איך עובד המכשיר שמציל את חייהם של חולי קורונה במצב קריטי?

    הגל הרביעי של הקורונה אומנם בדעיכה, אבל המלחמה בנגיף לא נגמרת. על פי נתוני משרד הבריאות, 58 חולי קורונה ברחבי הארץ מחוברים למכשיר אקמו - נתון שיא של גל התחלואה הנוכחי. כמה אתם יודעים על המכשיר שמציל את חייהם של חולי קורונה קשים?

    ד"ר ליאורה ברזג פרו
    בווידאו: רה"מ בנט מצהיר על הכוונה להפסיק עם הבידודים ההמוניים במערכת החינוך (מערכת וואלה!)

    הגל הרביעי של הקורונה אולי נרגע קצת, אבל הוא עדיין לא מאחורינו. משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) ש-58 חולי קורונה ברחבי הארץ מחוברים למכשיר אקמו ושבבתי החולים איכילוב ורמב"ם כבר אין מכשירי אקמו פנויים, והם נדרשו להביא מכשירים מבתי חולים אחרים.

    בישראל קיימים כיום כ-82 מכשירי אקמו המשמשים חולי קורונה במצב קשה, וגם חולים אחרים הנזקקים להם. המחסור במכשירים האלה בגל הנוכחי הוביל ללא מעט דיונים מוסריים: מי זכאי למכונות מצילות החיים? אלה שהתחסנו נגד קורונה או אלה עם הסיכויים הגבוהים ביותר לשרוד?

    עוד בוואלה!

    לא רק מכונות הנשמה: הבחירות הקשות של רופאים בישראל

    לכתבה המלאה

    בימים האחרונים, כשנראה היה שהגל הרביעי מעט דועך (עדיין קרוב ל-475 חולים קשה ו-200 מונשמים), ההיסטריה סביב המכשירים האלה ירדה מעט, אבל כפי שהוכיחה ההודעה היום - הם עדיין חשובים, ועדיין אין לנו מספיק מהם. אז מה אתם באמת יודעים על המכשיר הרפואי שהציל את חייהם של חולי קורונה רבים - וחולים בכלל - ולמה יש כל כך מעט ממנו במערכת הרפואה בישראל?

    אז מה זה בעצם אקמו?

    אקמו (Ecmo= extra corporeal membrane oxygenation) הוא מכשיר חיצוני לגוף המשמש כמחמצן של הדם, בדומה למכשיר לב ריאה שבו משתמשים בניתוח לב פתוח, ובעצם נותן מנוחה ללב ולריאות בזמן שהוא פועל ומחובר למטופל.

    מכשיר מציל חיים. אקמו (צילום: ShutterStock)

    איך המכשיר עובד?

    כירורג חזה/ כלי דם מחבר משאבה הלוקחת דם ורידי (עם מעט חמצן והרבה פחמן דו חמצני) דרך צינור, מעביר אותו דרך ריאה מלאכותית שמכניסה חמצן, שואבת פחמן דו חמצני וכמובן שומרת על הדם בטמפרטורת הגוף, ומחזירה את הדם ה'עורקי' (עשיר בחמצן ומכיל פחות פחמן דו חמצני) לגוף.

    מי זקוק לאקמו?

    מטופל עם אי ספיקה לבבית או נשימתית חריפה וחמורה עם פוטנציאל הפיך יכולים להפיק תועלת מאקמו. מצבים כאלה יכולים להיגרם לאחר זיהום קשה או תאונה שגרמה לפגיעה בלב או בריאות, אך כאמור מצבים הפיכים. עוד סיבה יכולה להיות 'גשר' עד להשתלה של אחד מהאיברים הללו.

    איך אקמו עוזר לחולי קורונה?

    בחולי קורונה קשים עלולה להתרחש במצבים קשים תסמונת ARDS (תסמונת מצוקה נשימתית חריפה). זהו מצב שבו ישנה אי ספיקה נשימתית והריאות מתקשות לתפקד. בנוסף, מצב זה מעמיס על הלב שצריך להתגבר על הקושי בהזרמת הדם דרך הריאות הפגועות, וגם פחות מחומצן בעצמו. בכדי לתת מנוחה ללב ולריאות נעשה המעקף המלאכותי.

    נותנים ללב ולריאות מנוחה. מכשיר אקמו (צילום: ShutterStock)

    למה יש מחסור במכשירי אקמו?

    מלבד העובדה שיש חסר עולמי במכשירי אקמו, הקושי האמיתי הוא גם בטיפול בחולה במחובר אליו. אלו מטופלים שעלולים להשאר מחוברים למכשיר למשך ימים רבים, לעיתים שבועות ואפילו חודשים. יתרה מכך, כל מטופל כזה זקוק לניטור צמוד הכולל בדיקה קבועה של מדדי גוף (דופק, לחץ דם, טמפרטורה, רוויון חמצן בדם) ובדיקות מעבדה, אפילו על בסיס שעתי, הכוללות בדיקות דם ושתן. לשם כך יש לעדכן את המכשיר לפי צרכי המטופל על ידי טכנאי אקמו.

    בנוסף, כל חולה כזה זקוק לאחות צמודה שמיועדת לטיפול שוטף רק בו כל הזמן. רופא טיפול נמרץ חייב גם כן להיות נגיש ולתת מענה לכל צורך, בכל זמן ובכל סיבוך.

    מה הסיבוכים שעלולים לקרות תחת הטיפול?

    אחוז התמותה של המחוברים לאקמו גבוה יחסית. מחקרים שונים מצביעים על גיל וייתכן גם משך הזמן שבו המטופל מחובר לאקמו כגורמי סיכון.

    הסיבוך הנפוץ ביותר הוא דימום. יכולים גם להתרחש ארועים שקשורים לקרישיות יתר, סיבוכים נוירולוגים וזיהום פצע שקשור להכנסת הצינורות. סיבוך נוסף כולל חולשת שרירים וכאבי שרירים שנמשכים זמן רב לאחר ההתאוששות מהמחלה. במחקרים מוזכר גם נזק קוגניטיבי הכולל הפרעה בזכרון ובריכוז.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully