מגיפת הקורונה העולמית פגעה בסדרי החיים הרגילים של כלל האוכלוסייה, ואת התוצאות אנחנו משלמים עד היום. החזרה לשגרה, אחרי תקופה ארוכה של שיבוש במהלך החיים, הייתה לא פשוטה ומגיפת הקורונה הובילה לפגיעה חברתית וכלכלית, כמו גם בריאותית נרחבת, שנמשכות עד היום. אבל מסתבר שהיא דווקא עשתה טוב לשינה שלנו. או של הילדים שלנו ליתר דיוק.
במחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת "Pediatric Pulmonology", ביקשו חוקרים לבדוק את השפעת המגיפה על הרגלי השינה בילדים באופן גלובלי ועל פני טווח רחב של גילאים. לצורך המחקר גויסו 845 הורים שענו באופן מקוון על שאלות שונות הקשורות למבנה המשפחה, לדפוסי השינה של ילדיהם ולשימוש במסכים, תוך התמקדות בשינוי שקרה להם בעקבות המגיפה. ההורים הגיעו מצפון ודרום אמריקה, אירופה, המזה"ת ובעיקר מישראל.
המחקר שנערך בהובלת פרופ' ליילא קרנדיש-גוזל וחוקרי שינה נוספים, יחד ד"ר אלכס גיללס-הלל מומחה ברפואת ילדים וחוקר שינה במרכז הרפואי הדסה וד"ר שהם חשן-הלל, העומדת בראש המעבדה לקבלת החלטות בבית הספר למינהל עסקים ובמרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, נעשה באמצע שנת 2020, ברגעי השיא של התפשטות המגיפה בארץ ובעולם. גילאי הילדים הנבדקים נעו מ-3 עד ל-17 שנים, 45.8 אחוזים היו בנות. הילדים שנבדקו במחקר חולקו לשלוש קבוצות - טרום בית ספר (3-5 שנים), יסודי/חטיבה (6-13 שנים) ומתבגרים (14-17).
ממצאי המחקר חשפו כי בכל שלוש קבוצות המחקר שעת השינה התאחרה במהלך השבוע בעקבות המגיפה. 23.1 אחוזים מהילדים בגיל הרך, 46.2 אחוזים מהילדים בגיל בית הספר ו-89.8 אחוזים מהמתבגרים הלכו לישון אחרי השעה 22:00 ברוב ימות השבוע (ואף מאוחר יותר בסופי השבוע) בזמן קורונה (לעומת 7.1, 9.4 ו-57.1 אחוזים, בהתאמה לפני המגיפה).
גם שעת ההשכמה הייתה מאוחרת יותר בעקבות המגיפה בכל שלוש הקבוצות של הילדים. 42.5 אחוזים מהילדים בגיל הגן, 61.3 אחוזים מהילדים בגיל בית הספר ו-81.2 אחוזים מהמתבגרים התעוררו לאחר השעה 8:00 בבוקר במהלך השבוע (ומאוחר יותר בסופי שבוע) בימות הקורונה (11.6, 4.9 ו -10.3 אחוזים בתקופה שלפני הקורונה). פחות מ-4 אחוזים מכלל המשיבים על השאלונים דיווחו על זמני שינה והתעוררות מוקדמים יותר ביחס לתקופה שלפני המגפה.
אל תפספס
בנוסף, נמצא כי עלייה במשך השינה במהלך המגפה ניכרה יותר בקבוצת הגילאים 14-17 בכל ימות השבוע, ואילו ירידה במשך השינה הייתה הבולטת ביותר בקרב ילדים בגילאי 3-5 בכל ימות השבוע.
לדוגמה, לילדים בקבוצת הילדים בגילאי 14-17היה סיכוי גדול פי ארבע למשך שינה מוגבר בימות השבוע לעומת קבוצת הילדים בגילאי 3-5. ילדים בקבוצת הגילאים 6-13 היו בעלי סיכויים גבוהים פי שניים למשך שינה מוגבר במהלך סופי שבוע, לעומת ילדים בגילאי 3-5. למרות כל הממצאים האלו מצאו החוקרים כי משך השינה לא השתנה בקרב 43 אחוזים מהמשתתפים במהלך השבוע, ובקרב 46.2 אחוזים בסופי השבוע.
"במילים אחרות, למרות שהזזה של שעת שינה ושעת השכמה לשעות מאוחרות יותר התגלתה בעבודה זו, משך השינה לא השתנה באופן ניכר בכמחצית מהילדים. יוצאי הדופן היו המתבגרים שאצלם היתה עליה ניכר במשך השינה באמצע השבוע. איכות השינה אף היא הייתה ללא שינוי לעומת התקופה שלפני הקורונה", הסביר ד"ר גיללס-הלל.
מספר הסברים לשינויים בהרגלי השינה שסופקו על ידי ההורים נבדקו על ידי החוקרים, ביניהם תגובות כמו "הילדים הקדישו זמן רב לרשתות החברתיות", "הם לא היו צריכים להתעורר מוקדם (בגלל הסגר)", "הם היו יותר זמן בבית (בשל הסגר)", ו-"הפעילות הגופנית שלהם הייתה פחותה". בהקשר זה ראוי לציין כי בצורה לא מפתיעה מצאו החוקרים כי שימוש במסך עלה משמעותיות בכל קבוצות הגיל בעקבות המגיפה, ייתכן שבשל השימוש ברשתות החברתיות, או בשל השימוש בזום ללמידה מקוונת מרחוק.
"מעבר לממצאים התיאוריים על שעות השינה ועלייה בזמן מסך, שנחשבים לפחות חיוביים, המחקר הנוכחי מראה אספקט חיובי של שינוי בהרגלי החיים בעקבות המגיפה לאיכות החיים של נערים בגיל ההתבגרות. מחקרים רבים הראו שבעקבות שינויים חברתיים והורמונליים בגיל ההתבגרות, מתבגרים הולכים לישון מאוחר יותר וקמים מאוחר יותר, אולם לו"ז בית הספר הצפוף לא מאפשר השלמה מספקת של שעות שינה, בשל הצורך לקום מוקדם.
תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו. עבודות קודמות הראו שאיחור של שעת התחלת הלימודים בבית הספר משפר הישגים לימודיים בקרב מתבגרים ואף מפחית מעורבות בתאונות דרכים", מסכמים החוקרים. בעבודת המשך מתכננים החוקרים לבדוק כיצד שינויים אלה בדפוסי השינה השפיעו על התפקוד היומיומי של הילדים.