כך מנתחים היום דרך האף מבלי לגעת בסכין

עם התפתחות הרפואה אנחנו רואים יותר ויותר ניתוחים שמתבצעים מבלי להשתמש בסכין או לעשות חתכים שיהפכו לצלקות כואבות שידרשו החלמה ארוכה. ניתוחים אנדוסקופיים למשל התפתחו תחילה כדי לטפל בסינוסיטיס שלא הגיב לטיפול שמרני, כאשר בניתוח של הסינוסים מרחיבים את פתחי הסינוסים ומנקים את הדלקת. עם השנים, יחד עם התקדמות טכנולוגית משמעותית וכן הבנה עמוקה יותר של האנטומיה ופיתוח טכניקות ניתוחיות חדשות חלה התקדמות עצומה בתחום. כעת ניתן לטפל בגישה ניתוחית זו גם במקרים מורכבים כדוגמת מחלות של האף והסינוסים כולל גידולים שפירים וממאירים של הסינוסים וכן לטפל בבעיות שמעבר לגבולות הסינוסים.

כיום, מתבצעים ניתוחים אנדוסקופיים דרך הנחיריים גם למחלות וגידולים של בסיס הגולגולת לתיקון דליפה של נוזל מוחי לחלל האף, לגידולים של בלוטת ההיפופיזה וגידולים אחרים באזור של מרכז הגולגולת וכן לתהליכים בעמוד שדרה צווארי עליון. נוסף על כך ניתן לבצע ניתוחים בגישה זו גם לחסימה של דרכי הדמעות, ולמחלות בארובת העין הגורמות לבלט עין.

לניתוחים אנדוסקופיים יש מספר יתרונות הן מהיבט התהליך הרפואי והן מהיבט המטופל. מההיבט של המטופל הניתוח מתבצע דרך הנחיריים - דבר שחוסך צלקות באזור הפנים והגולגולת וכן סיבוכים אחרים שכרוכים בגישות לא אנדוסקופיות . כמו כן משך זמן האשפוז קצר יותר באופן משמעותי וההחלמה קלה יותר.

עוד מאת פרופ' סודרי באתר דוקטורס: דימומים מהאף: הגורמים ודרכי הטיפול

מבחינת ההליך עצמו, הגישה האנדוסקופית מאפשרת שימוש במצלמה אשר משרדת תמונה חדה למסך כך שהמנתח יוכל לראות בהגדלה את פרטי הפרטים שלא ניתן לראות בדרכים אחרות ומאפשר ניתוח מדויק יותר ובטוח יות . מעבר לאזור הסינוסים ישנם כלי דם ועצבים חשובים שיש להימנע מפגיעה בהם, ולכן במקרים רבים נהוג להשתמש בניתוחים אלה גם במערכות ניווט המשמשות כ גי' פי אס תוך-ניתוחי, מאפשרות דיוק רב יותר בניתוח ומסייעות להפחית את הנזקים למבנים הללו.

הנה דוגמאות למצבים שכיום ניתן לפתור באמצעות ניתוחים אנדוסקופיים דרך הנחיריים:

דליפת נוזל מוחי לאף
דליפת נוזל מוחי לאף מיוחסת למצבים הגורמים לפגיעה בעצם ובקרומים המפרידים בין האף והסינוסים לבין המוח וכתוצאה מכך ישנה דליפה של נוזל הנמצא סביב המוח לתוך חלל האף או הסינוסים - במצב זה יש דליפה של נוזל מימי מנחיר אחד בעיקר במצבים של התכופפות קדימה.

מצבים אלה עלולים להתרחש כתוצאה מחבלת ראש קשה, סיבוך של ניתוחים בראש או בסינוסים או לעיתים גם באופן ספונטני. זהו מצב מסוכן שעלול לגרום לדלקת קרום המוח ומצריך בירור ואבחון שכולל מספר בדיקות ביניהן בדיקות הדמיה של הסינוסים והמוח במטרה לאתר את מיקום הדליפה וכן בדיקה של הנוזל עצמו . לאחר אימות המצב ואיתור מקור הדליפה ניתן לבצע במרבית המקרים ניתוח בגישה אנדוסקופית דרך הנחיריים לסגור את החור דרכו הדליפה עם החלמה מהירה וקלה יחסית לניתוחים אשר בוצעו בעבר דרך הגולגולת.

טיפול בגידולים שפירים וממאירים במוח
בבסיס הגולגולת ואף בקרומי המוח עלולים להתפתח גידולים שפירים וממאירים (כמו מנינגיומות וכורדומות) וכן, גידולים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), בלוטה אשר נמצאת במרכז הגולגולת ואחראית על הפרשה של הורמונים. גידולים שפירים בבלוטה זו עלולים לגרום להפרשת יתר של הורמונים או חוסר הפרשות הורמונים וכן עשויים ליצור לחץ על עצבי הראיה ואף לפגוע בראיה. מצב זה מתגלה באמצעות בדיקות דם ובדיקות MRI של המוח. אם טיפול תרופתי לא מביא להטבה ניתן לנתח גידולים אלה וגידולים נוספים באזור גם כן בגישה אנדוסקופית דרך הנחיריים. ניתוחים אלה מתבצעים על ידי צוותים משולבים של מנתחי אף-אוזן-גרון ונוירוכירורגים.

גישה לארובות העיניים ולדרכי הדמעות
הדמעות שיש בעיין מתנקזות באופן טבעי אל שק הדמעות ומשם דרך צינור הדמעות אל חלל האף ולכן גם כשאנחנו בוכים ישנה נזלת. לעיתים צינור הדמעות חסום ונדרש לטפל בחסימה על ידי יצירת מעקף וניקוז הדמעות ישירות משק הדמעות אל האף. במקום לבצע חתך דרך העור בין העין לאף כדי ליצור את המעקף ניתן לבצע את הניתוח בגישה אנדוסקופית דרך הנחיר ולהימנע מהצלקת.

מקרה אחר נוגע לבלט של העין זהו מצב שעלול להיגרם כסיבוך של מחלה של בלוטת המגן. אם הטיפול שמרני נכשל יש להחזיר את העין למקומה בניתוח. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות ניתוח אנדוסקופי שמאפשר להגיע אל ארובת העין דרך האף ולאפשר לתוכן ארובת העין להתפשט לתוך חלל האף ובכך לעין לחזור למקומה. בגישה זו גם ניתן לטפל בתהליכים זיהומיים וגידוליים אחרים של ארובת העין ובכך לחסוך חתכים סביב העין.

לסיכומו של עניין, ניתוחים אנדוסקופיים דרך הנחיריים מחליפים היום בחלק גדול מהמקרים הליכים ניתוחיים שבעבר בוצעו דרך חתכים בפנים ובגולגולת ומאפשרים גישה בטוחה ומדויקת יותר עם החלמה קצרה וקלה יותר - בכך גם יש ערך משמעותי מאוד למטופל מההיבט הבריאותי ובעיקר מההיבט הפסיכולוגי סביב התהליך.

הכותב הוא פרופסור איתן סודרי מנהל היחידה לניתוחי אף סינוסים ובסיס הגולגלת במערך אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר, במרכז הרפואי רבין.