כהורים, היינו רוצים לגדל את ילדינו בתוך בועה מגוננת ומאושרת. היינו רוצים לראות אותם באופן קבוע שמחים ומאושרים. הרצון הזה טבעי ומובן, אך אינו עומד במבחן המציאות העכשווית. המציאות שלנו כוללת המון רגעים של אושר, שמחה והנאה, ולצדם גם רגעים של קושי, תסכול ועצב. בבואנו לדבר עם הילדים על ימי הזיכרון הקרבים, חשוב שנבין כי הכשרה להתמודדות בריאה גם עם רגעי הקושי והכאב, היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד ההורי שלנו.
עבורנו, הקושי הגדול ביותר הוא ההבנה שלנו, כאנשים בוגרים, את המשמעות הקשה של ימי הזיכרון על שלל הרגשות הטעונים שהם מציפים עבורנו. זאת הסיבה שקשה לנו כל כך, לתווך עבור ילדינו את משמעות הימים הללו. אנו חוששים שימי הזיכרון יעוררו גם אצל ילדינו חששות, פחדים, עצבות וקושי. עם זאת, חשוב שנבין כי תפיסת המציאות של הילדים שונה מזו שלנו בצורה מובהקת, ואין להם עדיין יכולת חשיבה מופשטת. למעשה, אין להם את הבשלות לתפוס את המציאות על כל מורכבותה, כמונו המבוגרים.
לקראת ימי הזיכרון, עלינו לתווך את האירועים שיגיעו, ובעיקר את השוני שיש בימים מיוחדים אלה לעומת השיגרה המוכרת. הנה מספר נקודות שחשוב להתייחס אליהם בבואנו להסביר לילדים על ימי הזיכרון:
הסבר מותאם לגיל ויכולת הבנה: למרות הרצון המובן לגונן על הילד, חשוב שנסביר גם על שכול ומוות. הרי הילדים שלנו ייתקלו בנושאים אלו במהלך חייהם. נסביר במילים מותאמות לכל ילד, בהתאם לגילו ויכולת הבנתו. נסביר על יום הזיכרון בצורה עניינית, ללא דרמות, הגזמות או תיאורים מפורטים מדי. וכמובן, נזכיר את היותה של ישראל מדינה בטוחה.
מה שקרה, קרה בעבר: לילדים צעירים אין עדיין תפיסת זמן מוחשית. לכן חשוב להרחיק את האירועים ההיסטוריים מהמציאות העכשווית, כדי למנוע חששות מצד הילד. נסביר כי מדובר באירועים שהתרחשו מזמן, ואנו מציינים אותם בטקסים ברמה הארצית.
תפיסת עולם אופטימית: נסביר כי האירועים האלה התקיימו בעבר, ואילו היום יש לנו מדינה עצמאית ובה כוחות בטחון וצבא, ששומרים עלינו ומאפשרים לנו חיים מוגנים. כך, הילדים ירגישו בטוחים ולא ייכנסו ללחץ מההסבר. ההסבר הקושר בין מה שהיה בעבר לעוצמה והביטחון בהווה יסייעו לתפיסת האירועים ההיסטוריים בצורה אופטימית יותר.
אל תפספס
מותר לבכות: זה טבעי שבימים טעונים אלה, הילדים שלנו יראו אותנו עצובים או מזילים דמעות. נסביר לילדים על תחושתינו, ונזכיר שזה בסדר ואפילו רצוי לבכות כשעצובים. זה בהחלט מודל נפלא של הבעת רגשות ושל שיח רגשי חשוב עם ילדינו.
אנחנו איתך: נתעדכן מראש מה צפוי להיות במסגרות החינוכיות ונסייע בתיווך שגרת ימי הזיכרון. כמובן שנהיה ערים לכל שינוי בהתנהגות של הילדים, בעיקר אם נחשפו לתכנים או סיפורים אישיים. נהיה אמפטיים לקושי של הילד, נחבק ונזכיר שאנחנו כאן איתם, שומרים ומגינים עליהם תמיד.
הצפירה מאד חזקה: מומלץ להסביר על הצפירה לפני התרחשותה על מנת שלא לעורר בהלה מיותרת. נזכיר כי זה רגע משותף לכל אזרחי המדינה בה אנו נזכרים ומכבדים את זכרם של אנשים ולוחמים שנהרגו בעבר. נסביר כי כל שנה יש צפירה ואיך נהוג לכבד את המעמד. כמובן שיש להסביר לילדים את ההבדל בין צפירת ימי הזיכרון לצפירה שמקורה באירוע בטחוני או צפירת תרגול במסגרות החינוכיות.
לאה שטרן היא מרצה ומנחת הורים במכון אדלר