חוקרים זיהו ארבעה סוגים של דמנציה ומה הם עושים לנו

דמנציה הפכה בעשורים האחרונים לאיום ממשי על רבים בעולם, והשכיחות שלה עולה בגלל העליה בגיל האוכלוסיה. עד היום לא נמצאה תרופה למחלה ומחקרים רבים מנסים למצוא את הגורמים לה, כמו גם לנסות לגלות טיפולים יעילים. ההערכה כיום היא כי חלבוני טאו מעוותים קשורים קשר הדוק להתפתחות ולהתקדמות של דמנציה, אך חוקרים סברו עד כה כי דפוס ההסתבכות של הטאו במוח זהה פחות או יותר אצל כל הסובלים מהמחלה. כעת מחקר חדש זיהה כי קיימים ארבעה דפוסים של המחלה, וכל אחד מהם משפיע בצורה שונה על המוח.

"זיהינו ארבעה דפוסים ברורים של פתולוגיית טאו שהתבררו עם הזמן", אומר הנוירולוג אוסקר הנסון מאוניברסיטת לונד בשוודיה. "שכיחותן של תת-הקבוצות נעה בין 18 ל-30 אחוזים, כלומר כל הגרסאות הללו של אלצהיימר הן למעשה שכיחות למדי ואף אחת מהן לא שלטת כפי שחשבנו בעבר".

באמצעות שימוש באלגוריתמים שיושמו על סריקות מוח של 1,143 אנשים עם מוח בריא או מוח המושפע מאלצהיימר, מדענים זיהו ארבע דרכים שונות שבהן חלבוני הטאו מסתבכים בנוירונים במוח ומשפיעים עליו. המחקר התפרסם בכתב העת Nature Medicine.

הגרסה הראשונה, שהתגלתה ב-33 אחוזים מהמקרים, הראתה כי חלבוני הטאו מתפשטים בעיקר באונה הטמפורלית ומשפיעים על הזיכרון של המטופל. השנייה, שנמצאה ב-18 אחוזים מהמקרים, מתפשטת על החלקים האחרים של קליפת המוח - דבר שמתבטא פחות בבעיות זיכרון, אך גורם לקשיים בתכנון וביצוע פעולות להיות שכיחים יותר.

הווריאציה השלישית, שנמצאה ב-30 אחוזים מכל המקרים, היא כאשר חלבוני טאו מתפשטים בקליפה החזותית (אזור במוח שאחראי על עיבוד ראייה) - החולים מתקשים להתמצא, לאמוד מרחקים ולזהות צורות. הגרסה הרביעית והאחרונה, שנראתה ב-19 אחוזים מהמקרים, מתפשטת בצורה לא סימטרית בחצי השמאלי של המוח ומשפיעה על עיבוד השפה.

התגליות התאפשרו על ידי סריקות טומוגרפיה מפורטות של פליטת פוזיטרון תלת מימדית (PET). ניתוח מעקב במשך שנתיים אישר את קיומם של ארבעת הדפוסים המובהקים הללו בקרב אנשים הסובלים מאלצהיימר, והוא יכול לעזור להסביר מדוע אנשים שונים מראים תסמינים שונים עם התקדמות המחלה.

"זה מרמז כי אלצהיימר היא מחלה הטרוגנית עוד יותר ממה שחשבו בעבר", אומר המומחה למדעי המוח ג'ייקוב ווגל מאוניברסיטת מק'גיל בקנדה. "כעת יש לנו סיבה להעריך מחדש את המושג 'אלצהיימר טיפוסי', ובטווח הארוך גם את השיטות בהן אנו משתמשים כדי למדוד את התקדמות המחלה".

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-36 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדמנציה, רובם חולים באלצהיימר. הנתון צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2030, אם לא יימצא טיפול יעיל. בישראל, לפי הערכות, חיים כ-130 אלף חולי אלצהיימר. בדומה למחלות ניווניות אחרות, האלצהיימר מתחיל שנים ואף עשרות שנים לפני שמופיעים תסמיני המחלה. על כן, להבנה של הגורמים שניתן להיזהר מהם ולפעולות שביכולתנו לנקוט כדי להפחית את הסיכון לחלות במחלה, וגם לפיצולה של המחלה לתתי סוגים ישנה חשיבות מכרעת.

השלב הבא הוא להאריך את הניתוח לאורך תקופה ארוכה יותר של עד 10 שנים, מציעים החוקרים. הידיעה איזה תת-סוג קיים אצל מטופל יכולה למשל לתת מושג טוב יותר אילו תסמינים הוא צפוי לחוות ומתי וכן לפתוח אפשרויות לטיפולים חדשים. "הידע הזה חשוב לרופאים שבודקים חולים עם אלצהיימר, וזה גם גורם לנו לתהות האם ארבעת תתי הסוגים עשויים להגיב אחרת לטיפולים שונים", אמר הנסון.