עם יד על הבטן, כמה פעמים בחיינו התפנקנו עם ארוחת גורמה של מרק מאבקה, שניצל מחומם ועוגה קנויה, היישר מהמיקרוגל? כמה בקרים אנחנו וילדינו פותחים עם קערת דגני בוקר או עם שוקו? ומה לגבי גלידה בימים חמים? לכאורה אלו, ומוצרי מזון מעובדים אחרים חוסכים זמן וכסף, אבל למעשה כשאנחנו צורכים אותם אנחנו גורמים לעצמנו נזקים בריאותיים, שרובנו בכלל לא מודעים אליהם.
קבוצת המוצרים הזו נקראת מוצרים אולטרה מעובדים. מזונות ומשקאות שעברו עיבוד בשיטות תעשייתיות על מנת לשפר צורה, צבע וטעם וכן על מנת להאריך את חיי המדף שלהם. הדרך לזהות אותם פשוטה: הביטו בתווית. מוצרים עם תוספת מלח, סוכר ושומן נחשבים אולטרה מעובדים, אבל ככל שרשימת הרכיבים על המוצר ארוכה יותר וככל שאנחנו פחות מבינים מה כתוב - כך המוצר יותר מעובד.
אינדיקציה נוספת היא הצורה החיצונית של המוצר: האם היא שונה מהצורה ה"טבעית" שלו? האם הוא ארוז באריזה מפתה מפלסטיק? האם הוא מהיר הכנה? האם זהו מזון שמכיל גם תוספים לשיפור הטעם והמראה, למשל יוגורט פשוט בתוספת סוכר או תחליפי סוכר או לחמים עם חומרי טעם? כל אלה יכולים להעיד שבחרתם מזון אולטרה מעובד.
יש גם רכיבים ותהליכים שמאפיינים מזונות אולטרה מעובדים, כמו מיצויים ישירים ממזונות כגון קזאין, לקטוז, מי גבינה וגלוטן; עיבוד נוסף של מרכיבי מזון, למשל הידרוגנציה של שמנים, הידרוליזה של חלבונים, מיצוי חלבוני סויה, תוספי סוכר בשמות שונים כמו מלטודקסטרין וסירופ תירס עשיר בפרוקטוז, תוספים כמו צבעי מאכל, מייצבי צבע, תוספי טעם, מגבירי טעם, תחליפי סוכר, עזרי עיבוד דוגמת מייצבים, מונעי הידבקות, חומרים מונעי הקצפה, חומרי זיגוג, מתחלבים ותוספי לחות, וכן תהליכים תעשייתיים שאין להם מקבילים בבישול הביתי, כגון אקסטרוזיה.
בואו נקח לדוגמא את התירס: אם נקח גרעיני תירס ונקפיא אותם, נאכל מזון טבעי, אם נקנה אותו בקופסת שימורים בואקום, ללא כל תוספת של סוכר או מלח - נקבל מזון עם עיבוד מינימלי, כך גם אם נכין פופקורן בבית מגרעיני תירס, אבל אם נקנה פופקורן למיקרוגל הוא יהיה עם תוספת מלח או בטעם חמאה או חטיף מלוח על בסיס תירס ואפילו נגיסי תירס קפואים להכנה, הנזק הבריאותי שנגרום לעצמינו ולילדינו עלול להיות גדול יותר.
או למשל נקח את תפוח האדמה המבושל ונכין ממנו פירה בבית - זה יהיה עיבוד מינימלי, אבל אם נקנה צ'יפס קפוא או חטיף מלוח מתפוח אדמה - הרי שהפכנו את הלא מעובד לאולטרה מעובד.
אל תרגישו רע, אתם לא לבד בזה. על פי סקר לאומי בנושא בריאות ותזונה בישראל, צריכת מזון אולטרה מעובד מהווה כ-35% מסך צריכת האנרגיה בקרב מבוגרים וכ-50% בקרב בני נוער. הנתונים בישראל עוד מעודדים ביחס למצב במדינות אחרות בעולם, שם המוצרים האלו מהווים, פעמים רבות, את מרבית הקלוריות הנצרכות. זו לא פחות מטרגדיה, בגלל שמזון אולטרה מעובד גורם לנזקים קשים וממשיים.
בסקירה מקצועית שערכנו עבור משרד הבריאות גילינו, שצריכת מזון אולטרה מעובד קשורה למחלות רבות ובראשן לעודף משקל, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. הילדים גם נוטים לפתח התמכרות לכמויות גדולות יותר של מזון, מכיוון שמזון אולטרה מעובד מכיל חומרי טעם ומיוצר ממרקמים ייחודיים, שתורמים פחות לתחושת השובע וגורמים לחשק לאכול מהם יותר. עבור נשים בהריון צריכת מזון אולטרה מעובד קשורה לעליה עודפת במשקל ולסוכרת ורעלת הריון. צריכת מזון אולטרה מעובד קשורה גם לסיכון מוגבר למחלות לב, לסוכרת סוג 2, ליתר לחץ דם ולכולסטרול גבוה בדם.
הטרגדיה השנייה של הזוגיות שלנו עם מזונות אולטרהמעובדים היא, שפעמים רבות הם זולים יותר, מכיוון שהם עשויים מרכיבים זולים ופחות בריאים. לכן רואים צריכה גבוהה במיוחד בקבוצות אוכלוסייה במצב חברתי-כלכלי נמוך. מעבר לחסרונות של מזון אולטרה מעובד לכשעצמו, אכילה ממנו תפחית צריכה של מזונות בריאים בצורתם הטבעית, כמו ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות. לכן, בביקור הבא בסופרמרקט כדאי לחשוב לא רק על המחיר והנוחות, אלא גם על ההשפעה של מה שאנחנו מכניסים לגוף שלנו ושל ילדינו ולבחור במזונות בצורתם הטבעית.
ד"ר סיגל אילת-אדר - המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, יו"ר הועדה המייעצת למשרד הבריאות