אנחנו כבר יודעים להגיד שפעילות גופנית מועילה לא רק למצב הפיזי שלנו, אלא גם למצב הנפשי. אבל מה לגבי פעילות ספונטנית במהלך היום, כמו הליכה לקניות או אפילו ביקור אצל חברים? מחקר חדש שנערך בקרב חולים פסיכיאטרים מצא כי ביקור במקומות רבים ומגוונים במהלך היום, יהיו אשר יהיו, העלה את מצב הרוח אצל אנשים הסובלים מדיכאון או חרדה.
במהלך השנה האחרונה, היה לא קל עבור רבים לשמר את הפעילות הגופנית שנהגו לעשות, במיוחד כשרבים חששו אפילו לצאת מהבית. חלק אומנם המשיכו להתאמן בבית. ובכל זאת בימי שגרה, טיולים ספונטניים הם גורם בריאותי חשוב שאנו נוטים לזלזל בו.
כשרובנו חושבים על פעילויות שמחזקות את הנפש, אנחנו מדמיינים פעילות גופנית מכוונת ומאומצת, אם במכון, בבריכה או בפארק, אבל דווקא ביקור במגוון מיקומים שונים קשור לתחושת רווחה גבוהה יותר אצל אנשים הסובלים מדיכאון או חרדה.
מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים במרפאות הפסיכיאטריות של אוניברסיטת באזל בשוויץ, מצא שככל שאנשים מבקרים במספר מגוון יותר של מקומות במהלך היום, כך הם מרגישים טוב יותר עם רווחתם הרגשית והפסיכולוגית - גם אם הסימפטומים הנפשיים שלהם עדיין נוכחים.
המחקר שנערך לפני שמגיפת הקורונה נכנסה לחיינו ופגעה נפשית במספר רב של אנשים, בדק 106 חולים עם בעיות נפשיות, כולל הפרעות רגשיות, הפרעות חרדה, הפרעות במצב הרוח, הפרעות אישיות והפרעות אובססיביות. חלקם היו מאושפזים בבתי חולים ואחרים התגוררו בבית אך טופלו באופן קבוע במוסדות רפואיים.
אל תפספס
במשך שבוע, חולים אלה נשאו על עצמם טלפון נוסף כדי לעקוב אחר תנועותיהם באמצעות GPS. הם גם השלימו מספר סקרים על רווחתם הסובייקטיבית, הגמישות הפסיכולוגית שלהם ותסמיני בריאות הנפש שלהם. כשבדקו את נתוני ה-GPS החוקרים מצאו כי תנועה גדולה יותר במרחב ובזמן נראו במקביל לתחושת רווחה גדולה יותר, למרות שהתסמינים של הבעיות נפשיות נותרו זהים במידה רבה.
"התוצאות שלנו מצביעות על כך שפעילות לבדה אינה מספיקה להפחתת תסמינים של הפרעות נפשיות, אבל היא יכולה לפחות לשפר את הרווחה הסובייקטיבית שהמטופל מרגיש", הסביר הפסיכולוג הקליני והבריאותי אנדרו גלוסטר מאוניברסיטת בבאזל.
הממצאים מוסיפים למחקר מצומצם על ההשפעות של פעילויות יומיומיות בקרב אנשים עם בעיות נפשיות וזהו אחד המחקרים הראשונים שהשתמשו במעקב GPS כמדד לתנועה ספונטנית. מחקרים רבים כבר הוכיחו בעבר כי פעילות גופנית משפרת משמעותית את הרווחה הכללית ואת בריאות הנפש, אך מרבית המחקרים בנושא זה התמקדו עד כה בפעילות גופנית מכוונת. כיום, לא ברור כיצד תנועה ספונטנית בחיי היומיום משפיעה על אנשים שמתמודדים עם מצבי נפש שונים.