אכילה בררנית היא תופעה שמאוד מטרידה הורים, וגם מאוד נפוצה. 20 עד 50 אחוזים מהילדים מוגדרים כבררני אכילה, כאשר בקרב ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי השכיחות עולה ל-80 אחוזים. המספרים אלה אינם מדויקים, שכן לאכילה בררנית אין אבחנה מדויקת והגדרתה נעשית על ידי בחינה של התמונה בשלמותה ושל משתנים שונים.
תרצה שני, דיאטנית ילדים בכירה המתמחה בבררנות אכילה, מסבירה שכדי לאבחן את התופעה "נבדוק אם יש קבוצות שלמות של מאכלים שהילדים לא אוכלים, נספור את מספר המאכלים שהם כן אוכלים - מתחת ל-30 מאכלים זו אינדיקציה לבררנות, נבדוק אם זה נמשך יותר מחודש ימים, אם יש היצמדות למותגים שונים, ואם יש חוסר נכונות להתנסות במאכלים חדשים. אנחנו מסתכלים על כל התמונה כדי לתת איזושהי כותרת לילד".
לבררנות אכילה מנעד רחב הנע בין שלב התפתחותי טיפוסי, שכמעט כל ילד צפוי לעבור, להפרעה של ממש. "בסביבות גיל שנה וחצי - שנתיים יש שלב התפתחותי שנקרא ניאופוביה, חשש ממזון חדש, בשלב זה נראה ילדים מורידים במגוון של המאכלים ולא מוכנים להתנסות בדברים חדשים… אנחנו צופים בזה אצל כולם". שני מוסיפה כי בשלב זה, לתגובת ההורים לבררנות עלולה להיות השפעה מכרעת על אם ועד כמה הילד יישאר בררן.
"בצד השני של הספקטרום יש הפרעת אכילה שנכנסה ל-DSM5, ספר ההפרעות הפסיכיאטריות שנקראת ARFID (הפרעת אכילה בררנית, Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), שם ילדים או מבוגרים אוכלים משהו כמו 5-7 מאכלים, בדרך כלל חטיפים ודברים מתוקים ומאוד קשה להוציא אותם מאותה נקודה", הסבירה שני.
ישנן מספר סיבות להתפתחות של בררנות אכילה ביניהן בעיה בריאותית כמו אלרגיה לחלב שעוברת עם ההתבגרות אך מותירה עמה את ההימנעות, בעיות בוויסות החושי שהופכות את הילד לרגיש יותר לטעמים מרקמים או ריחות, וגם - מגבלות פיזיות כמו קושי במיומנות הלעיסה. "ילד המתקשה לרכוש את הנגיסה והלעיסה יעדיף מאכלים רכים, ואז זה מאוד מצמצם אצל את המגוון", הסבירה שני.
בנוסף, ישנן גם סיבות התנהגותיות כמו התקשורת עם ההורים סביב האכילה ומגוון המאכלים אליהם הילד נחשף בבית. לשני יש כמה טיפים באמצעותם הורים יכולים לצמצם את הסיכוי להתפתחות בררנות או להתמודד עם בררנות אכילה קיימת. למשל, "אכילה משותפת שבה יש את כל המאכלים במרכז השולחן. ככה הילד נחשף למאכלים, לריחות ולמראות". שני מוסיפה כי עלינו להוות מודל לילדים ולנסות להיות יותר הרפתקניים בעצמנו, להשתדל לגוון ככל שניתן ולנסות לשלב מאכלים ופירות עונתיים.
ישנן התנהגויות אכילה שחשוב לאמץ במסגרת הארוחות כדי לשמר חווית אכילה נעימה ובלתי מלחיצה. שמירה על חלוקת אחריות באכילה שבה ההורים מחליטים על שעות הארוחה, היכן ואיזה מנות מוגשות לשולחן (כולל מנה שהבררן בוודאות אוכל), והילד מחליט מה לאכול מתוך מה שמוגש וכמה. הינה בבסיס מערכת תקשורת נעימה ותומכת אכילה בריאה.
עוד כמה דברים שאתם חייבים לדעת על התזונה של הילדים שלכם:
בלי לריב: הכללים שיעזרו לכם לגדל ילדים שאוכלים הכל
המחקר הזה שכנע אותנו שחייבים לגרום לילדים לאכול ברוקולי
בגילאים הבוגרים יותר ניתן ומומלץ להכניס את הילדים למטבח ולשתף אותם בתהליך הכנת האוכל. כמו כן, ניתן לגדל עימם פירות וירקות בגינה או באדנית הביתית מתוך ההנחה שאם הילד משקה את העגבנייה, צופה בה מבשילה ולבסוף קוטף אותה, תהיה לו הרבה יותר נכונות לאכול אותה.
אם הילד שלכם בררן אכילה, או שאתם חוששים כי מתחילה להפתח אצלו בררנות, מומלץ לפנות לייעוץ בהקדם בכדי להימנע מהשלכות בריאותיות פוטנציאליות, שכן אכילה בררנית עלולה להוביל למחסור ברכיבי תזונה שעלול לפגום בצמיחה וגדילה נאותה. בנוסף, לבררנות אכילה עלולות להיות השלכות חברתיות שיכולות לחבל באורח החיים של הילד ושל משפחתו "המון משפחות מגיעות אליי לאחר שהן טסות לחו"ל כי הם השקיעו שעות מיותרות בחיפוש מסעדה המגישה מאכלים שגם הילד ימצא בה מה לאכול", אמרה שני.
חשוב להדגיש כי אם אתם מעוניינים לפנות לאבחון או טיפול בבררנות אכילה, יש לפנות לאיש או אשת מקצוע מוסמכים לכך כמו דיאטנית קלינית או קליניאית תקשורת המתמחה בבררנות אכילה.