פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה יותר ויותר נשים מוותרות על קונדומים וגלולות?

      דו"ח שיצא בארה"ב מצא כי השימוש בהתקנים תוך רחמיים בקרב נשים עלה, בעוד שהשימוש בגלולות ירד בעשרות אחוזים בעשור האחרון. מה המצב בישראל?

      למה יותר ויותר נשים מוותרות על קונדומים וגלולות?
      צילום: סרטון חובבים שהועלה לרשת, עריכה: גדי וינסטוק

      צפו במזל"ט שחילק גלולות נגד היריון בפולין

      האם הגלולה למניעת הריון – אמצעי המניעה הפופולארי ביותר בישראל ובארה"ב – תאבד בעתיד את הבכורה לטובת ההתקן התוך רחמי (IUD)? על פי דו"ח חדש שפירסם השבוע המרכז הלאומי לסטטיסטיקת בריאות בארה"ב (NCHS) ייתכן שבעוד כמה שנים טובות נראה שינוי מגמה כזה.

      הדו"ח מעלה שהגלולה אמנם שומרת על מעמדה כאמצעי המניעה הפופולארי ביותר בקרב נשים בגילי הפריון (15-44), אך השימוש בה פחת דרמטית בעשור האחרון, בעוד השימוש בהתקן תוך רחמי זינק. ההתקן הוא מתקן קטן בצורת T, העשוי פלסטיק ונחושת. הוא מוחדר לחלל הרחם של נשים למשך כמה שנים. ישנם גם התקנים מפרישי הורמונים מסוג "מירנה".

      גלולות (ShutterStock)
      כמה בוחרות גלולות? (צילום: shutterstock)

      על-פי נתוני הדו"ח, המבוססים על סקר שנערך בקרב 10,400 נשים אמריקאיות, שיעור המשתמשות בגלולות צנח בכ- 30%ואילו שיעור המשתמשות באמצעי מניעה ארוכה טווח, המכונים LARC, ובעיקר בהתקן תוך רחמי – זינק מ-2.4% ב-2002 ל-כ-12% ב-2011-2013. אמצעי מניעה נוספים שהפופולריות שלהם גדלה במעט בפרק הזמן הזה: מדבקות הורמונאליות וטבעות וגינליות וכן שיטת המשגל הנסוג.

      קונדומים (ShutterStock)
      משתמשים פחות ופחות בקונדומים (אילוסטרציה: shutterstock)

      שיטות שנעשו נפוצות פחות הן עיקור (נשי וגברי) ושימוש בקונדומים. על פי הדו"ח, יש לייחס את הגידול בשימוש בהתקן תוך-רחמי לכך שיותר נשים מבוגרות יחסית – בנות 25-34 – החלו להשתמש בו כאמצעי מניעה. השימוש בהתקן פחת דווקא בקרב נערות. סך הכל, הגלולה היא האמצעי הפופולארי ביותר (26%) בארה"ב, והבאים אחריה הם עיקור (25%), קונדומים (15%) ו-LARC, לרבות התקן תוך רחמי (11.6%).

      מפחית את שיעורי ההפלות וההריונות הלא רצויים

      בישראל כ-30% מהנשים נוטלות גלולות למניעת היריון ועוד כ-30% משתמשות בהתקן תוך-רחמי. בארה"ב, נשים שאינן מעוניינות בילדים נוספים עוברות עיקור, בעוד בישראל נשים ממעטות לעבור את ההליך הזה. על פי פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית ורופא נשים בכיר בבית החולים שיבא – ההתקן הוא אמצעי המניעה הפופולארי ביותר בישראל בקרב נשים שילדו פעמיים. ההתקן גם פופולארי למדי בנורווגיה (27%) ובמדינות סקנדינוויה אחרות ועוד יותר מכך בסין (41%). לרוב אין כל בעיה להתקין את ההתקן אצל נערות, אך רופאים מסתייגים לרוב מהתקנתו אצל נערות שטרם קיימו יחסי מין.

      בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי ההתקן הוא אמצעי מניעה יעיל מאוד, ולעתים יעיל אף יותר מהגלולה למניעת היריון ואמצעים הורמונאליים אחרים (שיעור היעילות המיוחס להם הוא 99%). הסיבה לכך היא שהגלולה ודומיה תלויים בשימוש נכון ועקבי מצד האשה, בעוד ההתקן מצוי בגופה ואינו דורש כל התעסקות. על רק הבנה זו, ההתקן מומלץ בשנים האחרונות גם כשמדובר בנשים שטרם ילדו. כך למשל, ב-2014 האקדמיה האמריקאית לרופאי ילדים והקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה הצהירו כי ההתקן הוא אמצעי המניעה הטוב ביותר לנערות. מחקר של כתב העת ניו אינגלנד לרפואה מ-2013 מצא שהתקן שהושם אצל נערות, הפחית את שיעורי ההפלות וההריונות הלא רצויים ב-75% במשך שלוש שנים.

      " יעיל כמו קשירת חצוצרות"

      אז מדוע רק כעת האמריקאיות מגלות את ההתקן? פרופ' זיידמן מעריך כי הסיבה לכך היא רתיעה של נשים אמריקאיות משימוש בהתקן, לאחר שסבל מיחסי ציבור גרועים לאורך עשרות שנים. "בשנות ה-70, התקן מסוג מסוים גרם לאסון – נשים שהשתמשו בו סבלו מזיהומים, כריתות רחם ומוות. מאז הקונספט די הוחרם בארה"ב. בשנים האחרונות רואים שוב התעוררות. במובן זה, ארה"ב מחקה את ישראל, שבה השימוש בהתקן די נרחב. בעבר רופאים נרתעו ממתן התקן לנערות, אבל כיום רבים מבינים שזה מאוד הגיוני – במיוחד אצל נשים שלא מתכננות הריון בשנים הקרובות. זהו גם פתרון מצוין עבור נשים שלא יכולות ליטול גלולות", אומר זיידמן.

      עוד מדגיש זיידמן כי ההתקן יעיל "כמו קשירת חצוצרות". יתרון נוסף של ההתקן הוא שבניגוד לגלולות ולאמצעים הורמונאליים אחרים, ההתקן הפשוט אינו מכיל הורמונים. ההורמונים המצויים בגלולה, במיוחד בגלולות מהדורות המתקדמים (דור שלישי ורביעי), מעלים את הסיכון לקרישי דם. כמו כן, גלולות ואמצעים הורמונאליים אחרים עלולים לגרום להפרעות במצב הרוח, דיכוי החשק המיני, עלייה ברמת הכולסטרול בדם ופגיעה בעצמות הגוף.

      "אנחנו רואים שינוי מגמה בארה"ב", מסכם פרופ' זיידמן, "אך עד שנשים שם יגיעו לעומק השימוש בהתקן שרואים אצלנו – יעברו עוד שנים רבות".