הורים מבוגרים מול הורים צעירים: מי עושה את זה יותר טוב?

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים בוחרים להביא ילדים לעולם מאוחר, ויש לכך לא מעט סיבות טובות. אנשים חיים היום הרבה יותר שנים, חיים בריאים ומתפקדים, כך שאם בעבר גיל 50 היה גיל של סבים וסבתות, היום זהו גיל בו אנשים מצויים במלוא אונם, יצירתם ועשייתם. בנוסף, תהליכים חברתיים משפיעים על הרחבת התפיסות ביחס לגיל הנישואים ולהקמת משפחה. אנו חיים בעידן המודרני בו האדם שם את עצמו במרכז, מעוניין להגשים את עצמו, לממש את עצמו, לגלות עולם, להתנסות ולחוות בטרם ימסד את עצמו בברית הנישואים ויקים משפחה.

שינויים אלה, ועוד, הביאו לתופעה הנפוצה של "הורות מאוחרת" -בגיל 40 פלוס. החלטנו לבדוק מהם ההבדלים בין הורים צעירים לבין הורים מבוגרים ועל ההשפעה של גיל ההורים על ילדיהם.

הורים צעירים מתמודדים עם עומסים רבים מבחינה רגשית. הם עסוקים באובדן החירות האישית שלהם, חוויה שההורות כובלת אותם ומונעת מהם המשך התנסויות והגשמה עצמית. הורים צעירים עסוקים במעבר ובהסתגלות להורות, ובמעבר זה עלולים לחוות התנפצות של הפנטזיה ההורית. תמונת זוג ההורים מחייכים אוחזים בתינוקם לעיתים נסדקת לאור האתגרים בהתמודדות עם תינוק - מיעוט שעות שינה, עייפות ותשישות.

הורים מבוגרים, לעומתם, מגיעים עם בשלות נפשית. הם כבר התנסו, חוו ועשו הרבה, והם מגיעים עם יישוב דעת ועם מוטיבציה גבוהה להיות הורים. זה יבוא לידי ביטוי ביותר סבלנות ופניות רגשית בקרב ההורים המבוגרים, ובגאווה על הצלחתם בהגשמת חלומם להיות הורים. עם זאת, יש גם מקרים בהם הורים יתקשו להסתגל לגידול הילדים לאחר שנים רבות בהן היו ממוקדים בעצמם וכעת נדרשים לוותר לטובת הילדים.

הזוגיות משפיעה מאד על האווירה במשפחה, על היכולת של ההורים לשתף פעולה ועל טיב היחסים ביניהם. הורים צעירים עסוקים בהתמודדות עם השינויים בזוגיות בעקבות הולדת הילדים, וחווים עומס על הזוגיות. הורים מבוגרים עשויים להגיע להורות עם זוגיות מבוססת יותר, רגועה ובעלת יכולת הכלה וספיגה של השינויים שהביאו הולדת הילדים.

הורים צעירים נמצאים בראשית דרכם מבחינה כלכלית ועסוקים בביסוס מעמדם המקצועי. ההוצאות של המשפחה הצעירה גבוהות בשנים בהן בני הזוג נדרשים לעבודה מאומצת על מנת לייצר הכנסה מתאימה. הורים מבוגרים נמצאים בדרך כלל בשלב כלכלי טוב יותר, הם כבר צבר קצת כסף, ומבחינה תעסוקתית מבוססים יותר.

מישור זה משפיע ובא לידי ביטוי גם באווירה המשפחתית. הורים החווים מתח ומעמסה מבחינה כלכלית, מוטרדים מהפרנסה, בשונה מהורים שמשוחררים וחשים רוגע בתחום זה בחייהם, ואף עובדים מספר שעות נמוך יותר ויש להם יותר שעות פנאי.

הורים צעירים נמרצים וחסונים יותר מבחינה בריאותית. יש להם יותר יכולת פיזית לרוץ ולהשתולל עם הילדים בפארק. להורים צעירים יש גם שנים רבות להיות במחיצת ילדיהם, והם אינם מוטרדים מתוחלת החיים.

הורים מבוגרים עשויים להיות עסוקים בעובדה שיש להם פחות שנים להיות עם ילדיהם, או בשאלה האם יוכלו לרקוד בחתונת ילדיהם. גם בהווה, בדרך כלל יש להם יותר קשיים עם המורכות הפזית של הורות
- הם פחות יכולים לרוץ אחרי הילדים ולהשתולל איתם. בנוסף, המראה שלהם גורם לסביבה לחשוב לא פעם כי הם הסבים והסבתות ולא ההורים של הילד, וזו לא חוויה נעימה.

הורים צעירים נמצאים בדרך כלל בסביבת הורים בגיל דומה לגילם, חולקים את אותם תחומי העניין ואותם נושאי שיחה. הם גם נעזרים ונשענים על הסבים והסבתות.

הורים מבוגרים מוצאים את עצמם עסוקים בילדים צעירים בעוד חבריהם כבר עם ילדים בוגרים או אף ילדים שעזבו את הקן. הם עלולים לחוש בדידות וקושי להתחבר להורים אחרים שהם צעירים מהם בשנים רבות. בנוסף, אינם יכולים להעזר בסבים ובסבתות, ואולי אף נדרשים לטפל בהוריהם המבוגרים.

הורים צעירים יולידו בדרך כלל מספר ילדים ויאפשרו בכך לילדיהם להתנסות בשלל מיומנויות המתאפשרות להם בשל העובדה שיש להם אחים ואחיות. בקרב משפחות בהן ההורים מבוגרים, במקרים רבים יש ילד יחיד, שגדל כאשר כל תשומת הלב והמשאבים מופנים אליו. יש לו פחות הזדמנויות להתנסות בדחיית סיפוקים ובהתחלקות במשאבים.

הורים מבוגרים עסוקים לעיתים בשאלה האם ייפלו נטל על ילדם בהיותו צעיר עדיין. ילדים להורים מבוגרים עלולים לחוות חרדה בנוגע לאובדן הוריהם ולחשש בנוגע לבריאותם.

כמובן שאין לכך תשובה חד משמעית. כפי שראינו, לכל סגנון הורות יש יתרונות וחסרונות. מה שחשוב בעיקר לזכור הוא שגם הורים צעירים וגם הורים מבוגרים משפעים על עיצוב האישיות של ילדיהם, ובכל גיל ההורים צריכים לנהוג בדרכים שיגבירו את הסיכוי לצמיחת ילדיהם להיות אנשים המאמינים בעצמם וביכולותיהם, הפועלים באופן עצמאי ובשיתוף פעולה בחברה.

חשוב שכל שהורה יפתח מודעות הורית, יכיר את תפקידו ההורי, יידע להפריד את עצמו מילדו מבחינה רגשית ולבחור את דרך ההתייחסות והתגובה המקדמת ביותר עבור ילדו.

ונקודה למחשבה בסיום: סטיב מרטין שהפך להיות אב בפעם הראשונה בגיל 67 אמר בראיון: "אם הייתי מביא ילד מוקדם יותר בחיי, הייתי אבא נוראי, בגלל שהייתי שם את הקריירה שלי בעדיפות ראשונה. היום אני מאד נגיש עבור בתי, וזה דבר נהדר".

יהודית אוליבר היא מדריכת הורים מטעם מכון אדלר