למה חשוב להתכונן לניתוח קיסרי גם אם הוא לא מתוכנן?

בווידאו: לידה יוצאת דופן

נשים רבות שמספרות על חוויית הניתוח הקיסרי שלהן, מדגישות את האכזבה מכך שאף אחד לא הכין אותן לתרחיש הזה. חלק ניכר מהן ילדו בניתוח חירום, כלומר לידה שהתחילה כלידה רגילה ובמהלכה היה צורך לעבור לחדר ניתוח וליילד את התינוק או התינוקת בניתוח קיסרי. לנשים אלה בעצם לא הייתה כל הזדמנות להתכונן ולהיערך למה שהולך לקרות, אפילו ברמת הידע הבסיסי הנחוץ.

כאמא לשלושה ילדים שנולדו בניתוחים קיסריים, וכמנהלת קהילת התמיכה והמידע "קיסר נולד" ליולדות בקיסרי, שאלתי את עצמי שוב ושוב במהלך השנים - איך אפשר להתכונן לקיסרי ולא להגיע אליו מופתעת? הכנה טובה, אפילו קצרה ותמציתית, יכולה לעשות את ההבדל בין חוויה טראומטית שמשפיעה על ההחלמה, לבין חוויה טובה ותחושת מסוגלות כאישה וכאמא.

בהכנה ללידה, העיקרון המנחה הוא שאי אפשר להתכונן לתרחיש שאת לא תופסת כאופציה. מכירה את המשפט "לי זה לא יקרה"? זה משפט שרוב הנשים אמרו לעצמן לפני לידה - גם אלה שבסוף כן ילדו בקיסרי. כמות ניכרת של הלידות היא בניתוח קיסרי (מתוכנן או חירום), ולכן מוזר ומעניין שרוב הנשים כלל לא לוקחות את האופציה הזאת בחשבון. ייתכן שזה מתוך אמונה ש"מחשבה מייצרת מציאות" - כלומר, אם אני אקרא את הפרק על ניתוחים קיסריים בספר ההריון, או אקרא כתבה באינטרנט על כך - אז זה "יסבך" לי את הלידה הרגילה ובסוף באמת אלד בקיסרי.

כאן המקום לומר שחשיבה מוקדמת על תרחישים נפוצים היא קריטית בתהליך ההכנה ללידה. זאת הסיבה שברוב קורסי ההכנה ללידה משולב מידע על לידת ואקום, על חתך חיץ, ולפעמים גם על ניתוח קיסרי. המידע הזה, גם אם הוא מועט ובסיסי, יכול ברגע האמת להעניק תחושה של ביטחון, שלא תהיי מופתעת אלא מודעת ולוקחת בחשבון את האפשרות הזאת.

מי שרוצה לקחת את העצה הזאת צעד אחד קדימה, תגדיל לעשות ותלמד עוד על הנושא: באינטרנט, בספרים או במפגש הכנה פרטני, עם אשת מקצוע שמלווה בניתוחים קיסריים. מידע על פרטי-הפרטים של הלידה הקיסרית ועל אפשרויות הבחירה הקיימות בה, יכול להעניק תחושת שליטה ביום הלידה.

אחד הדברים המאתגרים בקיסרי הוא שההכרות עם הפרוצדורה היא ממש מזערית, עד כדי לא קיימת בכלל. רובנו היינו בקורס הכנה ללידה ואולי אפילו עשינו סיור בחדר לידה, אבל מעולם לא ראינו חדר ניתוח או חדר התאוששות, ואף אחד לא הסביר לנו איך יעבירו אותנו לשם, מה יקרה קודם ומה אחר כך, כמה זמן יימשך הניתוח, מי יימצא איתנו בחדר, ולמה בעצם צריך כל כך הרבה אנשים?.

מה שקורה לנו כשאנחנו מגיעות לסיטואציה לא מוכרת שכזו, הוא למעשה חוויית דיס-אוריינטציה. התחושה דומה למה שמרגישים כשמגיעים למקום לא מוכר, בלי מפה, בלי ווייז, ובלי לדעת את הדרך, כלומר - אבודים לגמרי.

כדי להכניס עוד תחושת התמצאות בתוך חוויית הלידה הניתוחית, דרוש מידע, ודמות כלשהי מתוך המערכת הרפואית או מחוצה לה שתעזור לתווך את המידע הזה. בדרך כלל, המיילדות בחדר הלידה לוקחות על עצמן לספר ליולדת ולמשפחתה מה עומד לקרות, אפילו אם זה רק בקווים כלליים - וזה ממש יכול לשנות את חוויית הלידה מין הקצה אל הקצה.

לאור כל האמור עד כה, ישנה חשיבות רבה לבחירת האנשים שיהיו איתך בלידה, ויעזרו לך להתמודד עם כל תרחיש שעשוי לקרות בה. רוב הנשים מגיעות ללדת כשבן זוגן לצידן. אל חלקן מתלוות בנוסף לכך גם אמן או חמותן, חברה טובה או תומכת לידה מקצועית, דולה.

כשאת בוחרת את מי להכניס ללידה שלך, בדקי גם כיצד אותו אדם יכול לתמוך בך גם במצבים שבהם תכנית הלידה מתמוססת, ובמקום הלידה הטבעית שקיווית לה, לפתע יש צורך בהתערבויות רפואיות (זירוז לידה, פקיעת מי שפיר, שיכוך כאבים ע"י אפידורל, ניטור רציף). חשד למצוקה עוברית במהלך הלידה הוא מצב לא נדיר כלל. זה, בשילוב עם כאבים חזקים לאורך שעות ארוכות (ולפעמים יממות..), עלול להביא לשינוי מרחיק לכת בתוכניות הלידה. חשוב שהאנשים שיהיו לצידך ידעו שעלולים להיות מצבים כאלה ולכן וודאי שיהיו תומכים ובטח שלא מלחיצים.

אחד הדברים שנשים רבות מבינות בעקבות מפגשי עיבוד חוויית הלידה הקיסרית, הוא עד כמה מפח הנפש שלהן היה גדול. אלה נשים שהכינו את עצמן ללידה באופן מעמיק ויסודי. נשים חכמות שלמדו וחקרו לא רק אודות מהלך הלידה והאפשרויות שלהן במסגרת הרפואית, אלא גם עבדו על היכולות הרגשיות שלהן, חיזקו את העוצמות הפנימיות, למדו כיצד להכניס פוקוס פנימי ברגעי מתח, תרגלו יוגה או היפנובירת'ינג, בחרו תמיכה מיטיבה של דולה מנוסה - ובכל זאת, מסיבה בלתי מוסברת, הלידה שלהן לא התפתחה כמצופה. וכגודל הציפייה, כך גודל האכזבה: איך זה ייתכן שעשיתי כל מה שאני יכולה ובכל זאת לא הצלחתי?

ישנה נטייה לדבר על ניתוח קיסרי כעל כישלון ללדת בדרך הטבע. יולדות מתארות את זה ככישלון שלהן עצמן, כישלון של המערכת, הצוות הרפואי או כולם גם יחד. הסביבה שדוחפת ללידות טבעיות, ומספרת לנו שגופנו יודע ללדת ושנקבל תואר כבוד אם רק נלד ללא אפידורל - תומכת בכך ומעצימה את הגישה שאומרת שנכשלנו, שככל הנראה עשינו משהו לא נכון, בחרנו בחירה שגויה איפשהו במהלך הדרך, או פשוט לא עשינו ככל יכולתנו כדי ללדת רגיל.

אבל קיסרי איננו כישלון. הוא דרך בטוחה ללדת במצבים שבהם הדרך הטבעית מסתבכת ונראית באותו רגע פחות בטוחה. זה כל מה שזה. ואני לא מזלזלת ברצון ללדת ואגינלית, ובוודאי שלא מקטינה את הרצון להימנע מחדר הניתוח - אני רק אומרת - בואו נכין את עצמנו מראש לכך שחלק מהלידות הן קיסריות, בואו ניקח בחשבון את האפשרות הזאת כשאנחנו מתכוננות ללידה, וכן נאפשר לעצמנו להגיע מוכנות יותר גם לתרחיש הזה. זה יפתח את האופציה לתחושה טובה יותר מהלידה עצמה והיערכות מתאימה יותר לשלבים שאחרי.

אם בלידה וגינאלית עיקר הכאב שהאישה חווה הוא במהלך הצירים ובשלב הלחיצות, הרי שבקיסרי הקושי מתרכז בשלבים שאחרי הלידה. מכיוון שנשים רבות לא מתכוננות כלל לניתוח קיסרי, קשה להן יותר להתמודד עם הכאבים והאתגרים של תקופת ההחלמה והימים הראשונים של ההורות.

הכאבים לאחר ניתוח קיסרי מתרכזים בעיקר באיזור הבטן. נשים אחרי קיסרי מגלות לפתע שאין כמעט פעולה בחיים ששרירי הבטן לא מעורבים בה: החל במעבר משכיבה לישיבה, דרך התעטשות, צחוק, התלבשות, נעילת נעליים (כדאי לארוז כפכפי אצבע), הטלת שתן, הליכה, הרמת התינוק - וכלה בנשימה עמוקה, הסתובבות במיטה ובעצם כל פעולה. משמעות הדבר היא שבימים הראשונים הכאב בחתך הניתוח נוכח כל הזמן - וזה משפיע על התנועתיות שלנו, על מהירות התגובה, ומעל הכל - על היכולת לטפל בתינוק וליהנות מכך.

במצב שאחרי הניתוח, תזדקקי לכל עזרה שתוכלי לקבל. הניסיון מראה שכדי לגייס את מירב עתודות העזרה האפשריות - כדאי להיערך מראש: ככל שתודיעי מוקדם יותר לחמותך שאת מבקשת ממנה להוציא את הילד הגדול מהגן בזמן שאת מאושפזת - כך הסיכוי לקבל את עזרתה גדול יותר. כל זה נכון גם לגבי עזרה מחברות, בייביסיטר, קרובי משפחה וכמובן עזרה בתשלום כמו עזרה במשק בית, דולה לאחר לידה (פוסטפארטום) ועוד.

לניתוח קיסרי יש השלכות שונות לגבי העתיד, הלידות הבאות והחוויה הרגשית שלך. אחת ההשלכות המדוברות יותר היא הצלקת שתישאר איתך ככל הנראה לעד. זה אמנם נשמע כמו יחסים מחייבים ומעיקים למדי, אבל נשים רבות מדווחות שהצלקת כמעט איננה מורגשת, ולאחר כמה שבועות או מקסימום חודשים - הן חושבות עליה רק כשהן במקלחת, וגם אז היא לא מטרידה אותן במיוחד. הצלקת הקיסרית ממוקמת בדרך כלל מתחת לקו התחתונים, כך שגם אם את הולכת לים בביקיני, היא לא גלויה לעין.

מנגד, ישנן נשים שעבורן הצלקת מסמלת פגם גופני, והן מרגישות פצועות או אף שהטילו בהן מום. פעמים רבות יש קשר בין החוויה הרגשית של הלידה לבין התחושות המיוחסות לצלקת עצמה. מה שכדאי לדעת זה שבצלקת ניתן לטפל ולמנוע התפתחות לא תקינה שלה. עם היציאה מבית החולים, לרוב ההנחיה היא רק לשטוף את המקום כמה פעמים ביום במים וסבון. כדאי שתדעי שבשוק קיימים מוצרים שונים המזרזים את החלמת הצלקת ומשפרים את הנראות שלה. מוצרים אלה מומלצים לשימוש לאחר הסרת התפרים וכשהמקום סגור ויבש. ישנם מוצרים טבעיים, מוצרי סיליקון רפואיים ועוד. המוצרים מגיעים במגוון צורות מתן כאשר צורת המתן הנוחה ביותר למניעה ולטיפול בצלקת לאחר ניתוח קיסרי, היא תרסיס להתזה, כדוגמת קלו קוט תרסיס, שאינו דורש מגע יד ולכן מתאים במיוחד לטיפול ומניעה של צלקת כואבת.

יעל רותם, מנהלת קהילת "קיסר נולד" ליולדות בניתוח קיסרי ומלווה רגשית B.O.T