חיסון שפעת וחיסון קורונה הם שני דברים שונים, אבל אולי לא עד כדי כך שונים. מחקר רפואי חדש הגיע למסקנה מאוד מעניינת לגבי ההשפעה שיש לחיסון השפעת על מניעת תחלואה בקורונה, והחוקרים שערכו אותו לא ממש יודעים להסביר את זה.
המחקר הוא למעשה ניתוח תיקים רפואיים של יותר מ-27 אלף מטופלים במישיגן, שעברו בדיקות קורונה עד ליולי 2020. החוקרים גילו שלמטופלים שחוסנו נגד שפעת בשנה הקודמת היה סיכוי נמוך משמעותית להימצא חיוביים ל-Covid-19, בהשוואה למטופלים שלא קיבלו את החיסון.
מבין 27,201 האנשים שנתוניהם נכללו במחקר, 1,218 נמצאו מאומתים לקורונה (4.5 אחוזים). בקבוצה זו נכללים כלל המאומתים, הן אלה שחוסנו נגד שפעת בשנה הקודמת והן אלה שלא. כשממשיכים לרדת לעומקם של הנתונים ולפלח אותם, עולה מהם ממצא קטן אך משמעותי - שנוגע לסיכוי של המטופלים להידבק בקורונה, ונותר עקבי גם לאחר שקלול גורמים אחרים שמשפיעים על הסיכוי לחלות בקורונה כמו: מוצא אתני, גזע, מין, גיל ועוד.
החוקרים גילו שמקרב מי שחוסן נגד שפעת בשנה שקדמה למחקר, רק 4 אחוזים נמצאו חיוביים לקורונה. לעומת זאת, בקרב מי שלא חוסנו, עמד הסיכוי להידבקות על 4.9 אחוזים. מרגיש לכם כמו הבדל זניח? נסו לחשוב על זה כך - החוקרים חישבו את הנתונים ומצאו שהסיכויים של מי שהתחסנו נגד שפעת להידבק ב-covid-19 היו נמוכים ב-24 אחוזים מאלה של מי שלא התחסנו.
גם אם ההגנה האפשרית של חיסון השפעת נגד הידבקות ב-Covid-19 נראית זניחה ביחס להגנה שעולה למתחסנים בחיסוני הקורונה, עדיין נראה מהמחקר הזה שגם חיסון השפעת יכול לתת לציבור הגנה כלשהי נגד הנגיף. כעת נשאלת השאלה מדוע זה קורה בכלל? והתשובה אינה ברורה לחלוטין.
אל תפספס
לדברי החוקרים, מקור ההשפעה עשוי להיות לאו דווקא החיסון עצמו, אלא איזשהו סוג של הטיה התנהגותית, שמאפיינת יותר את אותם אנשים שבחרו להתחסן נגד שפעת: "בהחלט ייתכן שאנשים שבחרו להתחסן נגד שפעת נוטים גם לנקוט בצעדים מניעתיים נוספים בהקשר של בריאותם, כמו למשל להקפיד יותר על הנחיות ה-CDC לשמירת ריחוק חברתי וכדומה", אמרה ד"ר מריון הופמן באומן, קרדיולוגית מאוניברסיטת מישיגן. אך הוסיפה כי "לא ניתן לשלול גם את האפשרות שמדובר בהשפעה ביולוגית ישירה של החיסון נגד שפעת על המערכת החיסונית ושיש לה רלוונטיות גם לאופן שבו הגוף נלחם בנגיף הקורונה".
בין אם ההסבר הוא ביולוגי או התנהגותי, ראוי לציין שזה אינו המחקר הרטרוספקטיבי הראשון שממנו עולה שישנו קשר בין חיסונים אחרים ובין הגנה מסויימת מפני תחלואה ב-Covid-19. מספר מחקרים אחרים שנערכו ברחבי העולם מצאו ראיות לקשר דומה, ונראה שההשפעה של החיסונים רחבה יותר ונוגעת ליותר מאשר רק הסיכוי להימצא חיובי בבדיקת קורונה.
במחקר הנוכחי במישיגן למשל, נמצא גם שלמי שהתחסנו נגד שפעת ובכל זאת נדבקו בקורונה היה סיכוי נמוך יותר להגיע לבית חולים ולהזדקק לאישפוז או לתמיכה נשימתית של מכונות הנשמה. וממחקרים אחרים עולה שלחיסון נגד שפעת יש השפעה גם על סיכויי התמותה. עם זאת, במחקר הנוכחי לא נמצאה השפעה דומה על סיכויי התמותה.
ההסבר הביולוגי
כאמור, בשלב זה לא ניתן לקבוע שההשפעה המיטיבה של חיסוני השפעת נובעת מהשפעה ביולוגית ישירה של החיסון עצמו, אך לו היה ידוע שזה הגורם - מה היתה יכולה להיות הסיבה? אחד ההסברים המשוערים של החוקרים הוא קיומו של מנגנון אימונולוגי ששמו "חיסוניות מאומנת", שלמעשה אומר שחשיפה לפתוגנים (במקרה זה, דרך החיסון המוחלש או המומת לשפעת) דורכת את המערכת החיסונית ומכינה אותה להגיב גם לאיומים אחרים.
"הרעיון הזה של 'חיסוניות הטרולוגית' עשויה להסביר את התגובתיות הלא ספציפית שנוצרת כלפי פתוגנים אחרים בעקבות חיסון כזה או אחר", כתבו החוקרים ממישיגן במאמרם, וציינו כי יש להוסיף ולחקור את הנושא עד שניתן יהיה לאשש שזו אכן התופעה שמתרחשת גם במקרה הזה.
אף שאנחנו עדיין לא יודעים מדוע מתרחשת ההשפעה הזו של חיסוני השפעת על סיכויי ההידבקות ב-Covid-19, אין חולק על כך שמדובר ביתרון נוסף לזכותם של חיסוני השפעת. "גם אם הקשר הישיר בין חיסוני שפעת ומניעת תחלואה בקורונה הוא מינימלי", סיכמו החוקרים, "הם עדיין יכולים לסייע בהפחתת התחלואה הכללית ובעיקר בהפחתת מספר החולים הנזקקים לאישפוז ובכך להקל את העומס על בתי החולים".