החיסון של אסטרהזניקה לא מגן נגד הווריאנט הדרום אפריקני

בשבועות האחרונים השאלה שהטרידה את כולנו הייתה האם חיסוני הקורונה יגנו נגד המוטציות של הנגיף. כעת, מחקר חדש מגלה כי בחלק מהמקרים - התשובה היא לא. לפי נתונים שפורסמו אתמול (ראשון), החיסון של אסטרהזניקה לא מגן מפני הווריאנט הדרום אפריקני, למקרים קלים ובינוניים. בעקבות תוצאות המחקר, הראשוניות, דרום אפריקה הודיעה כי תפסיק לפי שעה להשתמש בחיסון של אסטרהזניקה. ארגון הבריאות העולמי הודיע שיחקור את הנושא.

אוניברסיטת ויטווטרסראנד ביוהנסבורג, שניהלה את המחקר כתבה בהצהרה כי החיסון מספק רק "הגנה מינימלית מפני זיהום קל-בינוני ב-Covid-19" של הגרסה הדרום אפריקנית. לדברי החוקרים, הממצאים שלהם "מאשרים את התצפית התיאורטית לפיה המוטציות שנראו בדרום אפריקה יאפשרו העברה מתמשכת של הנגיף באוכלוסיות מחוסנות".

במחקר המדובר השתתפו 2,000 מתנדבים, בגיל ממוצע של 31, כאשר חצי מהם קיבלו את החיסון של אסטרהזניקה, והיתר פלצבו. החוקרים אמרו כי "לא ניתן היה להעריך הגנה מפני מחלות בינוניות-קשות, אשפוז או מוות במחקר זה מאחר שאוכלוסיית היעד הייתה בסיכון נמוך".

עם זאת, בחברת אסטרהזניקה מדגישים כי אף אחד מהמשתתפים לא פיתח תסמינים חמורים. "אנו אולי לא מצמצמים את מספר המקרים הכולל, אך עדיין קיימת הגנה מפני מקרי מוות, אשפוזים ומחלות קשות", אמרה שרה גילברט, שהובילה את פיתוח החיסון בקבוצת החיסונים באוקספורד, ל-BBC. בהמשך אמרה אסטרהזניקה לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי "אנו מאמינים שהחיסון שלנו עדיין יגן מפני מחלה קשה".

ככל הנראה, הנתונים מלמדים כי החיסון לא ימנע מהאנשים מלהידבק בזן הדרום אפריקני, ולחלות באופן קל עד בינוני, אבל כן יגן מפני מקרים חמורים ויוריד את התמותה. עם זאת חשוב להבהיר כי אין עדיין מספיק נתונים בכדי לומר זאת בוודאות. יש לציין גם כי הממצאים עדיין לא עברו ביקורת עמיתים.

כאמור, לאור הממצאים המדאיגים החליטו בדרום אפריקה להשהות את השימוש בחיסון הבריטי. שר הבריאות בדרום אפריקה, ד"ר צולי מקייז, אמר כי עצירת השימוש בחיסונים תהיה זמנית, עד שמדענים יבינו כיצד לפרוס בצורה יעילה ביותר את החיסון של אסטרהזניקה. מקייז אמר כי דרום אפריקה תתקדם כרגע עם החיסונים של החברות פייזר וג'ונסון אנד ג'ונסון.

מנגד, במחקר אחר על אותו החיסון שפורסם השבוע בבריטניה, נמצא כי הוא עשוי להוביל לירידה משמעותית בהתפשטות הנגיף. המחקר, שאף הוא לא פורסם רשמית ולא עבר ביקורת עמיתים, הראה גם שהחיסון נשאר יעיל בזמן שאנשים המתינו למנה שנייה. המחקר, שבוצע על 17,000 בני אדם בבריטניה, דרום אפריקה וברזיל, הראה כי ההגנה נותרה על 76 אחוזים בשלושת החודשים שלאחר המנה הראשונה. ההגנה עלתה ל-82 אחוזים לאחר שאנשים קיבלו את המנה השנייה.

לדברי החוקרים, מאוניברסיטת אוקספורד שפיתחה את החיסון יחד עם חברת אסטרהזניקה, ההשפעה של חיסון על העברת הנגיף היא קריטית. אם חיסון רק מונע מאדם לחלות באופן קשה, אך הוא עדיין יכול להידבק בנגיף ולהעביר אותו, אז כולם יצטרכו להתחסן כדי להיות מוגנים. אבל אם החיסון גם מפסיק את התפשטות הנגיף, תהיה לזה השפעה רבה יותר על המגיפה, שכן כל אדם שמחוסן בעקיפין מגן גם על אנשים אחרים.