אבחון מוקדם מציל חיים. אבל מה עושים כשהרופא טועה?

שרית, אישה בת 51 מצפון הארץ, ביצעה לפני כ-11 חודשים בדיקת שד. ההיסטוריה הקלינית במשפחה, לצד העובדה כי חברתה הטובה מתה לא מכבר בנסיבות אלו, הטרידו אותה מאוד. רופא המשפחה אליו פנתה הפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה, שיצאה תקינה ללא כל ממצא חריג שמצריך העמקה של הבדיקה. אם כך, כיצד יתכן כי לפני כשבועיים היא הלכה לעולמה מסרטן השד?

התשובה לכך טמונה ברשלנות רפואית: אותה בדיקה שבוצעה לה לא התאימה למבנה השד של שרית. אילו הרופא היה שולח אותה ל-MRI - היא הייתה נותרת בחיים.

החודש מציינים בעולם את חודש המודעות לסרטן השד, מחלה שנחשבת לשכיחה ביותר בקרב נשים - עם שני מיליון מאובחנות חדשות מדי שנה בעולם, כ-5,500 מהן בישראל. גילוי מוקדם הוא המפתח לטיפול יעיל בסרטן השד ולמניעת הפיכתו לסרטן שד מתקדם, אולם במקרים לא מעטים, עקב אבחון לקוי או מאוחר מדי, מגיעה המטופלת למצב בו הסרטן כבר שלח גרורות בגופה וסיכויי ההחלמה שלה מהמחלה נפגעים באופן משמעותי עד בלתי הפיך. על פי הערכות, עשרות רבות של נשים ישראליות, מוצאות מדי שנה את מותן בגלל טעויות באבחון סרטן השד.

"אבחון מוקדם של סרטן שד בשלבים התחלתיים של צמיחת התאים הסרטניים, מציע למטופלת סיכויי ריפוי בשיעור של 90 אחוזים. זו אחת מהסיבות הרבות לכך שרשלנות רפואית היא כה הרסנית. לעתים קרובות מדי, מתגלה בדיעבד כי ניתן היה לטפל בסרטן השד בקלות ועם תוצאות מצוינות, אבל במקום זאת, טעות בשיקול הדעת של הרופא של או גורם רפואי אחר, הובילה לתוצאות טרגיות", מסביר דוד פייל, מומחה בתביעות רשלנות רפואית שייצג עשרות רבות של תובעים.

עו"ד פייל הוסיף כי "רשלנות רפואית מתרחשת כאשר רופא, אחות, טכנאי, רדיולוג מומחה או איש מקצוע אחר בתחום הרפואי, מתרשל באבחון או בטיפול בסרטן השד. רשלנות זו גורמת לרוב לתוצאה בדיקה שלילית שמצביעה כי לכאורה מצבה של האישה תקין. וכך יוצא כי לא מעט נשים מאובחנות עם סרטן השד בשלב מאוחר מדי. לא אחת, רופאים מאבחנים גושים בשד הנגרמים כתוצאה מסרטן השד, בתור תופעות שפירות כמו צינור חלב סתום, פיברואדנומה ואפילו ציסטות בשד".

מהם הסוגים העיקריים של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד?

"הנחיות משרד הבריאות קובעות כי מומלץ לנשים מעל גיל 50 לבצע אחת לשנתיים בדיקת סרטן שד", מסביר עו"ד פייל, "נשים מעל גיל 40, להן יש היסטוריית סרטן משפחתית, במסגרתה, קרובת משפחה מדרגת ראשונה אובחנה כחולה, נדרשת לבצע את הבדיקה מדי שנה. בנוסף, נשים להן אובחן גידול שפיר או נשים שנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה מסיבות אחרות, נדרשות גם הן לביצוע בדיקה שנתית. אי לכך, אי שליחה של אישה על ידי הרופא המטפל לבדיקת סקר, עשויה בהחלט להוות עילה להגשת תביעה. בנוסף, אף אם האישה לא נמצאת באותה קבוצת גיל, אך בשל ההיסטוריה הרפואית שלה היה על הרופא לשלוח אותה אך לא עשה כן - מה שאפשר לסרטן להתפתח, ניתן במקרים מסוימים לקבוע כי מדובר ברשלנות רפואית. יודגש כי במקרים בהם דווח על היסטוריה משפחתית ולא הייתה התייחסות נאותה של הרופא לגורמי הסיכון - כמו הפניה לייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות, או הצגת האופציה לבצע כריתה מונעת, כאשר נמצא כי האישה נשאית הגנים האלה - מדובר ברשלנות".

"למעשה, גם במצב בו מטופלת לא מדווחת מיוזמתה על ההיסטוריה המשפחתית, על הרופא המטפל מוטלת האחריות לשאול ולקבל ככל הניתן את המידע המלא אודות הרקע המשפחתי הרפואי. מצופה ממנו לתחקר את הרקע המשפחתי של המטופלת בהקשר של סרטן שד או מחלות ממאירות אחרות ובמידת הצורך להפנות ליעוץ/בדיקות גנטיות. במקרים בהם לא בוצע תחקור או שבוצע באופן לא מספק - עלול הרופא להימצא רשלן. כמו כן, במקרה של מטופלים שאינם עומדים בקריטריונים של זכאות לסבסוד הבדיקות הגנטיות במסגרת סל שירותי הבריאות, הרופא חייב ליידע מטופלים בסיכון מוגבר על האפשרות לבצע את הבדיקה באופן פרטי".

עו"ד פייל הסביר כי "ממוגרפיה נחשבת לאמצעי יעיל לגילוי מוקדם וכפועל יוצא להפחתת התמותה מסרטן השד. יחד עם זאת, לממוגרפיה יש מגבלות ולעיתים היא עלולה להחמיץ נוכחות של גידול. הדבר נכון במיוחד במקרים של מבנה שד צפוף שמכיל שיעור גבוה יחסית של רקמת חיבור ורקמה בלוטית. מבנה זה מוריד את רמת הרגישות של סריקת הממוגרפיה לבדה, והוא עלול להסתיר גידולים קטנים ולעכב את גילויים. במקרה כזה, נדרש הגורם הרפואי לשלוח את האישה לביצוע בדיקת אולטרסאונד".

עו"ד פייל מציין כי קיימת גם בדיקת MRI שמבוצעת באמצעות מגנט רב עוצמה הנותנת תמונה תלת ממדית של השד: "סורק MRI רגיש יותר מאשר ממוגרפיה רגילה לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות, והשימוש בו מאפשר קבלת מידע חשוב המשלים את התוצאות שהתקבלו באמצעי האבחון הראשוני - ממוגרפיה. הבעיה היא כי מדובר בבדיקה יקרה וקופות החולים לא ששות לממן אותה".

עו"ד פייל מציין כי בנוסף, קיימת בדיקת MRI שמבוצעת באמצעות מגנט רב עוצמה הנותנת תמונה תלת ממדית של השד: "סורק MRI רגיש יותר מאשר ממוגרפיה רגילה לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות, והשימוש בו מאפשר קבלת מידע חשוב המשלים את התוצאות שהתקבלו באמצעי האבחון הראשוני - ממוגרפיה. הבעיה היא כי מדובר בבדיקה יקרה וקופות החולים לא ששות לממן אותה".

• נשים בסיכון גבוה - נשאיות מוטציות בגנים BRCA, נשים שטופלו בצעירותן נגד לימפומה מסוג הודג'קינס, נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד. טכניקה זו יעילה במיוחד גם אצל נשים שיש להם רקמת שד צפופה (צעירות).
• בעת מתן טיפול כימותרפי לפני ניתוח - בעזרת ה-MRI ניתן לקבוע במדויק את גודל הגידול ולזהות
• את מערכת כלי הדם שלו לפני ובמהלך הטיפול ובכך להעריך את מידת ההשפעה שלו לאיתור גידול בשלביו הראשוניים לפני ניתוח הסרה חלקית.
• אבחון סרטן שד מסוג lobular carcinoma (סרטן המתפתח באונות של צנורות החלב בשד), אותו
• בדרך כלל קשה מאד לאבחן באמצעות ממוגרפיה בלבד. סוג זה של סרטן שד מאופיין בהיותו רב
• מוקדי או בשני השדיים.
• אבחון סרטן שד אצל נשים עם שתלים בשדיים: בדיקת MRI גם מאפשרת לבדוק חשד לדליפות בשתלים. על-פי הנחיות מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) על נשים בעלות שתלי סיליקון להיות במעקב MRI לאורך חייהן על מנת לאבחן קרעים במעטפת השתל.

"עילות תביעה נוספות ברשלנות רפואית בשלב האבחון - להמחשה, הן טעות בלתי סבירה בפענוח בדיקת הדימות - בדרך כלל ממוגרפיה או אולטרה סאונד והחמצת ממצא שבודק סביר היה אמור לזהות, או כאשר הממצא פוענח שלא כראוי כיוון שלא נעשתה השוואה לבדיקות קודמות".

"את האצבע המאשימה במקרים אלה ניתן להפנות למספר גורמים המעורבים במחדל, שלא אבחנו כהלכה את התסמינים הראשוניים עליהם התלוננה המטופלת ולא הפנו לביצוע הבדיקות הנדרשות, כשלים בפענוח ממצאי בדיקות וצילומים, שהובילו לעיכוב באיתור המחלה, לצד רשלנות של רופאים אונקולוגיים, המתמחים בתחום הסרטן, ששגו באבחון הגידול כממאיר או בדיאגנוזה מדויקת לגבי שלבי התפתחות המחלה", אמר פייל, "זלזול ושאננות מצד הרופא לגבי תלונות החולה ביחס לסימפטומים מובהקים למחלות הסרטן עשויים להיחשב כרשלנות רפואית, אשר נבחנת בחומרה רבה על ידי בית המשפט. התביעה תוגש בדרך כלל כנגד המוסד בו עובד הרופא".

הוא הוסיף כי "מכיוון שהתובעים מתמודדים, במקביל להתמודדות הרפואית, עם מוסדות רפואיים שמעסיקים את מיטב הרופאים והיועצים המשפטיים, חשוב להגיש את התביעה רק באמצעות עורכי דין מנוסים בתחום זה שיודעים לקבל חוות דעת רפואיות ברמה הגבוהה ביותר, כדי להתמודד עם טיעוני הצד שנתבע. איכות חוות הדעת יכולה לקבוע אם התביעה תצליח או לא".

"בתי המשפט מכירים בחובותיהם של הרופאים לשמור על רמה גבוהה של מקצועיות, להתעדכן באופן שוטף בספרות המקצועית הרפואית ולהפנות לייעוץ מומחה ולבדיקות מתאימות בעת הצורך", אמר פייל, "לכן, תביעה שמוגשת לבית המשפט תזכה במקרים רבים את התובעת בפיצויים גבוהים שישקפו את הנזקים החמורים שנגרמו לה ואת הפגיעה באיכות חייה ובתוחלתם. כמו כן, ישקף הפיצוי הפסדי הכנסה עתידיים ועלויות טיפולים, כולל נפשיים".

כדוגמה נותן עו"ד פייל את פסיקת בית המשפט המחוזי על פיצויים של מעל לשני מיליון שקלים בגין אי אבחון סרטן שד, למרות תלונות על כאבים באזור השדיים והצלעות. רופאת המשפחה במקרה זה, שנתבעה על ידי המטופלת, לא השכילה לחבר בין תלונותיה של התובעת ולבין הצורך בביצוע בדיקות אולטרה סאונד שדיים לבירור קיום סרטן השד. במקרה נוסף, רופא משפחה לא הפנה אישה לבדיקת ממוגרפיה למרות שביקשה זאת. התובעת במקרה זה טענה בפני הרופא כי במשפחתה קיימת היסטוריה של סרטן השד, גם אצל אימה וגם אצל סבתה. עם זאת, הרופא סבר כי הפניית אישה לבדיקת סרטן השד בגיל 34 איננה מתיישבת עם ההנחה שסרטן זה מופיע אצל נשים בגיל 55 והלאה בלבד. התפתחות הסרטן בגופה של התובעת במקרה זה, הביא לפסיקת פיצויים עבורה בסך 2,500,000 שקל.