למה הגברים בישראל מפחדים מאמצעי המניעה הזה?

קשירת צינורות הזרע, הקרויה גם וסקטומיה, היא אחת משיטות רבות למניעת היריון הנמצאת כיום בשימוש יחסית מועט בישראל, ועם זאת היא דווקא היעילה מכולן. להבדיל מכל אמצעי מניעה אחר כמו גלולות, התקן תוך רחמי או קשירת חצוצרות המבוצעות אצל נשים, וסקטומיה מבוצעת אצל גברים. כ-500 אלף גברים בארצות הברית מבצעים מדי שנה ניתוחים לקשירת צינוריות זרע, במטרה למנוע הריונות בלתי רצויים ולשלוט בתהליך תכנון המשפחה. בישראל ההמספרים מגוחכים, ועל פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2018 רק 35 גברים עברו אותו. אם ככה - עולה השאלה - מדוע גברים ישראלים נמנעים מניתוח זה להבדיל מארצות אחרות?

הסיבה העיקרית היא ככל הנראה שגברים ברחבי העולם, וגם בישראל, אומרים לעצמם 'טוב, שהאישה תדאג לזה', מעבירים את האחריות על תכנון המשפחה אליה ואם היא נכנסת להריון - ישנה אפשרות להפלה. סיבה נוספת היא כי הגברים בישראל פחות מודעים לכך שהם יכולים לקחת על עצמם את האחריות על תכנון המשפחה. המחיר גם משפיע. הרגולטור הישראלי (משרד הבריאות) מחייב שימוש בחדר ניתוח לפעולה זו, להבדיל ממדינות אחרות המאפשרות לעשות את הפעולה במרפאה פרטית, ולכן המחיר גבוה יותר ועומד בישראל על כ-6,500 שקלים במרפאה פרטית.

הגברים שמגיעים אלי הם בדרך כלל גברים נשואים עם ילדים, שהחליטו ביחד עם בת זוגם, שהם מיצו את עצמם מבחינת מספר הילדים והגבר לוקח על עצמו את עול התכנון. קבוצה לא קטנה הם גברים גרושים שחוששים מגניבת זרע, במיוחד בעלי הון. גברים אחרים הם אלה שמתחשבים בבת זוגם, שהשתמשה בכל האמצעים הקיימים, אך סבלה מתופעות לוואי או נקלטה להריון על אף הטיפול שעברה.

לכל גבר שתי צינוריות זרע - אחת לכל אשך. אורכה של כל צינורית זרע הוא כ-25 ס"מ, חלק קצר ממנה עובר בשק האשכים ורובה עובר ברצפת האגן, עד שהיא מתמזגת עם השופכה שבערמונית. הרכב נוזל הפליטה הוא 95 אחוזים נוזל שמגיע מהערמונית ושלפוחיות הזרע, ורק 5 אחוזים מתכולת הפליטה מגיעים מהאשכים עצמם ומכילים את תאי הזרע. לכן, לאחר ביצוע קשירת צינוריות הזרע כמות הנוזל הנפלט לא משתנה באופן הנראה לעין.

כשתאי זרע מגיעים בעת הפליטה לשופכה יש להם שתי אפשרויות: הראשונה - לעלות למעלה לאורך השופכה לכיוון השלפוחית, והשנייה לרדת לאורך השופכה לכיוון היציאה החוצה. המנגנון שגורם לכך אינו מובן מאליו. בשופכה, אליה נשפך נוזל הזרע יש שני סוגרים: הבלתי רצוני שיושב למעלה בין השופכה לשלפוחית השתן והסוגר הרצוני שיושב יותר למטה. מה שקורה בעת פליטת זרע הוא שהסוגר העליון נכנס לפעולה ומונע מנוזל הזרע להיכנס לשלפוחית, והסוגר התחתון נפתח - כך שמנגנון זה מאלץ את נוזל הזרע להתקדם קדימה לכיוון היציאה.

הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית על ידי ביצוע חתך קטן בשק האשכים הימני וחשיפה של צינור הזרע הימני. המנתח חותך ומסיר 2-3 סנטימטרים מחלקו האמצעי של הצינור, כך ששני הקצוות שלו נותרים נפרדים ומנותקים זה מזה. אז הוא מבצע קיפול של שני הקצוות וקשירה של כל אחד בנפרד. כך נוצר מצב שקצוות הצינור החתוך לא "מביטים" אחד לכיוון השני והחיבור העתידי ביניהם נמנע. בנוסף, צורבים את שני קצוות הצינור החתוך, ובכך נוצר עוד מקדם ביטחון שמבטיח שהזרע לא יברח לתוך שק האשכים, ולא יתרחש חיבור מחדש של קצוות הצינור. אותו תהליך מתבצע גם על צינור הזרע השמאלי. כאשר הניתוח מתבצע בשיטה זו, תוצאות הניתוח מובטחות. למחרת הניתוח חוזרים לפעילות רגילה למעט קיום יחסי מין למספר ימים.

חשוב לדעת כי יום לפני הניתוח מתבקש המטופל לגלח את שק האשכים. כמו כן עליו ליידע את הרופא לגבי תרופות שהוא נוטל ורגישויות, אם קיימות כאלה.

חשוב מאוד לציין שהניתוח הוא בלתי הפיך. דהיינו לא מדובר בהליך זמני. ניתן יהיה עדין להביא ילדים בהפריה מלאכותית על ידי שאיבה של נוזל זרע ישירות מהאשכים, אם הגבר מתחרט.

להליך זה אין שום השפעה על התפקוד המיני בהמשך. במהלך הניתוח אין אפשרות לפגוע בכלי דם או בעצבים שאחראים על הזקפה ואין כל השפעה על החשק המיני. על מנת לוודא כי הניתוח הצליח, יש לעבור בדיקת זרע שתוכיח כי אין פליטת זרע ותאפשר חזרה לפעילות מינית רגילה ללא חשש ומגבלה.

ד"ר יעקב יעקבי הוא מומחה לאורולוגיה במרכז הרפואי "מדיקה" רמת החייל