האוויר בתוך המכונית שלכם מזוהם נורא. וזו בעיה רצינית

מכירים את תחושת המחנק בתוך מכונית שעומדת בפקק? אוטובוס שנעצר מחוץ לחלונכם הפתוח מוסיף לאווירה, וגל החום לא מותיר לכם ברירה. הפה נפתח בצעקה על כל יושבי הרכב: "סגרו את החלונות, אי אפשר לנשום!" כשאוויר צונן מתחיל לזרום ממערכת האוורור, אתם נרגעים וצופים ברחמים בהולכי הרגל שצועדים בתוך האוויר המזוהם. אבל האם האוויר שאנחנו נושמים במכונית, מהמזגן או סתם מפנים הרכב, אכן נקי יותר מזה ששואפים מי שצועדים ברגל או רוכבים על אופניים סביבנו?

מחקר בריטי חדש מראה שריכוזיהם של שני מזהמי אוויר מסוכנים במיוחד הוא גבוה יותר בתוך הרכב מאשר מחוצה לו. האם גם בישראל כדאי לכולנו למכור את המכונית, ולקנות נעלי ספורט וקסדה?

תהליכי השריפה של דלקי מאובנים שמתרחשים במרבית כלי התחבורה הלא-חשמליים מביאים ליצירת מזהמים שונים, בהם: חנקן דו-חמצני (NO2), אוזון בגובה הקרקע (O3) וחלקיקים עדינים נשימים בגודל של עד 2.5 מיקרומטר (PM2.5). המחקר התמקד בשלושת סוגי המזהמים האלה, שמאות מחקרים הוכיחו את הקשר בין חשיפה אליהם לבין תחלואה מסוגים שונים, כגון בעיות נשימה, פגיעה בתפקוד המערכת החיסונית וסיכון לשבץ.

המחקר התנהל בעיר לסטר שבמרכז אנגליה, והשווה בין החשיפה לשלושת סוגי זיהום האוויר בעת נסיעה במכונית לבין החשיפה אליהם בעת הליכה ורכיבה באופניים. החוקרים בדקו ארבעה מסלולים אפשריים שונים, שכולם מסתיימים בבניין העירייה שבמרכז העיר (שם עבדו כל המשתתפים). בשניים מהמסלולים השוו החוקרים בין הולכי רגל ונוסעי מכונית, ובשניים אחרים בין רוכבי אופניים לנוסעי מכונית.

בעוד שנקודת ההתחלה והסיום היו זהות עבור המשתתפים בכל מסלול, מסלולי הנסיעה נקבעו מראש על ידי אפליקציית המפות של גוגל, והולכי הרגל ורוכבי האופניים היו חופשיים לבחור במסלול המועדף עליהם - בין אם לצד כבישים, דרך פארקים ציבוריים או תוך שימוש במסלולי אופניים מיוחדים. מכשיר המדידה בדק בכל 10 שניות את ריכוז המזהמים באוויר שאליו נחשף המשתתף, ובסך הכול תועדו 132 מסעות. על פי החוקרים, זיהום האוויר שנגרם בעקבות שימוש בכלי תחבורה בתוך ערים נוטה להגיע לשיא בזמן הנסיעות לעבודה בבקרים, ועל כן המחקר נערך בשעות אלה.

לדברי החוקרים, התפיסה הכללית בציבור היא שהולכי הרגל ורוכבי האופניים הם שחשופים יותר לזיהום אוויר. על כן, תוצאות המחקר היו מפתיעות: החוקרים גילו שהריכוזים הממוצעים של החנקן הדו-חמצני והאוזון היו גבוהים יותר עבור הנוסעים במכונית מאשר עבור הולכי רגל או רוכבי אופניים; זאת, למרות שמערכת האוורור של הרכב פעלה על סירקולציה של האוויר בתוך הרכב ולא הכניסה אוויר מבחוץ.

במקרה של האוזון, למשל, מדובר בעלייה של עד 69 אחוז מהריכוז שאליו נחשפו רוכבי האופניים, ושל עד 80 אחוז מהריכוז שאליו נחשפו הולכי הרגל. כלומר, שניים מתוך שלושת המזהמים שנבדקו במחקר נמצאו בריכוז ממוצע גבוה יותר בתוך הרכב מאשר מחוצה לו.

ריכוז ממוצע של המזהם השלישי שנבדק, PM2.5, היה נמוך יותר עבור נוסעי הרכב. כיצד מוסבר ההבדל בין שני המזהמים הראשונים לזה השלישי? ובכן, מסנני אוויר שמותקנים במערכת האוורור במרבית המכוניות נועדו להפחית זיהום אוויר חלקיקי (כמו PM2.5) שמוזרם מבחוץ לתוך הרכב, אך הם לא מטפלים בזיהום של גזים כמו חנקן דו-חמצני ואוזון. בשל כך, גזים מזהמים כמו אלה נכנסים לרכב ומצטברים שם ככל שהנסיעה מתארכת, כאשר הרכב לא מאוורר (כלומר, כשהחלונות סגורים). לעומתם, הולכי רגל ורוכבי אופניים חשופים לרמות משתנות של זיהום אוויר, תלוי ברוחות, ברמת הקרבה שלהם לרכבים הנוסעים ובסוג המרחב בו הם צועדים או רוכבים.

בנוסף, המכוניות שבהן נעשה שימוש על ידי הנבדקים הן חשמליות ולא משחררות זיהום חלקיקי בעצמן כתוצאה משריפת דלקים. לפיכך, החוקרים טוענים שייתכן שבמכוניות לא חשמליות גם הזיהום החלקיקי בתוך תא הנוסעים יהיה גבוה יותר מאשר זה שאליו חשופים הולכי רגל או רוכבי אופניים.

עם זאת, המחקר חשף שעל אף שהולכי הרגל ורוכבי האופניים חשופים לריכוז נמוך יותר באוויר של המזהמים המסוכנים NO2 ואוזון - הם שאפו כמות גדולה יותר של כל אחד מהם. ההסבר למצב המתואר נעוץ במשך זמן החשיפה: הנסיעה במכונית הייתה קצרה יותר, ועל כן המשתתפים שנהגו לעבודה למעשה שאפו כמות קטנה יותר של אותם מזהמים. בנוסף, הולכי הרגל ורוכבי האופניים מבצעים פעילות גופנית ולכן שואפים יותר אוויר בכל יחידת זמן לעומת נוסע שיושב ברכב.

מדוע אם כן החוקרים בכל זאת מצהירים שמבחינה בריאותית, עדיף ללכת ברגל או לרכב על אופניים מאשר לנסוע במכונית בדרך לעבודה? "מחקרים מראים שלרוב עדיף לעשות פעילות ספורטיבית גם אם חשופים למזהמי אוויר, מאשר לא לעשות פעילות ספורטיבית כלל", מסביר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, מופקד הקתדרה לקיימות סביבתית וחברתית וחבר סגל בפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין.

על אף שברנט-יצחקי פרסם בעבר מאמר שקרא לקבוע רף זיהום אוויר שבו יבוטלו אירועי ספורט בישראל, גם הוא וגם החוקרים במחקר החדש מסכימים שכל עוד לא מדובר בזיהום אוויר חריג במיוחד (שרחוק מהערכים שנמדדו במחקר) - התועלת הבריאותית של פעילות גופנית עולה על הנזק שלו גורמים המזהמים. "לאחרונה, בעולם המחקר מדברים הרבה על בעיית ה'יושבנות'", מעיד ברנט-יצחקי, ומסביר. "בני אדם לא נועדו לישיבה ממושכת, שהיא בעייתית מבחינה בריאותית. אם אפשר להימנע מישיבה בבית, ואז באוטו, ואז במשרד - עדיף לעשות את זה".

בנוסף לתועלת הבריאותית של הליכה או רכיבה על אופניים לעבודה, הפחתה של נסיעה ברכבים ששורפים דלקי מאובנים תועיל לבריאות הציבור כולו בכך שתפחית את זיהום האוויר הכללי, וגם לא תוסיף לגזי החממה שמוזרמים לאוויר ומחמירים את משבר האקלים. "ככל שניסע פחות במכוניות, כך נשרוף פחות דלק והאוויר יהיה נקי יותר", קובע ברנט-יצחקי.

אם השתכנעתם לוותר על הרכב בדרככם לעבודה, לברנט-יצחקי יש טיפ חשוב בנוגע לבחירת המסלול. "עדיף להתרחק מכבישים, שהם מקור הזיהום, ולהתקרב כמה שאפשר לצמחייה, שקולטת מזהמים ותורמת לניקיון האוויר", הוא מסכם, "לפי מה שעולה מהמחקר, ההמלצה היא חד משמעית: לכו ברגל או רכבו על אופניים". ויש גם עצה עבור מי שבוחרים להישאר ברכב: פתחו חלון מדי פעם (ולא כשאתם נוסעים אחרי משאית דיזל מעלה עשן).

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה