היריון מחוץ לרחם עלול לסכן את החיים שלך. כך תזהי את סימני האזהרה

היריון הוא דבר מדהים שקורה לגוף האישה, אבל הוא לא חף מסכנות. והסיפור הזה מראה (שוב) כמה חשוב להכיר סימני אזהרה לסיבוכים שונים כשמתכננים להרחיב את המשפחה.

אישה בת 37 סבלה לאחרונה בביתה מכאבי בטן שהלכו והתגברו עד שהיא התעלפה מהכאב וסבלה מערפול הכרה. אימא שלה הבחינה במצוקה שלה, והזמינה ניידת טיפול נמרץ שפינתה אותה מחוסרת הכרה למרכז הרפואי הלל יפה, שהם היא אובחנה עם דימום מסיבי בבטנה.

לבית החולים הזועקו הרופאים הכוננים שהכניסו את המטופלת במהירות לחדר הניתוח והחלו בפעולות לעצירת הדימום. במקביל, הגיע צוות של רופאים בכירים ממספר מחלקות - מרדימים, כירורגים וגינקולוגים - כדי להילחם על חייה.

"המטופלת הגיעה אלינו במצב קשה מאוד של שוק מלא. היא דיממה בצורה משמעותית ואיבדה כ-3 ליטר דם כתוצאה מקרע של אחת החצוצרות, שהוביל לדימום מסיבי", מספר פרופ' אילן ברוכים, מנהל מחלקת נשים וגינקואונקולוגיה בהלל יפה, "היא הובהלה לחדר הלם, שם טופלה במהירות ונותחה עד לעצירת הדימום. למזלנו הרב, היא הגיעה ברגע האחרון לבית החולים וקיבלה אצלנו טיפול מציל חיים".

המצב הבריאותי שסיכן את חייה של האישה הוא היריון מחוץ לרחם - מצב נדיר יחסית, המופיע באחוז אחד מסך כל ההריונות. "זהו למעשה מצב בו הביצית המופרית משתרשת ומתפתחת מחוץ לחלל הרחם, לרוב בחצוצרה ובמקרים נדירים יותר בשחלה או בחלל האגן והבטן", מסביר פרופ' ברוכים, "זהו מצב שעלול לגרום לדימום מסיבי ומסכן חיים אם הוא לא מאובחן בזמן".

גורמי הסיכון הידועים להיריון חוץ רחמי הם ניתוחים באגן, טיפולי פוריות, עישון, גיל מבוגר ועוד. נשים עם התקן תוך רחמי נמצאות בסיכון נמוך יותר להיריון חוץ רחמי, אולם בקרב נשים שהרו תחת התקן תוך רחמי - הסיכון להיריון חוץ רחמי מוגבר.

התסמינים יופיעו במרבית המקרים בשבועות הראשונים להיריון, אולם בחלק מהמקרים לא יופיעו תופעות לוואי כלשהן. היריון חוץ רחמי יכול להתגלות באופן אקראי על ידי בדיקת היריון חיובית ללא ממצא היריוני בחלל הרחם. עם התקדמות ההיריון, גוברת שכיחות התלונות על כאבי בטן, דימום וגינלי, בחילות, חולשה וסחרחורות.

כאמור, היריון מחוץ לרחם יכול לגרום לקרע של החצוצרה עם דימום תוך בטני, מצב מסכן חיים. הסימפטומים במצב זה כוללים כאבי בטן משמעותיים, חולשה קיצונית, ירידה בלחץ דם, דופק מואץ, תחושת עילפון עד לכדי אובדן הכרה.

"באופן עקרוני", מציין פרופ' ברוכים, "ניתן להבחין בהיריון מחוץ לרחם באמצעות בדיקת אולטרסאונד - כאשר לא נצפה שק היריון בתוך הרחם על אף שרמת הורמון ההיריון גבוהה בבדיקת דם. עקב הניסיון שהצטבר ומכשור האולטרסאונד המתקדם, ניתן לאבחן כיום בעזרת בדיקת סונר, חלק ניכר ממקרי ההיריון החוץ רחמי".

היריון מחוץ לרחם אינו יכול להתפתח לעובר תקין, ולכן יש להסירו בהקדם האפשרי. הטיפול המקובל נעשה בהתאם לממצאים ולמצבה של המטופלת, וכולל טיפול שמרני, טיפול תרופתי או ניתוח לכריתת החצוצרה. הניתוח לכריתת החצוצרה מתבצע בדרך כלל בניתוח זעיר פולשני (לפרוסקופיה). חשוב לציין שבחלק ניכר מהמקרים האבחנה נעשית מוקדם עם הופעות תסמינים קלים והטיפול הוא שמרני או תרופתי.

"במקרים של היריון חוץ רחמי, יש לטפל בהקדם האפשרי על מנת למנוע נזק עתידי. בדרך כלל רוב הנשים יחוו היריון ולידה תקינים לאחר היריון חוץ רחמי גם אם נכרתה חצוצרה אחת, אם החצוצרה השנייה תקינה", אומר פרופ' ברוכים, "עם זאת, לאישה שעברה היריון מחוץ לרחם יש סיכון של כ-10 אחוזים להיריון מחוץ לרחם גם בהיריונות עתידיים".