מה מגלה בדיקת צ'יפ גנטי בעובר (ומה לא)?

איזה מידע ניתן לקבל באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בבדיקת מי שפיר, מדוע ישנם מומים שהבדיקה לא מסוגלת לאתר ומה המשמעות של הבדיקה עבור ההריונות הבאים? כל התשובות לכל השאלות

פרופ' יובל ירון, בשיתוף zap doctors
ניתן לזהות את הבעיות הגנטיות השכיחות . בדיקת מי שפיר (צילום: ShutterStock)

מחלות תורשתיות, מומים אנטומיים, הפרעות מהספקטרום האוטיסטי ולקויות שכליות, מופיעים ביילודים בשכיחות של כ-3 אחוזים. ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים להפרעות, המומים והלקויות השונות, כשבחלק ניכר מהמקרים, הבעיות השונות מופיעות על רקע בעיה גנטית מסוימת.

המטען הגנטי שלנו (גנום), שמצוי כמעט במלואו בגרעין של כל תא ותא בגוף האדם, הוא מעין קוד המורכב מכ-3 מיליארד "אותיות". האותיות האלו מקודדות לכ-20,000 גנים שונים המסודרים ב-23 זוגות של כרומוזומים. חלק מההפרעות שהזכרתי לעיל, הן תוצאה של שינויים כמותיים במטען הגנטי. כך לדוגמה, תסמונת דאון מתרחשת כאשר בכל תאי הגוף ישנם שלושה עותקים של כרומוזומים 21, במקום שניים בלבד. בשל כך תסמונת דאון נקראת גם "טריזומיה 21". חוסר איזון כמותי של המטען הגנטי יכול גם לבוא לידי ביטוי בשל חסר או עודף של חלק קטן בלבד מכרומוזום מסוים.

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הגב - בלי לצאת מהבית

לכתבה המלאה

כיצד ניתן לזהות את השינויים הגנטיים במהלך ההיריון?

כיוון שניתן למצוא את החומר הגנטי של העובר בשלייה ובמי השפיר, ניתן לזהות את הבעיות הגנטיות השכיחות באמצעות דגימת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר. בעבר, כל מה שניתן היה לעשות כדי לזהות בעיות גנטיות בעובר, זה לבחון בדגימת העובר את הרכב הכרומוזומים באמצעות מיקרוסקופ. בדיקה זו, הנקראת בדיקת קריוטיפ, מסוגלת לזהות חוסר או עודף של כרומוזום שלם או של חלק גדול יחסית בכרומוזום מסוים.

החיסרון המרכזי של בדיקת הקריוטיפ הוותיקה, בא לידי ביטוי בכך שהיא אינה מסוגלת לזהות עודף או חוסר של מקטע כרומוזומלי קטן. שינויים זעירים אלו, שנקראים "שינויים תת-מיקרוסקופיים", אחראיים לשלל תסמונות גנטיות שיכולות אף הן לבוא לידי ביטוי במומים מלידה, פגיעה שכלית, אוטיזם ועוד.

היכולת לזהות את השינויים הזעירים האלו, היא למעשה היתרון המרכזי של בדיקת הצ'יפ הגנטי, הנקראת גם שבב ציטוגנטי או Chromosomal microarray (CMA). רמת הדיוק של בדיקת הצ'יפ הגנטי גבוהה לאין ערוך מיכולת הדיוק של בדיקת הקריוטיפ, כיוון שהיא בוחנת את הגנום של העובר תוך שימוש במאות אלפי גלאים (ולא באמצעות עינית המיקרוסקופ).

בדיקת הצ'יפ הגנטי מספקת מנעד של תשובות אפשריות. אישה בהיריון עוטה מסיכה (צילום: ShutterStock)

איזה מידע בדיקת הצ'יפ הגנטי יכולה לספק לנו?

חשוב להדגיש שבדיקת הצ'יפ הגנטי לא מספקת תשובה שלילית או חיובית אלא מנעד של תשובות אפשריות באשר למידת הסבירות שהממצא שהתגלה יגרום להפרעה ביילוד. הממצאים נחלקים לחמש רמות של סיכון:

1. Benign - ממצא שפיר שידוע בוודאות כי אינו גורם להפרעה או מחלה כלשהי באדם.

2. Likely benign - ממצא קרוב לוודאי שפיר, כלומר קיימת סבירות של פחות מ-10 אחוזים שהממצא יגרום להפרעה כלשהי.

3. Unknown, VOUS - ממצא שמשמעותו הקלינית לא ברורה, כלומר אין בידינו מספיק מידע כדי לקבוע את המשמעות הקלינית של הממצא באופן ודאי.

4. Likely pathogenic - ממצא קרוב לוודאי פתוגני, כלומר ממצא שיגרום להפרעה ביילוד בסבירות של למעלה מ-90 אחוזים.

5. Pathogenic - ממצא פתוגני, שיגרום בוודאות להפרעה או מחלה כלשהי.

יש לציין כי שינויים מסוג 1 ו-2 הם שינויים שכיחים מאוד ושלכל אחד מאתנו ישנם שינויים רבים שכאלו. שינויים אלו אינם מסוכנים ואין להם כל השלכה על הבריאות או ההתפתחות.

יש לכם שאלה? היכנסו עכשיו ושאלו:
פרופ' יובל ירון מנהל פורום אבחון טרום לידתי וייעוץ גנטי באתר דוקטורס

מה המשמעות של שינויים פתוגניים או פתוגניים בסבירות גבוהה (סוג 4 ו-5)?

כאשר מתגלה ממצא כזה, ישנה חשיבות עליונה לפנות לייעוץ אצל גנטיקאי מומחה על מנת שנוכל לפרש את הממצא בצורה המדויקת ביותר האפשרית. הליך זה נעשה תוך שימוש במאגרי מידע עולמיים, תוכנות ביואינפורמטיות וכן - גם ניסיון אישי. אין ספק שבמקרים מסוימים הממצא שהתגלה בבדיקת הצ'יפ הגנטי, עשוי להוביל להפרעות קשות. עם זאת, ישנם מקרים שבהם הממצא יגרום להפרעות לא חמורות או ליתר דיוק, יגרום להפרעות שלא בהכרח מצדיקות הפסקת היריון. למעשה ישנם גם מקרים שבהם לאחר בירור גנטי מעמיק, מתברר שהפגיעה לא תהיה משמעותית במיוחד.

לא אחת אף מתברר במסגרת הבירור הגנטי, שעודף או חוסר המידע הגנטי, הורש מאחד ההורים, כשההורה שהוריש את השינוי הגנטי, בריא לחלוטין. המשמעות במקרה הזה, היא שהעודף או החוסר עשוי שלא לבוא לידי ביטוי באופן קליני. אולם זה לא תמיד נכון, ישנם מקרים בהם השינוי לא מתבטא אצל ההורה ובכל זאת יתבטא ואפילו בצורה חמורה, בצאצאים. מכאן החשיבות של הבירור בטרם תתקבלנה החלטות בלתי הפיכות.

מה המשמעות של ממצא שמשמעותו אינה ברורה (סוג 3)?

במקרים האלו, התמונה עדיין מורכבת כיוון שהמשמעות אינה ברורה. לכן במקרים האלו ישנה גם כן חשיבות רבה לבירור מעמיק ויסודי על ידי גנטיקאי מומחה ובעל ניסיון. במקרים רבים יש אף צורך בבדיקה של הורים ובני משפחה נוספים. בחלק מהמקרים הללו, על אף הבירור הנרחב, לא תמיד מגיעים למסקנה חד משמעית.

על אף הבירור הנרחב, לא תמיד מגיעים למסקנה חד משמעית. בדיקה גנטית (צילום: ShutterStock)

האם הממצאים שהעלתה הבדיקה רלוונטיים עבור ההריונות הבאים?

הממצאים שמעלה בדיקת הצ'יפ הגנטי רלוונטיים לא רק עבור ההיריון הנוכחי אלא גם עבור ההריונות הבאים ואפילו עבור בני משפחה נוספים. כך לדוגמה, לעיתים במסגרת הבירור מתגלה כי השינוי הגנטי עבר מאחד ההורים וכי ישנה הסתברות מסוימת שיגרום להפרעה בעובר. במקרה הזה, ניתן יהיה לבחור בהיריון הבא בתהליך של הפריה חוץ גופית. זאת על מנת שניתן יהיה לבצע אבחון גנטי טרום השרשה (PGD) ולמנוע מראש התפתחות של עובר הנושא את השינוי הגנטי. לחילופין ניתן יהיה לבצע בהיריון הבא בדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר על מנת לנסות לאבחן את השינוי הגנטי בשלב כמה שיותר מוקדם.

האם הבדיקה מסוגלת לזהות את כל העוברים הלוקים בהפרעות גנטיות?

כל עוד מדובר בעוברים הסובלים ממומים משמעותיים, בדיקת הצ'יפ הגנטי עשויה לזהות את הגורם הגנטי ב-30-5 אחוזים מהמקרים. בהריונות שבהם אין כל גורם סיכון או ממצא חריג, הבדיקה תצליח לזהות ממצא משמעותי ב-1:100 הריונות בלבד.

אחת הסיבות לכך שהבדיקה לא מסוגלת לזהות את כל העוברים הלוקים בהפרעה או מום, נובעת מהעובדה הפשוטה שחלק מהמצבים נובעים מחשיפה לחומרים מזיקים במהלך ההיריון, חשיפה לזיהום מסוים או הפרעות סביבתיות אחרות. כל הגורמים הנ"ל, אינם מתגלים בבדיקה גנטית כלשהי.

סיבה נוספת בגינה הבדיקה לא מזהה את כל המחלות או התסמונות הגנטיות נובעת מכך שלעתים קרובות הבעיה אינה תוצאה של עודף או חוסר במטען הגנטי. למעשה, מרבית התסמונות והמחלות הגנטיות נובעות משינוי איכותי (כגון החלפה של אות בקוד הגנטי באות שגויה). במקרים אלה הכמות הכוללת של החומר הגנטי תישאר ללא שינוי ולפיכך לא ניתן יהיה לזהות אותה בבדיקת הצ'יפ הגנטי. הפרעות שמקורן בשינויים איכותיים כאלה בקוד הגנטי, ניתן לזהות באמצעות בדיקות ריצוף כלל אקסומי.

פרופסור יובל ירון מומחה ליילוד וגניקולוגיה

לפרטים נוספים באתר של פרופ' ירון>>

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully