בלי סכין: הניתוח החדשני שמסיר גידולים במערכת העיכול

פעם כשהיו מדברים איתנו על ניתוח היינו מדמיינים סכין, תפרים והחלמה ארוכה. היום - המציאות אחרת לגמרי. ד"ר ארז סקפה, רופא בכיר במכון למחלות דרכי עיכול וכבד הבית חולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" והסביר איך מטפלים ללא ניתוח בגידולי מערכת העיכול.

השורה התחתונה, החשובה והאופטימית ביותר, היא שאם פעם אדם שהיה סובל מגידול במערכת העיכול היה מאבד חצי מהקיבה או חצי מהמעי הגס, היום במקרים רבים אפשר לעשות טיפול אנדוסקופי של שעתיים-שלוש, ולמחרת כבר לחזור לשגרה. "זה עולם חדש לחלוטין", אמר ד"ר סקפה, והסביר כי פעולות אנדוסקופיות הן כניסה לתוך מערכת העיכול מהפה או דרך פי הטבעת, בעזרת מכשיר גמיש שיש בקצה שלו מצלמה, תאורה ותעלות עבודה. והמכשירים האלה יכולים לעשות הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין.

המכשיר הזה מאפשר לרופאים לראות על מסך גדול את פנים מערכת העיכול, וגם לבצע פעולות. "האופטיקה של האנדוסקופים השתפרה, תעלות העבודה שלהם השתפרו, והציוד שאפשר להעביר דרכם השתפר משמעותית", אמר ד"ר סקפה, "אנחנו יכולים לתפור, אנחנו יכולים לתפוס, לסגור חורים, ממש אפשר לעשות כירורגיה דרך האנדוסקופ, והתחום הזה רק הולך ומתקדם כל הזמן".

במהלך הטיפול, הרופא מחדיר את המכשיר דרך הפה, מולו יש מסך של 100 אינצ', ובקצה המכשיר יש מצלמה. הרופא מגיע עם המצלמה עד לגידול, ואז "יכולים לראות את מבנה הבלוטות וכלי הדם, ולפי המראה הזה מאבחנים את האם יש גידול ומהם גבולות הכריתה שצריכים לעשות".

"אנחנו עובדים בתוך דופן מערכת העיכול על ידי זה שמנפחים אותה עם ג'לי", הסביר ד"ר סקפה, "חלק מההכנה לכריתה של גידול בוושט, בקיבה או במעי הגס, היא על ידי הזרקה של חומר ג'ל ממש לתוך הדופן, נכנסים לתוך הדופן ועושים הפרדה של הגידול מהדופן עצמה, על ידי חיתוך עדין של הרקמה", הסביר ד"ר סקפה.

הניתוחים החדשניים האלה מתאימים למרבה הצער רק בשלבים הראשונים של גידול הקיבה. "הטכנולוגיה מתאימה לאנשים שיש להם גידול שמוגבל עדיין לדופן הפנימית, ואחרי שעומדים בכמה קריטריונים, מקלפים את הממצא הזה". הניתוחים האלה מבוצעים בהרדמה מלאה.

כדי לתפוס את הגידול בזמן, כשהוא מספיק קטן כדי ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה הזו, חשוב להיות מאוד קשובים לגוף, וללכת למומחה גסטרו אם קורה משהו חשוד. "אנשים צריכים להיות מודעים לשינויים בבליעה, לכאבים בחזה בזמן הבליעה, לאנמיה מחוסר ברזל, שאצל נשים יכולה להיות גם מווסתות, אבל אצל גברים או נשים מבוגרות יותר - מערכת העיכול היא הסיבה העיקרית לאיבוד דם, וחשוב לברר את זה ולא רק לקחת ברזל", אמר ד"ר סקפה.

בנוסף, "אם יש שינוי בהרגלי יציאה, אם פתאום יש עצירות או שלשול חדשים שלא היו קודם, אם פתאום קמתם בלילה לעשות צרכים ואף פעם לא הייתם צריכים - זה צריך להדליק נורה אדומה, בטח אם יש דימום מפי הטבעת או כאבי בטן, צריך להיות קשובים ולהגיע בזמן ולא לחכות 8 חודשים, כי אז מגיעים מאוחר מדי".

הסיבוכים הם חור במערכת העיכול, כי בעצם חותכים את הדופן, או דימום מכלי הדם. "כשיש סיבוך הדבר הראשון שעושים זה נרגעים, מסתכלים על הסיטואציה ומעריכים אותה. לרוב, אם יש חור הוא בדרך כלל קטן, ויש אמצעים לסגור אותו... אם יש דימום, אז יש לנו מלקחיים מיוחדות שמעבירות חשמל וצורבות את כלי הדם, יש לנו יכולת שטיפה דרך המכשירים, ששוטפת כדי שנראה טוב יותר" הסביר ד"ר סקפה, "אגב, המכשירים האלה מגדילים עד פי 100, זה ממש מיקרוסקופ בידיים שלנו, זה חלק מהמהפכה".

"בתוך הבטן הכאבים נחווים אחרת על ידי המוח, יש תחושות של בחילה ואי נוחות, של משהו שקורה, אבל גם זה לפעמים לא קורה, כי אנחנו עובדים בתוך מערכת העיכול. התחושות עמומות יותר, ומניסיוני רוב האנשים לא מרגישים שום דבר אחרי הניתוח", אמר ד"ר סקפה.

לסיכום אמר ד"ר סקפה כי העולם המערבי צריך לאמץ את הטכנולוגית האלה שבעיקרן התפתחו בדרום מזרח אסיה. "יש לעולם המערבי עוד מה ללמוד, אנחנו ב-20-40 אחוז מהדרך. לדוגמא, בארץ יש רק שניים-שלושה מרכזים שעושים את הפעולה הזו, ואפשר לספור על כף יד אחת את מספר הרופאים שעושים את זה. יש לנו פער של 20 שנה להדביק", הוסיף.