מאז פרוץ משבר הקורונה לפני שנה מתו למעלה מ-5,738 ישראלים. לצערנו הרב, לפחות 90 אחוזים מהם בוודאי יכולים היו לשרוד את הנגיף ולהישאר בחיים לו רק יכלו להתחסן. המסקנה היא אחת ובלתי ניתנת לערעור: החיסון עובד, החיסון מציל חיים.
אין לי כל קשר לחברות שמפתחות את חיסוני הקורונה, ומעולם לא עבדתי במשרד הבריאות, כל המסקנות שלי על חיסוני הקורונה מבוססות אך ורק על 40 שנות ניסיון בחקר נגיפים ומערכת החיסון ועל בסיס מאמרים מדעיים ופרסומים מדעיים על ידי חוקרים ישראלים מהשורה הראשונה כגון פרופ' רן בליצר מקופת חולים כללית, פרופ' גילי רגב יוחאי ופרופ' אייל לשם מבית החולים תל השומר, פרופ' רוי קישוני מהטכניון, וד"ר ענת עקה זוהר ממכבי. חוקרים אלה וחבריהם בוחנים ומנתחים מידע רב שמצטבר ממבצע החיסון וחושפים תמונה חשובה מאוד ומעודדת.
אין כל ספק שבזכות מבצע החיסונים, בו נטלו חלק עד כה מיליוני ישראלים, ניתן לומר ללא כל עוררין שהחיסונים יעילים, מגנים מפני הנגיף ומונעים בצורה מובהקת תחלואה קשה, תוך הצלת חיים של ממש. כך לדוגמא, במחקר שפורסם לאחרונה בירחון היוקרתי New England Journal of Medicine, פרופ' בליצר וצוותו הראו כי יעילות החיסון של פייזר במניעת תמותה עולה על 70 אחוזים כבר אחרי זריקה אחת. שתי מנות חיסון מונעות מחלה קשה אצל למעלה מ-92 אחוזים.
אל תפספס
במחקר דומה, ד"ר עקה זוהר מדווחת כי בקרב למעלה מ-600 אלף מחוסנים בקופת חולים מכבי, 600 אנשים בלבד נדבקו בקורונה, ומהם רק 21 נזקקו לאשפוז. בנוסף לכך, פרופ' אייל לשם וחבריו מבית החולים תל השומר פרסמו לאחרונה בירחון הרפואי The Lancet תוצאות המאששות את יעילותו הגבוהה של החיסון.
החיסונים מגנים עלינו ממש טוב, אבל מה עם הילדים?
לאור תוצאות המחקרים האלה, ולאור התנסות מיליוני ישראלים בחיסון בחודשיים האחרונים, ניתן להגיע למספר מסקנות. ראשית, החיסונים בטוחים ותופעות לוואי קשות נדירות מאוד. גם בחיסון הראשון וגם אחרי קבלת החיסון השני, וגם במקרים ה"קיצוניים", תופעות הלוואי חולפות לכל המאוחר תוך מספר ימים מרגע קבלת החיסון.
שנית, החיסונים מונעים תחלואה קשה ו/או סיבוכים קליניים, וגם מספרם של המחוסנים שנדבקו בכל זאת, הוא קטן ותסמיניהם מינוריים. לאחרונה מסתבר שמספרן של הדבקות א-סימפטומטיות בקרב מחוסנים קטן משמעותית מאנשים לא מחוסנים. יתר על כן, העומס הנגיפי במחוסנים א-סימפטומטיים הוא קטן יחסית, כך לפי פרסומו של פרופ' רועי קישוני מהטכניון. ממצא זה חשוב כי הוא תומך במסקנה שאנשים מחוסנים א-סימפטומטיים, מדבקים פחות לאחרים ומסכנים פחות את סביבתם.
המסקנה האחרונה, היא בעיני המשמעותית ביותר. הרי לא כולנו יכולים ליהנות מהחיסון ומי שבעיקר סובל מהמצב הנוכחי הם הילדים מתחת לגיל 16 המהווים כשליש מהאוכלוסייה בישראל. אם כך, מכאן מתבקשת השאלה המהותית: מהי הדרך היעילה ביותר להגן על הילדים? התשובה היא חד משמעית: לחסן את הוריהם.
במציאות הנוכחית כל הורה מחוייב לגלות אחריות ולחסן את עצמו, לא רק על מנת לשמור על בריאותו, אלא להקטין בצורה דרמטית את סיכויי ההדבקה של ילדיו.
האם אנחנו קרובים לחיסון עדר?
נכון להיום מחוסנת 30 אחוזים מאוכלוסיית מדינת ישראל, ואם לוקחים בחשבון עוד 765 אלף מחלימים שרכשו חסינות טבעית, נמצא שאנחנו מתקרבים לכדי 40 אחוזים מהאוכלוסייה שמחוסנת ומוגנת מפני נגיף הקורונה. למרות מאמץ לאומי מרשים למדי, אנחנו עדיין רחוקים מחסינות עדר וכדי שזה יקרה, אנחנו חייבים להגיע לחיסונם של 80-90 אחוזים מכלל האוכלוסייה.
עם זאת, המחוסנים שבינינו יכולים בהחלט להתעודד וליהנות מ"חסינות קפסולה". כל מי שהתחסן יכול להסתובב בחופשיות בקרבת בני ביתו ובקרב מעגל החברים הקרוב שלו, בתנאי כמובן שכולם התחסנו גם הם. אנשים מחוסנים יכולים ליצור סביבם קפסולה אישית - סביבת מחייה בטוחה ומוגנת, ובתוכה להרפות במידה מסוימת מהמגבלות. אמנם הנחיות משרד הבריאות הן הקובעות: במרחב הציבורי ובין אוכלוסיות מעורבבות של מחוסנים ולא מחוסנים, יש להקפיד לעטות מסיכה ולשמור על ריחוק חברתי. אבל במתחם הפרטי שלנו, בקפסולה מחוסנת, עם בני משפחה וחברים קרובים המחוסנים כולם, אפשר בהחלט להתחיל לחזור לחיים נורמליים.
פרופ' ג'וני גרשוני הוא חוקר נגיפים וחיסונים, הפקולטה למדעי החיים אוניברסיטת תל אביב