האם השיטה הזו יכולה להפחית סטרס וחרדה אצל בני נוער וילדים?

אחרי מלחמת העולם השנייה, ילדים ובני נוער התמודדו מן הסתם עם מציאות לא פשוטה, עמוסת אתגרים ומתחים. עם זאת, כאשר החוקרת ג'ין טווינג', מומחית לפסיכולוגיה מאוניברסיטת סן דייגו, בחנה לעומק את הנושא, היא ראתה שהילדים ובני הנוער של היום מתמודדים עם רמות גבוהות יותר של לחץ, חרדה ודיכאון בשיעור שגדול פי 5 עד פי 8 מילדי "השפל הגדול".

גם מסמך שפרסמה האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מצביע על מגמה מדאיגה שלפיה רמות הלחץ אצל בני נוער דומות לאלו שמורגשות אצל מבוגרים - דבר שמן הסתם אמור להדליק נורות אדומות אצל כל מי שאכפת לו מעתיד הדור הצעיר.

העולם המודרני מזמן שורה ארוכה של אתגרים חדשים לילדים ובני נוער - אם זה ציפיות גבוהות יותר, תחרות קשה יותר, התמכרות למסכים וגירויים שרק הולכים ומתרבים. אולם לצד כל אלו, העולם גם מספק כיום הזדמנויות רבות מאי פעם לשיתוף ידע ורעיונות - שעשויות לעזור לכולנו למצוא דרכים יעילות להקל על ילדינו, להעצים ולטפח אותם.

ד"ר ביל סטיקסרוד הוא נוירו-פסיכולוג קליני המתמחה בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה. לדבריו, כדי לסייע לילדים ובני נוער, חשוב קודם כל להבין את האופן הייחודי שבו המוח שלהם פועל. "המוח המתבגר הוא יצירתי וסתגלן מאוד, אבל גם הרבה יותר פגיע. אנחנו יודעים שמתח משפיע על המוח של ילדים ומתבגרים הרבה יותר משהוא משפיע על המוח הבוגר - ואותו המתח גם יכול לשנות אותו בצורה שיהיו לה השפעות ארוכות טווח".

מבחינה אבולוציונית, הוא מסביר, אפשר בהחלט להבין מדוע זה קורה. האזורים במוחנו שהתפתחו כדי להתמודד עם סכנה נועדו לתפקד בסיטואציות שבהן אריה מאיים לטרוף אותנו או ששיטפון עומד להחריב את המחסה. במצב כזה, אלו ששרדו היו מי שלא יכלו להתעסק בשום דבר אחר חוץ מבסכנה שעומדת לנגד עיניהם. "אבל האזור במוח שמייצר את תגובת הסטרס, לא באמת מבדיל בין מתח בגלל איחור לעבודה, מבחן גדול או התמודדות עם חיה טורפת".

במשך ארבעה עשורים, ד"ר סטיקסרוד עקב אחר ההתפתחויות הרבות והמרתקות בחקר המוח - וראה כי בתחום החינוך, יש הסכמה גורפת כי המצב האופטימלי שמאפשר למידה נכונה הוא ערנות נינוחה. "זה די מובן, כי כדי להיות ממוקד וענייני אתה חייב להיות רגוע ועירני. כשאנחנו מאוימים, מכל סיבה שהיא, המוח פשוט לא מתפקד בצורה שמאפשרת לעשות שום דבר אחר".

לכן, הוא ממליץ לכל הורה ומורה להנחיל לילדים הרגלים שיסייעו להפחית את הסטרס, לשהות יותר במצב של ערנות נינוחה ולשפר את תפקוד המוח - כמו לדוגמה תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית. הוא אף מגדיל ואומר כי "בהתחשב במה שאנחנו מבינים היום על האופן שבו מדיטציה טרנסנדנטלית יכולה לשפר את חייהם של ילדים ובני נוער, אני חושב שזה אכזרי לא ללמד אותם את זה או לפחות לתת להם את ההזדמנות לכך".

מדיטציה טרנסנדנטלית התפשטה ברחבי העולם בשנות ה-50 של המאה הקודמת ומאז נערכו עליה לא פחות מ-600 מחקרים מדעיים ב-250 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברחבי העולם. אחר המחקרים המרתקים בנושא פורסם עוד ב-2008 ומצא כי תרגול מדיטציה סייע לבני נוער להפחית במידה ניכרת את החרדה ובייחוד החרדה הכרונית שהם מתמודדים איתה. שורה ארוכה של מחקרים נוספים, שנערכו גם על מבוגרים, מצאו כי התרגול עשוי להביא בסבירות גבוהה לשיפור במצב הרוח, להעצמת הביטחון העצמי ואף לשיפור השינה, שכידוע משפיעה על הבריאות הגופנית והנפשית בשורה ארוכה של היבטים.

כדי ליהנות מהיעילות של המדיטציה הטרנסנדנטלית, יש לתרגל אותה פעמיים ביום - בתחילת היום ובסופו - לאחר הדרכה קצרה ובסיסית. במהלך התרגול, שאורך כעשרים דקות ומתבצע בישיבה נוחה, עוצמים עיניים ונעזרים במנטרה אשר מסייעת "לצלול" למעמקי התודעה - בקלות וללא מאמץ.

"אנחנו רואים איך ילדים שמתרגלים מדיטציה טרנסנדנטלית פעמיים ביום בבית הספר חווים שיפור בכל התחומים החשובים", אומר ד"ר סטיקסרוד. "ואחת הנקודות המשמעותיות כאן בעיניי היא הפחתה משמעותית של התגובתיות. כשאני מדבר עם ילדים פגיעים, אני מדגיש שהם צריכים קודם כל לבנות את החוסן שלהם למתחים ולחצים - כדי שהם יוכלו להתמודד עם אתגרים בלי לברוח או להישבר".

ד"ר מהא עז'מי יוסף היא רופאת ילדים ונוער ומתרגלת ותיקה של המדיטציה הטרנסנדנטלית