אנחנו לא צריכים מחקר מדעי כדי לדעת בני אדם נחלקים לשניים - אלה שמתפקדים טוב בשעות הבוקר, ואלה שבמיטבם דווקא בלילה. אבל מחקר חדש מגלה משהו שדווקא לא ידענו - אנשי הבוקר לא רק זוכים ליקיצות קלות ונעימות, הם גם בריאים יותר ומתפקדים טוב יותר בעבודה.
הפער בין אנשי הבוקר לאנשי הלילה הוא לא רק עניין של הרגל או לו"ז, מדובר בהבדלים אמיתיים במוח. מה שעוזר לאנשי הבוקר להיות רעננים ומאושרים כשהם מתעוררים הם קבוצות מסוימות של גנים הנקראות כרונוטיפים. כרונוטיפים היא מערכת סיווג של לוחות הזמנים של שינה ופרודוקטיביות. זה מגיע במקור מעולם החי, כמו חיות שפעילות ביום לעומת בלילה, ובשנים האחרונות נחקר התחום הזה גם בהקשר של בני אדם.
עד לאחרונה חשבו כי אותם כרונוטיפים קשורים רק להרגלי השינה שלנו, אך המחקר החדש מגלה כי הם קשורים גם לשאלה כמה שעות נצליח לישון ואיך נתפקד בעבודה ביום שאחרי.
אל תפספס
כדי לגלות כיצד כרונוטיפים משפיעים על חייהם של אנשים, חוקרים מפינלנד, שמחקרם פורסם בכתב העת Occupational and Environmental Medicine, בחנו את נתוניהם של קבוצה גדולה של אנשים שלוקחים חלק במחקר הלידה של צפון פינלנד משנת 1966. מדובר במחקר מתמשך שעוקר אחרי יותר מ-12 אלף בני אדם, ילדי 1966, עם חלוקה כמעט 50/50 בין גברים לנשים.
כשהגיעו לגיל 46, כל משתתף נשאל על היבטים שונים בחייו, כולל דפוסי שינה, בריאות כללית והרגלי עבודה. מנתונים אלה, המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות - אדם בוקר, המכונה מסוג M; אדם ערב, הנקרא E-type; או כרונוטיפ ביניים.
החוקרים גילו כי מרבית הגברים היו מסוג M (טיפוסי בוקר, 46 אחוזים) או ביניים (44 אחוזים), כאשר רק 10 אחוזים היו מסוג E. נשים היו דומות למדי, כאשר 44 אחוזים היו טיפוסי בוקר, 44 אחוזים היו ביניים ו-12 אחוזים היו סוג E. ההטיה לכיוון הבוקר במחקר זה יכולה להיות קשורה לגיל האוכלוסייה, שכן אנשים מבוגרים מתעוררים לעתים קרובות מוקדם יותר מאשר מתבגרים ומבוגרים צעירים.
לפי המחקר, בהשוואה לסוגי M (בוקר), סוגי E (ערב) היו במצב גרוע יותר בהיבטים שונים של החיים. הם ישנים פחות ובסבירות גבוהה יותר להיות רווקים ומובטלים, אפילו בניכוי משתנים אחרים. בנוסף, לציפורי לילה היו ביצועים נמוכים יותר בעבודה בתדירות גבוהה יותר מאשר טיפוסי הבוקר, כאשר 1 מתוך 4 משתתפים כאלה דיווחו על קשיים בעבודה.
אף שתוצאות אלה עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים, עד שהגנטיקה של כרונוטיפים תובהר לחלוטין, עדיין מדובר רק במתאם ולא בגורם סיבתי מובהק. החוקרים מציעים שיש לקחת בחשבון כרונוטיפים בעת תכנון לוחות זמנים לעבודה כדי להבטיח את הבריאות והביצועים הטובים ביותר מצד העובדים.