בכל יום אנחנו שומעים על עוד ועוד גורמים שמשפיעים על התפשטותה של מגיפת הקורונה (COVID-19): מוטציות חדשות שמאיצות את קצב ההדבקה וההתפשטות שלה ומגוון חיסונים שמתחילים לבלום אותה. נוכח העובדה שהנגיף עובר מאדם לאדם בהעברה טיפתית, על ידי רסיסי נוזל הנישאים באוויר, ושמדובר במחלה של מערכת הנשימה, עלו במהלך השנה החולפת השערות רבות שלפיהן גם איכות האוויר סביבנו משפיעה על ממדי המגיפה.
ואכן, במחקר ישראלי חדש נמצא קשר בין רמות זיהום האוויר במדינות ה-OECD לבין רמות התחלואה והתמותה מקורונה באותן המדינות.
במחקר החדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Environmental Research, התמקדו ד"ר זהר ברנט-יצחקי וד"ר עדי לוי בשני סוגי מזהמי אוויר נפוצים, שחשיפה אליהם עשויה לגרום לנזקים בריאותיים שונים. האחד הוא חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) בקוטר הקטן מ-2.5 מיקרון (אלפית המ"מ): חלקיקים אלה נפלטים לאוויר כתוצאה משריפת דלקי מאובנים בכלי רכב ובתחנות כוח וכן כתוצאה מפעילות כריה וחציבה, סופות אבק ושריפות יער, וגודלם הזעיר מאפשר להם לחדור עמוק אל תוך הריאות ומשם אף אל זרם הדם. המזהם השני הוא תחמוצות חנקן (NOx), אלה גזים שנוצרים כתוצאה מתהליכי שריפה בטמפרטורות גבוהות (כמו אלה שמתבצעים במנועי כלי רכב, במפעלים ובתחנות כוח), מגרים את מערכת הנשימה וגורמים להתפתחות של דלקת סימפונות, אסתמה ופגיעה בתפקוד הריאות ומהווים בדרך כלל אינדיקטור טוב לזיהום אוויר תחבורתי.
החוקרים השוו את הנתונים על ריכוזי מזהמים אלה באוויר במדינות ה-OECD בין השנים 2017-2015 (נתונים המייצגים חשיפה כרונית למזהמים אלו) לנתוני התחלואה והתמותה מקורונה במדינות השונות.
אל תפספס
מדינות אדומות ומזוהמות
כאמור, המחקר עסק ב-36 מדינות ה-OECD, ביניהן גם ישראל. "אלה מדינות שאנחנו יכולים לסמוך על דיווחי התחלואה והתמותה שהן מוסרות - זאת בניגוד לחלק מהמדינות האחרות בעולם, כמו רוסיה, סין או מדינות באפריקה, שאמינות הנתונים שמגיעים מהן פחות גבוהה בהקשר הזה, אם בשל דיווח חסר או בשל מיעוט יחסי בבדיקות", אומר ברנט-יצחקי, חוקר בריאות וסביבה במשרד הבריאות וחבר סגל בפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין.
החוקרים מצאו קשר מובהק בין זיהום האוויר לבין תחלואה ותמותה במהלך מגיפת הקורונה. במדינות שנבדקו, רמות התחלואה והתמותה ביום ה-10, ה-20, ה-40 וה-60 לאחר גילויו של המקרה המאומת הראשון במדינה, נמצאו כקשורות לרמות החלקיקים הנשימים העדינים באוויר בשנים שנבדקו, וממדי התחלואה והתמותה מקורונה ביום ה-60 נמצאו כקשורים גם לרמות תחמוצות החנקן באותן שנים.
בנוסף, החוקרים חילקו את המדינות שנבדקו ל"אדומות" - מדינות שבהן מספר החולים ביום ה-80 לאחר גילוי החולה הראשון היה גדול מהחציון (כמו איטליה וספרד), ול"ירוקות", שבהן ערך זה היה קטן מהחציון (כמו ניו זילנד ויוון). הם גילו שריכוזי מזהמי האוויר (ובמיוחד תחמוצות החנקן) ב-2015 -2017 היו גבוהים יותר באופן מובהק סטטיסטית בכל המדינות האדומות בהשוואה לירוקות.
הקורונה "רוכבת" על חלקיקים מזהמים
כיצד משפיע זיהום האוויר על התפתחותה והתפשטותה של מחלת הקורונה? מנגנון פעולה אפשרי אחד מתקשר לעובדה שזיהום אוויר פוגע בתפקודה של מערכת הנשימה. "חשיפה לזיהום אוויר עלולה להביא לפגיעה במנגנוני ההגנה של הגוף, בין היתר גם בתאים של מערכת הנשימה וביכולת שלהם לסלק הן מזהמים והן מחוללי מחלות, כגון נגיפים וחיידקים החוצה", אומר ברנט-יצחקי. "לכן, אנשים שנחשפים לזיהום אוויר כרוני מועדים יותר לתחלואה - ובעיקר לתחלואה נשימתית".
מעבר לכך, לאחרונה מתחילות להצטבר עדויות לכך שהרסס הטיפתי שבאמצעותו הקורונה מתפשטת מאדם לאדם מסוגל "לרכוב" על חלקיקים נשימים מזהמים בגדלים שונים כגון PM2.5 ו-PM10 (חלקיקים נשימים מזהמים שקטנים מ-10 מיקרון) - ולכן עלול במקרים מסוימים להגדיל את החשיפה לנגיף.
"רובן המוחלט של הטיפות הקטנטנות שנפלטות כשאנחנו מתעטשים, משתעלים או מדברים שוקעות די מהר, אבל טיפות זעירות (אירוסולים) ביחד עם זיהום האוויר החלקיקי יכולות לרחף באוויר ולשהות באזור זמן רב יותר, במיוחד במקומות סגורים בהם תחלופת האוויר מוגבלת, כפי שנמצא במחקרים שבדקו הדבקה במסעדות, באוטובוסים ובחללים בהם מתבצע אימון גופני", מסביר לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחווה. "מעבר לכך, חלקיקים נשימים עדינים מסוגלים לחדור לאזורים העמוקים ביותר של הריאות ואפילו להגיע לזרם הדם, מה שעלול במידה והם אכן מזוהמים בווירוס הקורונה, להשפיע גם על יכולת החדירה של הנגיפים לגוף שלנו".
יש לציין שהקשר שנמצא במחקר הוא לא בהכרח סיבתי - כלומר, אפילו שנמצא קשר בין זיהום האוויר לתחלואה ולתמותה מקורונה, זיהום האוויר לא בהכרח מהווה את הגורם הישיר והבלעדי לתחלואה ולתמותה. "עם זאת, המחקר החדש מצטרף לממצאים דומים מהחודשים האחרונים, למשל מאיטליה, הולנד וארה"ב", אומר לוי. "מעבר לכך, נזקי זיהום האוויר למערכת הנשימה מוכרים לקהילה המדעית היטב מזה זמן רב, וזיהום אוויר חיצוני מוגדר מ-2013 על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כמסרטן ודאי לאדם (Group 1)".
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב היא שנתוני זיהום האוויר שהחוקרים הסתמכו עליהם התייחסו כאמור לשנים 2017-2015, ולא לתקופת הקורונה עצמה. לדברי לוי, על אף הזמן שעבר, נתונים אלה מספקים תמונה טובה לריכוזי זיהום האוויר הכרוני במדינות השונות שנבדקו ועל כן גם להשפעת זיהום האוויר על התחלואה בהן מקורונה. "בדרך כלל הפגיעה המשמעותית במערכת הנשימה לא נגרמת בעקבות זיהום אוויר נקודתי ששרר ביום כזה או אחר, אלא בעיקר בגלל חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר גבוה לאורך זמן ובמיוחד אצל אוכלוסיות רגישות כמו קשישים", הוא אומר. "טווח זמן של שלוש שנים מייצג חשיפה כרונית של אוכלוסייה, ולכן הוא מאוד רלוונטי".
להפחית את זיהום האוויר
אחת המדינות שנכללו במחקר היא כאמור ישראל, שהוגדרה על ידי הקריטריון שקבעו החוקרים כמדינה "אדומה". מצב זיהום האוויר בישראל רחוק מלהיות אידיאלי, וידוע ממחקרים קודמים שממוצע החשיפה השנתי של כל אזרחי ישראל למספר מזהמי אוויר (ביניהם חלקיקים נשימים עדינים) גבוה מהספים שנקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה. כל אוכלוסיית המדינה חשופה לחלקיקים נשימים עדינים בריכוזים שגבוהים מערכי היעד של חוק אוויר נקי - ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם. במרכז הארץ, ובמיוחד בתל אביב ובראשון לציון, גם רמות תחמוצות החנקן גבוהות מערך היעד, ובשטחים הפתוחים קיימות רמות גבוהות של המזהם אוזון.
גם ללא קשר למגיפת הקורונה, אין ספק שחשיפה לזיהום האוויר פוגעת בבריאות האדם. ההערכות הן שמעל 2,000 ישראלים מתים בכל שנה בטרם עת כתוצאה מזיהום אוויר. חשיפה כרונית לזיהום אוויר גבוה נקשרה למגוון רחב של נזקים בריאותיים, ביניהם מחלות של דרכי הנשימה, מחלות לב, שבץ, סוגי סרטן שונים, סוכרת, השמנה, אוסטאופורוזיס, מומים מולדים ומוות בטרם עת. בנוסף, על פי ארגון ה-OECD, עלויות זיהום האוויר בישראל מגיעות ליותר מ-7 מיליארד דולר בשנה (סכום שכולל את עלות ימי האשפוז, עלות הטיפול הרפואי בחולים, אובדן ימי העבודה למשק ועוד).
"הממצאים שלנו הם תזכורת עבור מקבלי ההחלטות לחשיבות הרבה של הפחתת זיהום האוויר בריכוזי האוכלוסייה, ובמיוחד צמצום שריפת דלקי מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי), גם מעבר לתועלת הסביבתית שבהפחתת פליטות גזי החממה", מסכם לוי. "אנחנו לא יודעים כמה זמן הקורונה עוד תישאר איתנו, אבל גם אחריה - אם נצליח להפחית את זיהום האוויר באופן משמעותי, הדבר צפוי להקטין את היכולת של נגיפים נשימתיים לפגוע קשות באוכלוסיות רגישות בעתיד, וישפר את בריאותם הכללית של אזרחי ישראל".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"