לא מזמן נגמרה הקורונה והנה שוב הורים רבים מוצאים את עצמם סגורים בבתים עם ילדיהם הצעירים, דרוכים ומוכנים לאזעקות לאורך היום והלילה. מצד אחד, אנו מבינים כי זהו המקום הבטוח ביותר להיות בו כרגע, אך מצד שני איננו מורגלים להיות כך "כלואים" בביתנו שעות רבות. מה גם, שהילדים יכולים לאבד סבלנות מהר ("אמא משעמם לי" ו-"מה אני יכולה לעשות") ולאתגר אותנו ההורים במציאת פעילויות מתאימות.
ראשית, חשוב לזכור שזהו מצב זמני, ותאמינו או לא - לצד החסרונות הברורים שלו - ניתן למצוא בו יתרון של זמן משפחתי שלרבים מאיתנו חסר במהלך השבוע. ריכזנו עבורכם מספר המלצות לפעילויות משותפות המתאימות לילדים הצעירים, שתורמות בין השאר לתחושת הלכידות המשפחתית, לפורקן ושחרור מתחים משותף הן שלנו ההורים והן של הילדים ולהעברת הזמן בבית בצורה נעימה ומחוברת. זכרו שהדבר החשוב ביותר בכל פעילות היא הנאה משותפת - הן של הילדים והן שלכם. ככה תוכלו להפחית את הלחץ הנפשי ולמצוא את הכוחות המשפחתיים המיוחדים שלכם.
שמירת שגרה וסדר יום - יצירת שגרה זמנית חדשה
מצבי חירום משבשים את התוכניות והשגרה הרגילה של השבוע שחשובה במיוחד לילדים צעירים, היא מסייעת להם ביכולת ההתארגנות ומחזקת את תחושת הביטחון. אחת ההמלצות החשובות היא לייצר סדר יום ברור עבור הילדים, גם כאשר נמצאים בבית, כמעין שגרה זמנית שונה.
חשבו על העוגנים המרכזיים: אכילה, שינה, משחק משותף. ציירו לילדים כל בוקר, על דף גדול את סדר היום בצורה שתהיה להם ברורה ותלו את הדף במקום בולט. השתדלו כמה שיותר לשמור על ההרגלים של הילדים - דבר שיחזק את תחושת הביטחון. ניתן להזמין את הילדים להיות שותפים בהכנת התוכנית (בהתאם לגילם). למשל, הגדירו איתם מסגרת היום, מתי משחקים, מתי אוכלים, מתי נחים, מתי זמן יצירה, והזמינו את הילדים לבחור במה למלא כל חלק בתוכנית. למשל, הציעו כמה אפשרויות ל"מה נכין לארוחת צהרים?" וכתבו/ציירו את הבחירה שלהם.
אל תפספס
משחקים המשלבים פעילות פיזית, דמיון והנאה
מצבי חירום עלולים להעלות את סף החרדה ולגרום לכך שמתח רב מצטבר בגוף. לכן חשוב לשחק במשחקים המשחררים את האנרגיה החוצה, גם כשאנו מצויים בתוך הבית או אפילו בממ"ד. להלן כמה רעיונות, שבכולם האלמנטים החשובים המתקיימים הם: פעילות פיזית המאפשרת שחרור אנרגיה ופריקת מתח, מגע עם ההורה, הנאה משותפת.
• מסיבת ריקודים: בחרו חדר בבית (הממ"ד או הסלון יכולים להתאים) וסדרו בו מרחב לריקוד. עמעמו את האורות, והשמיעו מוזיקה שילדיכם אוהבים. להשלמת האווירה, ניתן להוסיף תלבושות מיוחדות, להכין יחד קישוטים ולתלות אותם בחדר (רק אם אתם והילדים נהנים מכך). אתם יכולים גם להכין הפתעות טעימות, זה אף פעם לא מזיק. במידה ואפשרי, הזמינו חברים או בני משפחה נוספים לחגיגה: ציירו יחד הזמנות וחישבו יחד עם הילד או הילדה את מי היו רוצים להזמין. התקשרו אליהם יחד עם הילדים, דבר אשר יוסיף כיף, עניין וגם חיזוק מנטלי נוסף לילדים כאשר יתקשרו עם דמויות אהובות נוספות. הגרסה הפחות מושקעת אך מהנה במידה רבה, פשוט הפעילו את המוסיקה והתחילו לרקוד!
• בניית אוהל: עוד דרך נהדרת להעביר את הזמן יחד היא בניית אוהל ענקי המבוסס על שמיכות, כריות, אטבי כביסה, כיסאות וכל דבר אחר יצירתי העולה ברוחכם. היתרונות בכך הם זמן עבודה משותף, נתינת מקום ליוזמות של ילדיכם, יצירתיות והנאה משותפת. בנוסף, אנו מייצרים מעין חוצץ בין המרחב הביתי המוגן ובין המרחב הסוער בחוץ, כאשר הבית הופך למעין ממלכה פרטית משלכם. גם כאן, אפשר להעשיר את החוויה בהכנת שלט כניסה, המצאת סיסמה סודית, אכילה, שינה או משחק משותף באוהל.
• נינג'ה ישראל בממ"ד: השתמשו בחפצים שונים הפזורים בבית והכינו מסלול מכשולים יחד עם ילדיכם. בדומה לאוהל, גם כאן תוכלו לתת לילד להוביל את הדרך ולהמציא משימות שונות. דוגמאות למסלול: זחילה מתחת כיסאות, קפיצה על מזרון או כריות, ריצה מסביב למגדל קוביות, הליכה בעיניים עצומות, הרמת "משקולות" העשויות מקופסאות ועוד ועוד. בנו את המסלול עם התחלה וסוף, כאשר בסיומו הילדים זוכים בחיבוק גדול (מגע חשוב במיוחד בימים אלו).
בגירסא פשוטה יותר- שחקו משחק פיזי של השתוללות על השטיח או המזרון. משחק זה מסייע בשחרור אנרגיה וממלא את הגוף בהרבה חיבוקים ומגע. דאגו כמובן שהמשחק יהיה מהנה ומותאם לילדיכם.
• משחק מחבואים: שחקו עם ילדיכם משחק מחבואים במקומות שונים בבית. אפשר להכין מראש מקומות מסתור אפשריים עם בדים או כיסאות. המשחק מחזק את תחושת הביחד והנוכחות הבטוחה. בכל פעם לאחר שמתחבאים, מוצאים אחד את השני ונהנים ב"איחוד מחדש". רצוי להוסיף חיבוק למגע לאחר שמוצאים אחד את השני.
המלצה כללית: הקפידו לאזן בין פעילות מסעירה ובין פעילויות שקטות ורגועות. אם עסקתם בבניית אוהל או בריקודים סוערים, שבו לרגע יחד וקראו סיפור או נוחו על הספה.
הורים לתינוקות
דאגו למוסיקה נעימה, לריקוד משותף עם תנועה קלה, למשחקי פנים מול פנים כמו "קוקו" וכל פעילות בה יש הרבה מגע ותחושה מרגיעה. התינוק חש את דפיקות הלב שלכם, ומבע הפנים המתוח. לכן, חשוב שתמצאו דרכים גם להפחית את הלחץ שלכם (נשימות, פעילות גופנית, שיחה מרגיעה עם חבר/ה ועוד).
חשוב לזכור שהמצב הביטחוני משפיע לא רק עלינו ההורים אלא גם על הילדים, אפילו אם הם צעירים מאוד. בעוד אנחנו חשים מתח גופני ונפשי, בקרב ילדים צעירים יבוא הדבר לידי ביטוי בחוסר סבלנות, עצבנות גוברת, התעקשות של הילדים על דברים מסוימים, היצמדות לאחד ההורים ובכי "סתם" ללא סיבה.
הכילו רגשות אלו, התבוננו בילדים והתייחסו למה שאתם מזהים אשר עובר עליהם. חשוב שיבינו שאתם רואים שהם מתוחים יותר, דואגים או מבולבלים. הרגיעו אותם שאתם שומרים עליהם. נסו להשיב לשאלות הגדולים בצורה עניינית אך כנה, ואת הקטנים לחבק ולהיות סבלניים יותר. נסו לנתב את הילדים לפעילויות כיפיות אשר יסיחו את דעתם (ודעתכם) מהמצב. כדי לעשות כל זאת, דאגו כמובן למלא את המצברים שלכם בכוחות (לנוח, להתקלח, לאכול, ולעיתים לבקש עזרה ממבוגרים אחרים סביבכם).
בברכת ימים שקטים.
כנרת לבבי היא דוקטורנטית לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקרה עוסק בהתמודדותם של הורים וילדים צעירים בעוטף עזה ובדרום עם מצב של סטרס בטחוני מתמשך. פרופ' נעמה עצבה-פוריה, פסיכולוגית התפתחותית מומחית. מנהלת מרכז "דואט" באוניברסיטת בן גוריון בנגב וראש המגמה לפסיכולוגיה התפתחותית, מטפלת ביחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך בסורוקה.