת את מצבם הנפשי של אנשים אלו, בצורה שאפילו יכולה למנוע דיכאון, אפילו ללא עזרה מקצועית.
חמשת העקרונות המרכזיים בבודהיזם אולי יראו לכם די מוכרים, כי בפועל, הם די נפוצים גם במגרש הביתי שלנו. העקרונות האלו קוראים למאמינים לא להרוג, לא לגנוב, להימנע מהתנהגות מינית לא בריאה, לא לשקר מתוך כוונה רעה ולא להשתמש בחומרים משני תודעה.
במאמר שסקר את המחקר ופורסם במגזין Neuroscience News שעוסק במדעי המוח, הוצגו גם מחקרים קודמים שכבר הראו כי היצמדות לעקרונות האלו עוזרת לאנשים לשפר את איכות החיים ואת הבריאות הנפשית שלהם, אך זהו המחקר הראשון שבוחן בצורה ישירה את השפעתם על אנשים שנמצאים כאמור בסיכון מוגבר לדיכאון ועל מי שכבר מתמודדים עם דיכאון פעיל.
כדי לבחון את הנושא המורכב הזה, ד"ר נהתאי וונגפאקארן (Nahathai Wongpakaran) וצוותה מאוניברסיטת צ'יאנג מאי התמקדו בקשר הידוע בין נוירוטיות, לחץ נפשי ודיכאון. מחקרים קודמים כאמור הראו כי נוירוטיות מעלה את הסיכון לדיכאון, בין היתר בגלל מה שמוגדר כ"תפיסת הסטרס" - כלומר, האופן שבו אדם עם מבנה אישיות נוירוטי תופס אירועים מלחיצים שקורים לו ומגיב אליהם.
בין השנים 2019 עד 2022, שכידוע היו מאתגרות במיוחד לבריאות הנפשית של אנשים בכל רחבי העולם, החוקרים בחנו נתונים על 644 בני אדם, בין היתר באמצעות שאלונים שנועדו לקבוע את רמות הנוירוטיות, תסמיני הדיכאון ו"תפיסת הסטרס" של הנשאלים. חשוב לציין כי כל משתתפי המחקר היו תאילנדים, שחלק גדול מהם נחשבים בודהיסטים וחיים על פי חמשת העקרונות המרכזיים של הדת הזאת.
הממצאים הראו כאמור כי בקרב הנבדקים שהראו סימנים לנוירוטיות גבוהה, הסיכון לסבול גם מתסמינים של דיכאון קליני היה נמוך במידה ניכרת. המחקר הוא אמנם סטטיסטי ולא הוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין השניים, אך הוא מצטרף לשורה ארוכה של עובדות אקדמיות דומות מכל רחבי העולם שמצביעות על קשר כזה.
במאמר שפורסם בכתב העת של אוניברסיטת הרווארד, הסבירו לדוגמה על הקשר בין תרגול מדיטציה לבין יכולת טובה יותר של המוח לנהל לחץ וחרדה. במאמר הדגישו כי תרגול כזה באופן קבוע משפר את תפקוד המוח בצורה שמפחיתה את ההשפעה של רגשות מורכבים אלו ועשויה למנוע מהם להחמיר, להתעצם ולהוביל לדיכאון קליני.
בהקשר הזה חשוב להדגיש כי תרגול מדיטציה, שמהווה את אחד הטקסים הבולטים של הבודהיזם, אינו נועד רק לקחת פסק זמן ולהתרכז בנשימות. זהו תרגול שאם מבצעים אותו בצורה מושכלת, הוא עשוי להגביר את השליטה העצמית, לטפח חמלה לעצמנו ולאחרים, להכיל רגשות מורכבים בצורה בריאה יותר, לשפר את יכולות הקשב והריכוז ואף להשפיע בצורה חיובית על מנגנונים עצביים במוח ובשאר חלקי הגוף.
והעקרונות האלו, נדגיש שוב, אינם קיימים רק בבודהיזם, אלא גם בדתות אחרות וכן, גם ביהדות. מחקרים מראים לדוגמה כי תפילות יהודיות, שכוללות הכרת תודה על הטוב שבחיינו, לצד אמונה ועזרה לזולת, יכולות גם הן להשפיע על המוח בצורה חיובית ואף להילחם בכמה מהאתגרים הנפשיים הנפוצים והמורכבים ביותר שמלווים את כולנו.