האם לידת מלקחיים מסוכנת יותר מניתוח קיסרי?

ללידת מלקחיים (או לידה מכשירנית) יש מוניטין מפוקפק, ואצל הרוב היא נתפסת כאמצעי חירום שעלול לפגוע בתינוק. מסיבה זו, שיעור הלידות בהן משתמשים במלקחיים או ואקום ירד משמעותית, ורופאים מעדיפים לבצע ניתוח קיסרי מאשר ליילד באמצעות מכשירים. אפילו תוכניות ההכשרה הרפואיות צמצמן את הלימודים בנושא.

ואולם, כעת מחקר חדש ורחב היקף, שפורסם במגזין המדעי The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine, מבהיר כי במרבית המקרים - לידות מלקחיים בטוחות לביצוע.

לידת מלקחיים היא אחת משתי פעולות אפשריות לביצוע בשלב השני של הלידה, והיא נועדה לסייע למשוך את היילוד כאשר הוא אינו מתקדם בתעלת הלידה. השיטה הנוספת היא לידת ואקום. רופאים משתמשים בשיטה זו בעיקר במקרים של לידה לפני שבוע 34, כאשר קיים קושי להמשיך את הלידה, כשמאמצי הדחיפה האימהיים בלידה ירודים, או בעקבות כשל בחילוץ הוולד מנרתיק האם באמצעות ואקום.

סיכונים אפשריים של לידה מכשירנית כוללים במקרים מסוימים שברים בגולגולת, דימומים מוחיים, נזק לרקמת המוח של הילוד או פגיעה נרתיקית בקרב היולדת.

מי שתפס את מקומן של לידות המלקחיים ולידות הוואקום בשנים האחרונות הם הניתוחים הקיסריים, מתוך התפיסה ששיטה זו תוכל לצמצם את כמות הסיבוכים האופציונליים בלידה. למרות ההעדפה של עולם הרפואה את הלידות הקיסריות על פני הלידות המכשירניות, גם הניתוח הקיסרי אינו חף מסכנות לילודים וכולל גם סיכונים ובהם דימומים או נזקים אפשריים לאם.

במחקר הנוכחי, אותו הובילו ד"ר גבריאל לוין, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומנהל מיון גינקולוגי בתל השומר ד"ר רענן מאיר, נחקרו תוצאות לידות מלקחיים שמהוות פחות מחצי אחוז מהלידות בישראל, וכהמשך למחקר שפורסם לפני כשנה אודות לידות מלקחיים ופגיעה גופנית אפשרית באם (קרעים אפשריים ליולדות בדרגות 3-4).

במהלך המחקר נבדקו מעל 183,191 לידות של ילוד יחיד שהתבצעו בשנים 2011-2020, כש-861 מהן הסתיימו בלידת מלקחיים במרכזים הרפואיים הדסה ושיבא (0.5 אחוזים מכלל ההריונות בוצעו במלקחיים).
9.9 מהיולדות עברו בעבר לידה קיסרית.

במסגרת המחקר נלקחו בחשבון גורמים שונים כמו מאפיינים בסיסיים של האם הכוללים גיל, מדד ומסת גוף היולדת (BMI); מחלות נלוות והיסטוריה מיילדותית; מאפייני היריון כולל התרחשות של הפרעות יתר לחץ דם בהיריון, סוכרת הריונית, מין עובר ועוד; תוצאות לידה כולל גיל היריון בלידה, אופן התחלת הלידה, שימוש בהרדמה אפידורלית, משקל לידה, סיבוכים בילודים ועוד.

ממצאי המחקר חשפו כי ב-15.2 אחוזים מהלידות שהוגדרו לידת מלקחיים הייתה תחלואה בקרב היילודים שכללה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים, פגיעות קרקפת, שברים (בגולגולת ובעצם הבריח), דימום תוך-גולגלתי, צפלוהמטומה (הצטברות של דם בין אחת מעצמות הגולגולת והקרום המכסה אותה, תופעה נפוצה לאחר לידת מלקחיים או בעקבות לחץ בזמן המעבר בתעלת הלידה), ציוני אפגר נמוכים (פחות מ-5 ו-7 בחמש הדקות הראשונות לאחר הלידה) ומדדים של אספיקציה (הפרעה באספקת חמצן ודם לגוף התינוק). למרות ממצאים קשים אלה, יש לציין כי תופעות אלה מתרחשות גם כתוצאה מהניתוח הקיסרי ולא בהכרח קשורות ללידה המכשירנית.

כאשר החוקרים עיבדו עוד את הנתונים, הם מצאו עדויות נוספות לכך שלידה מכשירנית היא לא הפקטור העיקרי שמעלה את הסיכון לתחלואת הילוד. התחלואה נמצאה קשורה באופן חזק ומובהק ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך וכן בעלייה נמוכה במשקל של היולדת במהלך ההיריון, ולאו דווקא לפעולת המלקחיים בלידה. גם לאחר בחינת המדדים התלויים והלא-תלויים והשפעתם על הממצאים, הסיקו החוקרים כי לידת מלקחיים, נדירה ככל שתהיה, קשורה באחוז נמוך יחסית של תחלואת עובר וילוד, ואין כל הצדקה לחשוש מפניה. הדבר מתלווה לתוצאות מחקר קודם של החוקרים, שמצא שתחלואה אימהית בישראל היא יחסית נמוכה ביחס למדווח בעולם בקרב לידות מלקחיים.

"הממצאים עשויים להצביע על צורך בחישוב מחדש של שימוש במלקחיים בלידה, וגם לגבי תרגול השיטה. יש לשקול לתת מקום ללידת מלקחיים בפרקטיקה הקלינית", הסבירו החוקרים במאמרם, "יש לציין כי נמצא ש-10 אחוזים מלידות המלקחיים בוצעו לאחר כישלון לידת ואקום, והדבר מראה כי עדיין ישנה חשיבות מסוימת לביצוע לידות מלקחיים כחלופה לביצוע לידה קיסרית מורכבת. אנו מזמינים ומעודדים סטודנטים נוספים לחקור נושא זה יחד עמנו בעבודות גמר או בעבודות במסגרת לימודים מתקדמים יותר".