בשנים האחרונות יותר ויותר נשים בוחרות לעזוב את הגלולות למניעת הריון. נשים רבות לא רוצות להמשיך להכניס לגופן כמות גדולה של הורמונים, לא רוצות ליטול כדור מדי יום או פשוט מרגישות שזה עושה להן לא טוב. כך או כך, אין ספק שהנשים של 2018 רוצות לבחור את אמצעי המניעה שלהן, ורוצות שהוא יטיב עם הגוף שלהן. על הרקע הזה, מתרבים המחקרים שבוחנים אילו אמצעי מניעה הם המיטביים עבור נשים - גם מבחינת ההשפעה על הגוף וגם מבחינת נוחות השימוש. אחד מהמחקרים הללו הוצג בשבוע שעבר בכנס האיגוד הגינקולוגי האירופי שנערך בבודפשט, ואת הנתונים שלו כל אישה צריכה לשמוע.
עוד בנושא:
כל מה שחשוב לדעת על אמצעי המניעה שמחליף את הגלולות
אמצעי המניעה הזה מקטין ב-30% את הסיכון לסרטן צוואר הרחם
למה יותר ויותר נשים מוותרות על קונדומים וגלולות?
אניטה ל. נלסון, פרופסור לרפואה באוניברסיטת UCLA וראש התוכנית לבריאות האישה במרכז הרפואי Harbor-UCLA, אמרה בכנס כי "התקן תוך רחמי הורמונלי הוא אמצעי המניעה היעיל והבטוח ביותר, ומהווה כלי טיפולי גם לדימום וסתי כבד". הקביעה הזו מתיישבת עם העובדה שכבר לפני עשור ההתקן התוך רחמי היה בשימוש בקרב יותר מ-200 מיליון נשים בעולם, והיום הוא אמצעי המניעה הנפוץ ביותר. לדברי פרופ' נלסון, התקן תוך רחמי יעיל יותר מכל אמצעי מניעה אחר, והוא זה שבו נשים מתמידות לאורך הזמן הארוך ביותר ומדווחות על שביעות הרצון הגבוהה ביותר.
להתקן תוך רחמי, לעומת אמצעי מניעה אחרים, יש כמה יתרונות בולטים. הוא פועל ביעילות מרגע שהוחדר, ואינו תלוי במידת ההקפדה וההתמדה של האישה. נשים שמשתמשות בו לא צריכות ללכת למרפאות או לבתי מרקחת בשביל נגישות קבועה לאמצעי מניעה. עלות הרכישה וההתקנה היא חד פעמית, ולטווח הארוך הוא זול יותר מאמצעי מניעה אחרים. ובנוסף, התקן הוא אמצעי מניעה הפיך והחזרה לפוריות לאחר הוצאתו היא מיידית.
לכל היתרונות האלה מתווספות גם המלצות חד משמעיות של רופאים. איגוד הגינקולוגים הישראלי קבע ב-2017 כי "התקן הוא אמצעי מניעה בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח". גם האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים ממליץ שהתקנים יהיו הבחירה הראשונה של רופאים עבור נערות וצעירות. האיגוד הגינקולוגי האמריקאי מצדו קרא לממשל להרחיב את הנגישות של התקנים תוך רחמיים גם לנערות ולנשים שטרם ילדו.
אז למה כל כך הרבה נשים עדיין מפחדות מהתקן?
פרופ' נלסון דנה בכנס בשאלה שרבים שואלים את עצמם - אם ההתקנים התוך רחמיים כל כך יעילים, למה לא יותר נשים משתמשות בהן? הסיבה לכך מפתיעה במיוחד, בעיקר עבור נשים שסובלות מאוד מהמחזור החודשי שלהן. "השימוש בהתקן הוותיק מירנה יוצר הפחתה דרמטית בכמות הדימום הווסתי, עד היעלמות כמעט מוחלטת של הדימום בחלק מהמקרים", אמרה נלסון, "רוב הנשים מוצאות בכך יתרון, אולם שיעור מסוים של נשים, ובעיקר הצעירות, מתייחסות לווסת כאל סמן של בריאות ופוריות, ועניין זה מהווה חסם לשימוש באמצעי מניעה זה עבורן", הסבירה.
היא הוסיפה כי כעת, כשכלל רשויות הבריאות בעולם ממליצות על שימוש בהתקן תוך רחמי גם לנשים צעירות שטרם ילדו, פותחו שני התקנים הורמונליים חדשים במינון הורמונלי מופחת שאינם מפחיתים את הדימום הווסתי בצורה משמעותית.
נשים רבות גם חוששת מהחדרת ההתקן התוך הרחמי לצוואר הרחם, וכן חוששות מלהרגיש את הנוכחות של גוף זר באזור הכי אינטימי שלהן, אולם רופאים מבהירים כי תהליך ההחדרה בטוח לחלוטין וכרוך באי נוחות קלה בלבד, וכי לאחר תקופת הסתגלות לא מרגישים את נוכחות ההתקן בגוף.
כמה הורמונים תרצו בהתקן שלכן?
כאמור, בשנים האחרונות נערכים לא מעט מחקרים על יעילות ונוחות השימוש באמצעי מניעה שונים עבור נשים, ואחד מהמחקרים האלו הוצג בכנס. פרופ' נלסון בדקה את ההשפעה של סוג ההתקן - קוטר המוליך, משך פעילותו ומינון הורמונלי - על שביעות הרצון, היעילות וההתמדה בשימוש בו. במחקר השתתפו 2,885 נשים גילאים 18-45 שחולקו לשלוש קבוצות: האחת קיבלה התקן הפועל למשך חמש שנים ומפחית דרמטית את הדימום הווסתי, השנייה קיבלה התקן הפועל חמש שנים ומפחית במידה מסוימת אך לא באופן מוחלט את הדימום הווסתי, והשלישית קיבלה התקן הפועל שלוש שנים ומפחית את הדימום במידה מסוימת. המחקר התבצע ב-138 מרכזים רפואיים במקביל.
תוצאות המחקר הראו כי נשים העדיפו התקן שפועל במשך חמש שנים (בכל מקרה ניתן להוציא כל התקן בכל זמן שמחליטים), בעל מינון הורמונלי נמוך שמשמר את קיומו של דימום וסתי. חשוב לציין כי גם בישראל משווק התקנים תוך רחמיים העונים להגדרות האלה. כך לדוגמה, מירנה הוא התקן הורמונלי הפועל למשך חמש שנים ויש לו גם התוויה להפחתת דימום וסתי כבד, והתקן מסוג ג'נס הוא התקן תוך רחמי שמונע הריון לשלוש שנים ומכיל רבע מהמינון ההורמונלי שיש בהתקנים אחרים.
הכותבת היתה אורחת בכנס האיגוד הגינקולוגי האירופי מטעם חברת באייר