פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כל מה שצריך לדעת על ניתוח קיסרי

      תינוק יכול לבוא לעולם בכל מיני דרכים – אחת מהן היא ניתוח קיסרי, ולפי הסטטיסטיקה כ-20 אחוזים מהלידות בישראל מתרחשות כך. מתי עושים קיסרי? מהן הסיבות שעשויות להוביל לניתוח? כיצד הוא מתבצע? ואיך נראית ההתאוששות? כל המידע בפנים

      תינוק נולד (ShutterStock)
      יש כל מיני דרכים ללדת (אילוסטרציה: shutterstock)

      ישנן כל מיני דרכים ללדת – יש לידות טבעיות, לידות מאולחשות, לידות מכשירניות, לידות ביתיות ויש גם לא מעט לידות שמתרחשות לא בחדר לידה, כי אם בחדר הניתוחים. על פי הסטטיסטיקות, כעשרים אחוזים מהלידות בישראל נעשות בניתוח קיסרי. המשמעות היא שאחת מכל חמש לידות היא לידה בניתוח. בארה"ב למשל, מדובר על שיעורים גבוהים אף יותר דבר שהפך את הקיסרי לאחד הניתוחים הנפוצים ביותר בעולם.

      עוד בנושא:
      ארגון הבריאות העולמי מזהיר מפני ניתוחים קיסריים שלא לצורך
      בשורה ליולדות: מחקר חדש עשוי לצמצם ניתוחי חירום קיסריים

      סיבות לניתוח קיסרי

      הסיבות לניתוח קיסרי יכולות להיות מגוונות והן נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: סיבות הקשורות במצבה הרפואי של היולדת וסיבות הקשורות בעובר.

      הסיבות העיקריות שקשורות ביולדת, הן:

      ניתוחים קיסריים קודמים – כיום, רוב בתי החולים מאפשרים לאישה ללדת בלידה טבעית גם אם עברה ניתוח קיסרי אחד, אך אם היולדת עברה יותר מקיסרי אחד – ההמלצה הרפואית תהיה שגם הלידות הבאות תהיינה בניתוח. זאת, בשל חשש שצירי לידה יגרמו לקרע ברחם או בצלקת.

      עיכוב בהתקדמות הלידה – הדרך לסיים לידה שאינה מתפתחת או מתקדמת בצורה ובקצב תקינים, היא באמצעות ניתוח קיסרי.

      שיליית פתח – מצב שבו השילייה מכסה את פתח צוואר הרחם שדרכו התינוק אמור לעבור בלידה רגילה ומעלה מאוד את הסיכון לדימומים שמסכנים את חיי היולדת.

      הפרדות שיליה – סיבוך הריון שגורם לשילייה להפרד מדופן הרחם לפני יציאת העובר מהרחם ועלול לסכן הן את היולדת והן את העובר. במצב כזה היולדת מובהלת לניתוח קיסרי חירום.

      אישה בהריון מחוברת למוניטור עוברי (ShutterStock)
      מוניטור לא טוב שמעיד על מצוקת העובר עלול להוביל לניתוח קיסרי (אילוסטרציה: shutterstock)

      הסיבות העיקריות לניתוח קיסרי בשל מצב העובר הן:

      מצוקה עוברית – אם תוצאות המוניטור מעידות על מצוקה (ירידות או עליות דופק קיצוניות וממושכות
      למשל) או שיש חשש שהמשך הלידה הרגילה יסכן את בריאותו של העובר (ולא ניתן לסיים את הלידה במהירות באמצעות מכשירים), סביר להניח שהצוות יעדיף לסיים את הלידה בניתוח קיסרי.

      מצג עכוז או רוחבי – רוב העוברים מתהפכים כך שראשם פונה מטה לכיוון תעלת הלידה לקראת סוף ההריון, אולם במקרים מסויימים העובר אינו מתהפך ואז לרוב ימליצו ליולדת ללדת בניתוח, בשל הסיכונים הנלווים ללידות שאינן במצג ראש.

      הריון מרובה עוברים – הריון של יותר מעובר אחד, יוביל ברוב המקרים ללידה בניתוח קיסרי (אם כי במקרה של הריון תאומים ניתן ליילד בלידה רגילה, אם העובר הראשון נמצא במצג ראש).

      הערכת משקל גבוהה – במקרים שבהם הערכת משקל העובר הינה גבוהה (4-4.5 קילוגרם ומעלה) והרופאים צופים שהתינוק יהיה גדול, נוהגים להמליץ ליולדת על לידה בניתוח קיסרי. הסיבה היא בשל החשש ממצב שנקרא "פרע כתפיים" או כליאת כתפיים, במסגרתו כתפיו של העובר נתקעות בתעלת הלידה, לאחר שהראש כבר יצא.

      ניתוח קיסרי (ShutterStock)
      ברוב המקרים יוכל להצטרף מלווה אחד ולשהות לצד היולדת במהלך רוב הניתוח (אילוסטרציה: shutterstock)

      צניחת חבל טבור – צניחת חבל הטבור היא מצב חירום רפואי, שבו חבל הטבור מגיח מתעלת הלידה לפני התינוק. מדובר במצב קריטי שבו לידה רגילה עלולה לגרום ללחץ על חבל הטבור שיפגע באספקת הדם לעובר והדבר עלול להוביל אף למותו.

      קיסרי אלקטיבי לעומת קיסרי חירום

      ניתוחים קיסריים נחלקים לשני סוגים – ניתוח אלקטיבי (מתוכנן) וניתוח חירום. ניתוח אלקטיבי הוא ניתוח מתוכנן מראש, שבו היולדת והרופאים שמלווים אותה מחליטים מראש על ביצוע הניתוח (מכל סיבה שהיא), קובעים לו מועד שבו היולדת מגיעה באופן עצמאי לבית החולים, מבלי שהלידה החלה. לעומת זאת, ניתוח חירום הוא ניתוח שעליו מחליטים בהתראה קצרה ומיידית עקב סיבוכים או נסיבות שהתגלו זה עתה (בין אם במהלך לידה שכבר החלה או במהלך בדיקה במיון יולדות).

      כיום ישנם מספר בתי חולים בישראל שמציעים פרוטוקול ניתוח קיסרי בגישה ידידותית יותר - במסגרתו מנסה הצוות לאפשר ליולדות (עם הריונות תקינים וללא סיבוכים או מחלות רקע) כמה מהיתרונות של לידה טבעית, שנמנעו מהן עד כה. כמו למשל שהות ממושכת יותר עם התינוק בחדר הניתוח במגע עור לעור, מעבר יחד עם התינוק להתאוששות וסיוע בהנקה ראשונית ועוד.

      סוגי הרדמה

      רוב הניתוחים הקיסריים מתבצעים בהרדמה ספינלית – כלומר, חומר הרדמה שמוחדר לחלל האפידורלי בעמוד השדרה (בדומה לאפידורל שניתן ליולדות בלידות רגילות). מדובר בהרדמה אזורית, שמאלחשת את פלג הגוף התחתון בלבד, היולדת נשארת בהכרה מלאה לאורך כל הניתוח. שיטה זו נחשבת לעדיפה משום שהיא בטוחה יותר הן ליולדת והן לעובר, וכן, משום שהיא מאפשרת ליולדת להיות נוכחת ושותפה ללידת תינוקה. עם זאת, לעתים לא ניתן להסתפק בהרדמה זו, בין אם בשל אילוצי זמן או בשל מצבה או אפילו העדפתה של היולדת. ובמקרים אלו, הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה.

      מהלך הניתוח

      טרם תחילת הניתוח, אזור הבטן יעבור רחצה וחיטוי ויוחדר קטטר לשלפוחית השתן של היולדת. בתחילת הניתוח יבצע המנתח (לרוב) חתך רוחבי של כעשרה סנטימטרים בחלקו התחתון של הבטן – דרך חתך זה יוציאו הרופאים את התינוק לאוויר העולם. במקרים מסויימים יהיה צורך לבצע את החתך לאורך הבטן, אך מדובר במקרים יחסית נדירים. אם כבר קיימת צלקת מניתוח קיסרי קודם, לרוב המנתח יעדיף לבצע גם את החתך החדש על גביה. השלב הבא לאחר פתיחת הבטן, הוא ביצוע חתך רוחבי ברחם (במקרים מסויימים, כאשר יש קושי להוציא את התינוק או כאשר מדובר בהריון צעיר יחסית – יבוצע חתך אורכי).

      ניתוח קיסרי (ShutterStock)
      הניתוח נעשה בד"כ באמצעות חתך רוחבי בבטן התחתונה שדרכו מחלצים את התינוק (אילוסטרציה: shutterstock)

      לאחר ביצוע החתכים יחל המנתח בחילוץ התינוק, בדרך כלל מחלצים קודם את הראש, תוך הפעלת לחץ על החלק העליון של הרחם. לאחר שהתינוק בחוץ, הצוות יוציא גם את השיליה ויוודא שלא נותרו שאריות ברחם.

      השלב האחרון בניתוח הוא סגירת החתכים. ראשית יסגרו את החתך הפנימי ברחם ולאחריו, את החתך החיצוני – שאותו ניתן לסגור באמצעות סיכות או באמצעות תפרים.

      כל מהלך הניתוח אורך בין חצי שעה לשעה, שלאחריה עוברת היולדת לחדר התאוששות.

      ברוב המקרים, יורשה להכנס מלווה אחד לחדר הניתוח (בדרך כלל, בן הזוג של היולדת). המלווה יוכנס לאחר מתן ההרדמה, ישהה לצד היולדת במהלך הניתוח והוא יצא ממנו יחד עם התינוק וילווה אותו לתינוקיה, בזמן שהיולדת נתפרת ועוברת להתאוששות.

      התאוששות

      לאחר הניתוח היולדת שוהה כשעתיים בחדר ההתאוששות, ולאחריהן מועברת למחלקת היולדות. בשעות שלאחר הניתוח ייתכן שתהיינה תופעות לוואי כגון בחילות והקאות, רעידות, יובש בפה שחלקן קשורות בחומרי ההרדמה וחלקן בעובדה שהיולדת נמצאת בצום עוד מהשעות שקדמו לניתוח.

      כאבים – סביר להניח שהיולדת תסבול מכאבים בשעות ובימים שלאחר הניתוח. ניתן להקל על הכאבים באמצעות משככי כאבים בהתאם להנחיות הרופאים והאחיות. השימוש במשככים מסייע מאוד להחלמה משום שהוא מאפשר ליולדת לנוע בצורה חופשית יותר וגם לנוח.

      ניתוח קיסרי (ShutterStock)
      את הסיכות יש להוציא במרפאה לאחר 7-10 ימים מהניתוח. צלקת מניתוח קיסרי (אילוסטרציה: shutterstock)

      קימה מהמיטה לאחר הניתוח – ברוב בתי החולים מקפידים מאוד לעודד את היולדות בניתוח קיסרי לקום מהמיטה בחלוף מספר שעות מהניתוח, משום שזה מפחית מאוד את השכיות של פקקת ורידים שהיא אחד הסיבוכים הנפוצים של הניתוח. 6-8 שעות מהניתוח יוצא הקטטר ואחות תסייע ליולדת לרדת ממיטתה ולהתיישב ולאחר מכן, אם הכל כשורה תסייע לה לעמוד ולהתהלך בזהירות. סביר להניח שהקימות הראשונות ילוו בכאבים ולכן, מומלץ להעזר במשככי כאבים.

      דימום מהנרתיק – כמו לאחר כל לידה, צפויה היולדת לחוות דימום מהנרתיק שהוא תוצאה טבעית של התרוקנות הרחם מהרירית שריפדה אותו בזמן ההריון.

      היגיינה – יש להקפיד על שטיפה יומיומית של הצלקת ושל איברי המין. ניתן לעשות זאת בעזרת מים וסבון רחצה רגיל, אין צורך בתכשירים מיוחדים לשם כך.

      הנקה – להנקה יתרונות רבים, ולכן מומלץ להתחיל להניק סמוך ככל האפשר לסיום הניתוח. לרוב, תתאפשר הנקה שעות ספורות לאחר הניתוח, עם הגעת היולדת למחלקה לאחר שחרורה מחדר ההתאוששות.

      משך האשפוז – בדרך כלל יולדות בניתוח קיסרי שוהות באשפוז 4-5 ימים, בהנחה שאין סיבוכים או בעיות מיוחדות עם היולדת או עם היילוד.

      הוצאת הסיכות – אם החתך הניתוחי נסגר באמצעות סיכות, היולדת תשתחרר לביתה מבית החולים כאשר הסיכות עדיין בגופה. את הסיכות יש להוציא 7-10 ימים לאחר הניתוח (בהתאם להנחיות שינתנו ליולדת בשחרור מבית החולים) וניתן להסירן במרפאות בקהילה. הוצאת הסיכות אינה כרוכה בכאב בדרך כלל, ויולדות רבות אף מדווחות על תחושת הקלה לאחר הוצאתן.