מהם היתרונות של בדיקת ריצוף כלל אקסומי באבחון גנטי של מומים בעובר?

מדוע חשוב כל כך לבצע בירור גנטי כשמאבחנים מומים בעובר, איזו בדיקה גנטית היא המתקדמת ביותר כיום, ומדוע חשוב לבצע אבחון גם אחרי הפסקת היריון? פרופ' יובל ירון עם כל הפרטים

פרופ' יובל ירון, בשיתוף zap doctors
בין 3-2 אחוזים מהיילודים לוקים במומים מלידה. אולטרסאונד של תינוק בתוך הרחם (צילום: ShutterStock)

רבים לא יודעים זאת, אך בין 3-2 אחוזים מהיילודים לוקים במומים מלידה. בחלק ניכר מהמקרים, ניתן לזהות את המום מבעוד מועד במהלך ההיריון, בדרך כלל במסגרת סקירות המערכות המבוצעות באמצעות אולטרהסאונד. בכל מקרה בו מזוהה מום בעובר, יש חשיבות עליונה לבצע בירור גנטי מסיבות רבות: ראשית, למרות שחלק מהמומים אינם מסכני חיים, עדיין יתכן שהם מהווים חלק מתסמונת גנטית שעלולה לכלול תסמינים חמורים אחרים. כך לדוגמא, ריבוי אצבעות, מום קל יחסית, עלול להוות סימן לתסמונת מורכבת הכוללת הפרעות שלא מזוהות באולטרה-סאונד, כגון לקות שכלית או הפרעה מטווח האוטיזם.

עוד בוואלה!

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

לכתבה המלאה

לא אחת, עוד לפני הבירור הגנטי, מתקבלת ההחלטה להפסיק את ההיריון בשל המום שהתגלה בעובר. ההחלטה כזו מתקבלת במקרים בהם המומים חמורים וברור שלא יתאפשרו חיים תקינים לאחר הלידה. במקרים כאלה, הורים רבים מתקשים להבין מדוע עדיין חשוב לבצע בירור גנטי, שהרי בלאו הכי ההיריון יופסק.

התשובה לכך נעוצה בעובדה שבמקרים רבים המומים נגרמים על רקע תסמונת גנטית מוגדרת. תסמונות כאלה עלולות להיות תורשתיות ולהתרחש שוב גם בהיריונות עתידיים, לעיתים בשיעור של 25 ועד 50 אחוזים. מכאן, שיש חשיבות רבה להבין מה הגורם להיווצרות המומים בעובר, לגלות האם מדובר בגורם גנטי וכך לאפשר תכנון ומניעה עתידיים, לא רק לזוג עצמו, אלא גם לקרובי משפחתם. כאשר ידוע שמדובר בגורם עם סיכון מוגבר להישנות בהיריונות עתידיים, ניתן למנוע זאת באמצעות אבחון מוקדם בהיריון (על ידי דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה) לחילופין ניתן לבצע אבחון גנטי טרום השרשה (GPD) של עוברים שהושגו בהפריה חוץ גופית ולוודא כי לרחם יוחזרו רק עוברים בריאים.

מהן המגבלות של הבדיקות הגנטיות השגרתיות?

עד לא מזמן, הדרך היחידה לאבחון גנטי של מומים בעובר הייתה על ידי בדיקת הכרומוזומים בדגימת העובר באמצעות המיקרוסקופ (בדיקת קריוטיפ). שיטה זו מספקת מידע רק על שינויים בולטים בכרומוזומים כמו חסר או עודף של כרומוזום שלם או של חלק גדול ממנו. שיטה זו היתה בשימוש במשך עשורים רבים אך הצליחה לאבחן לא יותר מ-30 אחוזים מהמקרים.

בעשור האחרון נכנסה לשימוש בדיקת הצ'יפ הגנטי (chromosomal microarray, CMA) בדגימת מי שפיר. בדיקה זו מסוגלת לזהות חסרים או עודפים קטנים בכמות החומר הגנטי. אולם, למרות שהבדיקה רגישה ומדויקת יותר, יכולת הגילוי שלה גבוהה רק ב-7-5 אחוזים לעומת בדיקת הקריוטיפ הוותיקה. הסיבה לכך שרוב המקרים נותרים לא מאובחנים בבדיקה זו היא שחלק ניכר מהמומים נגרמים בשל מוטציה מזערית בגן מסוים. מוטציה כזו היא לרוב שינוי ברצף הקוד הגנטי כגון החלפה של אות אחת באות אחרת (מוטציה נקודתית). הקוד הגנטי שלנו כולל כ-20,000 גנים שמורכבים מכ-3 מיליארד אותיות. כפי שניתן להבין, כדי לזהות שינויים מזעריים, יש צורך להשתמש בשיטות בדיקה נרחבות ורגישות במיוחד.

יש לך שאלה? פרופ' יובל ירון עונה על שאלות גולשים בפורום אבחון טרום לידתי וייעוץ גנטי באתר דוקטורס - לכניסה לפורום>>

חשוב להכיר - ריצוף מהדור החדש

התפתחויות טכנולוגיות שהתרחשו בשנים האחרונות, הביאו לעולם שיטה שנקראת "ריצוף מהדור החדש" או NGS (ראשי התיבות של Next Generation sequencing). טכניקה חדישה זו מאפשרת לבדוק, בו-זמנית, את כל רצף האותיות המרכיבות את הגנים וכך לזהות את כל השינויים הנקודתיים הקיימים. מבחינה מעשית, אין טעם לבדוק את כל המידע הכלול בגנום (כ-3 מיליארד אותיות). לכן אנו מתמקדים אך ורק באזורים המקודדים של הגנים עצמם. אלה אותם אזורים המכילים את הפקודות כיצד ליצר את אבני הבניין של הגוף החיוניים להתפתחות ולתפקוד תקינים.

לבדוק את את כל רצף האותיות המרכיבות את הגנים. דנ"א אילוסטרציה (צילום: ShutterStock)

חלק זה קרוי "האקסום" והוא כולל רק כ-60 מיליון אותיות, כלומר רק כ-1-2 אחוזים מכלל הגנום. בדיקת הריצוף הכלל אקסומי (Whole exome sequencing, WES) המבוצעת בטכניקת NGS, מספקת מידע רב כיוון שהיא מסוגלת לזהות שינויים מזעריים אפשריים רבים בכל הגנים. למעשה בכל בדיקה מזוהים עשרות אלפי שינויים גנטיים (וריאנטים) שלרובם אין כל השפעה מזיקה. על מנת שניתן יהיה לדעת איזה מהשינויים גרם למום/ים, יש לעשות שימוש בתוכנות ביו-אינפורמטיקה, המאפשרות לקשר בין השינויים הגנטיים הרבים שזוהו לבין הממצאים החריגים בסקירת המערכות.

האם הבדיקה בסל הבריאות?

בשלב זה בדיקת ריצוף כלל אקסומי אינה בסל הבריאות בעוברים שהתגלו עם מומים עוד במהלך ההיריון. בדיקות אלה נערכות במימון עצמי במספר מצומצם של מרכזים רפואיים בארץ. במקרים בהם הופסק ההיריון, האחריות לבירור גנטי של המומים בעובר היא של קופת החולים המבטחת. במקרים של הישנות המום/ים פעמיים או יותר, משרד הבריאות מממן את הבדיקה.

מה התועלת בבדיקת ריצוף כלל אקסום בעוברים עם מומים?

שני מחקרים גדולים מהשנים האחרונות שכללו מאות עוברים עם מומים, שלא זוהו בבדיקת הצ'יפ הגנטי השגרתי, הראו כי בנוכחות מום בודד בעובר, בדיקת אקסום מצליחה לזהות גורם גנטי ב-8-10 אחוזים. הסיכוי עולה ל-35 אחוזים במקרים של עובר עם מומים מרובים.

במחקר שנערך באיכילוב עליו דווח בכנס השנתי של איגוד גנטיקאים הרפואיים בישראל נבדקו 89 עוברים שעברו הפסקת היריון בשל מומי מוח קשים. בדיקת הצ'יפ הגנטי זיהתה את הגורם הגנטי להפרעה רק ב- 11 אחוזים מהמקרים אך 78 מקרים נותרו ללא הסבר. מבין אלה, נערכה בדיקת ריצוף כלל אקסומי ל- 40 מקרים. למרבה ההפתעה, ב-23 מהמקרים הללו (57 אחוזים) פוענח הרקע למומים בעבר. ברוב המקרים הללו מתברר כי מדובר בתסמונת גנטית תורשתית עם סיכויי הישנות בהיריונות עתידיים. כתוצאה מכך, זוגות שהיו מעוניינים בהיריונות נוספים כבר פנו להליך של אבחון גנטי טרום השרשה (PGT) למניעת הישנות מקרה דומה.

האם כדאי לבצע בדיקות ריצוף כלל אקסום בעוברים ללא מומים?

לגבי עוברים ללא מומים, האיגודים המקצועיים אינם ממליצים על עריכת בדיקה זו לעת עתה, שכן גובר הסיכוי לגילוי שינויים שמשמעותם לגבי תקינות העובר אינה ידועה, דבר שיכול להובילך להחלטות שגויות לגבי המשך ההיריון.

למידע נוסף באתר של פרופ' יובל ירון

פרופ' יובל ירון הוא גנטיקאי ורופא נשים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully