מה גורם לאנשים להתנגד כל כך לחיסוני קורונה?

העולם כולו ליווה בדריכות את המירוץ להשגת החיסון לקורונה. הציפייה הייתה רבה, וכך גם ההבטחה - למגר את הנגיף שהמית מיליונים ברחבי העולם בשנה האחרונה. ובכל זאת, למרות אחוזי ההצלחה הגבוהים של החיסון, חלקים רבים בציבור בישראל בוחרים שלא להתחסן. אמנם מדינת ישראל נחשבת כמובילה בקצב חיסון קורונה בקרב האוכלוסייה הכללית, אך קיימים דיווחים שונים על ירידה בקצב ההתחסנות, והקולות המתנגדים לחיסון הולכים וגוברים.

משרד הבריאות זיהה מגמה זו ויצא למסע הסברה לעידוד התחסנות ומאבק במידע כוזב המופץ בנוגע לחיסון הקורונה. חלק ממסע ההסברה הזה כולל פרסום מקורות מידע אמינים ורשמיים, מבוססי מחקר ומדע, על מנת להגביר את אמון הציבור במידע המתפרסם ובחיסון עצמו. ובכל זאת, רבים עדיין בוחרים שלא להתחסן. האם ההתנגדות נובעת מחשש להשלכות החיסון? האם אינם סומכים על המידע הקיים או האם הם מאמינים בתיאוריות קונספירציה כאלו או אחרות?

כך לדוגמא, בימים אלו מתקיימים דיונים ערים ולוהטים ברשתות החברתיות. מצד אחד של המתרס נמצאים התומכים במדע החיסונים המאמינים כי מדובר בפעולה רפואית נדרשת. רבים בציבור זה מביעים תרעומת כלפי אלו שאינם מתחסנים - שאינם נוהגים באחריות בסיסית כלפי הקהילה בה הם חיים. בצד השני, המתנגדים לחיסון מעלים מגוון טענות: שהם אינם יודעים מספיק על החיסון על מנת להחליט, שאינם די מאמינים למשרד הבריאות ולחברות התרופות, שייתכן והקשר ביניהם מבוסס על אינטרסים כלכליים שנסתרים מהציבור, שלא כל תופעות הלוואי וההשלכות של החיסון מפורסמות, ועד אלו שמאמינים כי באמצעות החיסון נשתל מיקרו-שבב באוכלוסיה לצורכי מעקב ושליטה.

מה עומד מאחורי עמדות המביעות חוסר אמון במערכות המידע והמחקר הרפואי, ובפרט בתחומים כמו אפידמיולוגיה, וירולוגיה, פרמקולוגיה וביולוגיה תאית ומולקולרית, הקשורים לבלימת התפשטות הנגיף?

גולש האינטרנט כיום שונה במהות מגולשי האינטרנט בעבר שהסתפקו בקבלת מידע מספקי מידע מרכזיים שנתפסו כאמינים וברי סמכות. כיום הגולש חשוף לרשתות חברתיות בצורה רחבה ועמוקה יותר, כך שהפצת ידע ותוכן אישי ודעתני על נושאים רפואיים מייצר למעשה תופעה הנקראת "פלורליזם רפואי חדש".

בתוך פלורליזם זה קיימות דעות שונות, חלקן מהוות חלופה לאמת מדעית מחקרית. כלומר אט אט ועם השנים, הגולש החדש חשוף לטשטוש גבולות בין אמת מדעית אמיתית בעלת תוקף מבוססת מחקר, לבין אמת אלטרנטיבית, הנקראת בין היתר "פייק ניוז". כך נוצרים למעשה "אנשי מדע חדשים" המייצרים מידע רפואי אלטרנטיבי מתוך ידע אישי, התנסות אישית וכן הלאה, שאינו מבוסס על מחקר אמפירי המבוסס על שיטות מחקר המקובלות בעולם האקדמאי.

מחקרים ומידע שהופץ ברשת עשוי להשפיע על אנשים, ובמיוחד על הורים, האם לחסן או לא לחסן את ילדיהם. כיום הורה הגולש ברשת נחשף למגוון דעות, שחלקן אינן בעלות תוקף ומהימנות מדעית ברורה ורשמית, וכך הוא עשוי להיכנס תודעתית למרחב של אי ידיעה ואי ודאות ביחסו לחיסון.

אפקט נוסף ביחס ל"גולש החדש" הוא שריבוי הדעות ברשת, עשוי לגרום לדעות אלטרנטיביות לבלוט יותר. טבעי הוא שסרטון המפקפק ברפואה המודרנית יהיה יותר מעניין ומסקרן לצפייה. תוכן מסוג זה עשוי לבלוט יותר וכך למעשה אנשים שונים יעדיפו גישה פוסט מודרנית הגורסת כי קיימות מספר אמיתות ולא אמת אחת וברורה.

קונספירציה בולטת בקרב מתנגדי החיסון היא שהאוכלוסיה הכללית עברה "אינדוקטרינציה" - שטיפת מוח המבטאת קשר כלכלי ברור בין חברות התרופות, משרד הבריאות וכן הלאה, ולמעשה מכתיבים המלצות מדעיות רפואיות מסוימות, אשר הן מוטות ואינן מייצגות את "האמת הרפואית האובייקטיבית".

במחקר חדש יחסית שנעשה בארה"ב על ידי ג'ניפר רייך מאוניברסיטת קולורדו החוקר את ציבור המתנגדים לחיסונים במימדים אנתרופולוגים וסוציולוגיים, נמצא כי ציבור זה מורכב הן מאוכלוסיות מוחלשות שאינן מודעות לחיסון, אך בעיקר מאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, המורכב מאנשים הדוגלים ברפואה טבעית, בחירה חופשית והורות מודעת.

מחקר אחר אשר ביצע חוקר בשם בריקר העוסק גם הוא בציבור מתנגדי החיסונים, בדק אתרים בעלי תוכן של התנגדות לחיסונים, ומצא כי התוכן באתרים אלו חיובי מאוד כלפי רפואה אלטרנטיבית. לדוגמא, טענה כי טיפולי הומאופתיה, דיקור ותזונת עשב עשויים להחליף את החיסון, וזאת כחלק מתנועה בסיסית של "חזרה אל הטבע". בריקר מצא במחקרו כי הפקפוק של אתרים אלו ברפואה המודרנית משכנע את הגולשים יותר מאשר טיעונים שונים לטובת הרפואה האלטרנטיבית.

החיים כיום כוללים תנועות פנימיות רבות, אשר חלק מהן היא התחזקות והעצמה של האינדיבידואל מול החברה, במיוחד בתקופה זו בה הרשתות החברתיות ממוקמות בצורה כה שורשית ועמוקה. חלק מתנועה זו כוללת רצון של אינדיבידואלים רבים לנתק עצמם מהכלל, מהחברה וגבולותיה, וגם מתוצריה כגון החיסונים.

תנועת החזרה לטבע כוללת מגוון רחב של אנשים ודעות, שתפיסת עולמם היא שכמה שיותר טבעי יותר בריא. הם לרוב מתנגדים למוצרים שאינם טבעיים או אורגניים, מתנגדים למשל להנדסה גנטית וכך באופן טבעי גם לחיסונים. מדובר בשכבה סוציואקונומית גבוהה יחסית שיכולה לממן מוצרים ומזון מסוג זה, כמו גם טיפולים אלטרנטיביים שונים.

החזרת האמון למערכת הבריאות היא מהלך חשוב להתמודדות לא רק עם נגיף הקורונה, אלא גם עם ההשלכות הפסיכולוגיות השונות הכרוכות בכך. התמודדות עם הנגיף מעלה חששות וחרדות בקרב רבים, הסגרים והריחוק החברתי נוגעים לרבים בנושא הבדידות והקושי להתרחק מחברים ומשפחה.

גם משרד הבריאות עצמו אינו תורם לקושי זה. לדוגמא, הנחיות סותרות ומבלבלות בנוגע לחיסון נשים בהריון יצר חוסר אמון בתהליכי קבלת החלטות. כיום במערכת הבריאות מקווים כי מתן הטבות שונות עבור בעלי תעודת התחסנות (דרכון ירוק) עשוי להניע אוכלוסיות שלא התחסנו עד כה ללכת ולהתחסן. אך עדיין, אלו שאינם בוטחים ואינם מאמינים במערכת הבריאות יחשבו פעמיים אם לעשות זאת.

איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני ומנהל מכון תל-אביב לפסיכותרפיה