כולם מפחדים מתופעת הלוואי הזו. האם היא באמת מסוכנת?

    ככל שעולה כמות המתחסנים נגד קורונה, כך עולה כמות השמועות והחששות מהחיסון, וכעת החשש שעלה לכותרות הוא שיתוק פנים. אז בדקנו האם באמת מדובר בתופעת לוואי נפוצה של החיסון, ומה עושים במקרה כזה

    בווידאו: מבצע החיסון נגד קורונה בישראל (צילום: רויטרס)

    2,667,000 אנשים כבר התחסנו נגד נגיף הקורונה, ונראה כי אנחנו יודעים היום קצת יותר על תופעות הלוואי של החיסון. למדנו כי תופעות הלוואי קשות מעט יותר אחרי מנת החיסון השנייה, וכי רוב התופעות חולפות מעצמן בתוך כמה ימים. למדנו גם כי אצל מספר אנשים נרשמו תופעות לוואי מפתיעות יותר כגון שיתוק בפנים או נימול בפנים, שמדאיגות כעת ישראלים רבים שעומדים בפני מנת החיסון השנייה.

    עוד בוואלה!

    אלה האנשים שסובלים מיותר תופעות לוואי של חיסון הקורונה

    לכתבה המלאה

    נתחיל במסר מרגיע: כבר בתוצאות הניסוי של פייזר פורסמו תופעות הלוואי שאנו פוגשים כעת. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו כאבים באתר ההזרקה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים, צמרמורות, כאבי מפרקים וחום - בדיוק כמו שנרשם במבצע החיסון בישראל. תופעות סיסטמיות כמו חום, עייפות וכאבי שרירים היו שכיחות יותר בקרב נדבקים צעירים מ-55, ונפוצות יותר אחרי המנה השנייה.

    במקביל לתופעות לוואי צפויות אלה, בימים האחרונים יש שיח ער ברשתות החברתיות על עלייה במקרים של שיתוק פנים אחרי החיסון או של נימול בפנים. ואולם, ד"ר רון דבי, מנהל המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי וולפסון, מסביר כי בפועל, הדיווחים על שיתוק בפנים לאחר חיסון קורונה הם בודדים, ואי אפשר לומר בוודאות שהמקרים שדווחו הם תוצאה של החיסון. "אני רואה יחסית הרבה חולים, ואני לא נתקלתי בדבר הזה בכלל", אמר בשיחה עם וואלה! בריאות, "יש כמה חולים שיש להם נימול וחושבים שיש להם שיתוק, אבל בבדיקה מתגלה שזה לא המצב".

    ד"ר דבי מסביר כי האיגוד הנוירולוגי אוסף נתונים על תופעות הלוואי של החיסון, וכי יש מקרים בודדים, 10 לכל היותר, של שיתוק בפנים, ויחסית ל-2.5 מיליון בני אדם שחוסנו - זה בהחלט סביר. בנוסף, שיתוק פנים היא תופעה שכיחה יחסית, ולכן לא ברור אם היא הופיעה אצל 10 אנשים אלה בגלל החיסון. "הקשר הסיבתי לא ברור בכלל, וזה גם יכול להיות מקרי ולא בגלל החיסון", הסביר ד"ר דבי, "חשוב להבין שאחרי כל הפעלה של מערכת החיסון יכולים להיות מקרים בהם מערכת החיסון פועלת נגד הגוף קצת, זה קורה בכל חיסון שיש איזה סיבוך נדיר, ובחיסון קורונה לא נראה שזה מופיע יותר מבשאר החיסונים, לא משהו שאפשר לצאת עליו בהצהרות".

    לא כל תחושת נימול בפנים צריכה להדאיג אתכם

    ד"ר דבי מבקש להבהיר כי לא כל תחושת נימול בפנים מעידה על שיתוק פנים או על נזק עצבי. "תחושת נימול בפנים היא סובייקטיבית, ויש הבדל גדול בין מישהו שמרגיש נימול לבין מישהו שיש לו נזק עצבי", הוא מבהיר. לדבריו, לחלוטין יכול להיות מקרה שבו אדם שלחוץ מהחיסון וקרא על תופעות הלוואי האפשריות, יחוש נימול כתוצאה מסטרס, מבלי שיש לו שום נזק אמיתי. "תחושת נימול בפנים היא סימפטום לא ספציפי, וזה לא מעיד על נזק עצבי כל עוד שאין הוכחה אובייקטיבית בבדיקה נוירולוגית", הוא מוסיף, "תחושת הנימול לא אומרת שנהרסו עצבים, זה יכול להיות מהרבה סיבות, והיא בכל מקרה חולפת תמיד, היא לא נשארת".

    לפעמים החשש מתופעות לוואי גורם לתופעות לוואי. חיסון נגד קורונה (צילום: ראובן קסטרו)

    הנימול יכול להישאר כמה ימים, אבל אם יש רק תחושת נימול - היא לא סיבה לדאגה. בשורה התחתונה, מסביר ד"ר דבי, "נימול בפנים זה לא שיתוק, שיתוק זה כשהשרירים משתתקים, וזה מאוד נדיר, יש לזה תיאורים בודדים בארץ, ואנחנו לא יכולים לצאת בהצהרה שזה סיבוך ישיר וברור של החיסון".

    ומה לגבי תופעות אלרגיות לחיסון?

    גם בתחום האלרגיה לחיסון נראה כי הנתונים שנאספו עד כה מעודדים. האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית הודיע כי עד כה ניתנו בעולם יותר מ-20 מיליון מנות חיסון ונצפו מקרים מועטים בלבד של אלרגיה משמעותית, ואף לא מקרה אחד של תמותה. גם ד"ר מיגל שטיין מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי וולפסון, אופטימי לגבי התגובות לחיסון, אף שמהחלקה שלו מוצפת בפניות מאנשים שחוששים להתחסן.

    "אנחנו רואים בבית החולים קצת יותר תגובות קלות מאשר בחיסונים אחרים, אם זה פריחות כמה ימים אחרי החיסון ותופעות של אלרגיה קלה שמתבטאת בנפיחות בגבה או בעין, גירוד בעיניים או בחך וכאבים בזרוע", אומר ד"ר שטיין, "מדובר בתופעות קלות שעוברות, הן לא מסכנות חיים".

    תופעות קלות ולא מסכנות חיים. קשיש מתחסן נגד קורונה (צילום: ראובן קסטרו)

    אנשים שסובלים מתופעות קלות אלו לאחר המנה הראשונה חוששים לקבל את המנה השנייה, אך לדבר ד"ר שטיין אין סיבה לחשוש. "מה שמונע את קבלת המנה השנייה זה רק תגובה קשה בתוך 4 שעות מהחיסון, כמו תפרחת מיידית עם תופעות של קוצר נשימה, תחושת חנק ירידת לחץ דם, או הפרעות קצב לב. תגובות אלו - תגובות אנפילקטיות - הן מיידיות והן נדירות. הן אמנם יותר שכיחות כעת מאשר בחיסונים אחרים, אבל הן עדיין לא שכיחות". ד"ר שטיין מדגיש כי בעולם התחסנו מעל 20 מיליון איש ויש דיווחים בודדים על תופעות אנפילקטיות, ולכן אין סיבה לחשש. גם במקרים בהם הייתה תגובה כזו בסמוך לחיסון, האנשים טופלו באדרנלין - והם בריאים כעת.

    ד"ר שטיין מוסיף כי אין שום בעיה להתחסן גם לאנשים עם אלרגיות לתרופות או למזון, גם לא לאנשים עם אלרגיה לחומרי ניגוד או הנושאים מזרק אפיפן עקב אלרגיה לדבורניים או למזון. גם אין בעיה לחסן את אנשים שהיו להם תגובות קלות אחרי החיסון הראשון. "במקרה של תגובה קשה אחרי החיסון הראשון, חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם מומחה", הוא מבהיר, "גם אנשים שיש להם תגובות קשות לחומר משלשל, כמו זה שנותנים לפני קולונוסקופיה, שמכיל PEG, צריכים להתייעץ עם רופא לאלרגיה, כי PEG הוא חומר מייצב ומשמר את החיסון, חומר לא פעיל של החיסון, המופיע גם בחיסונים של פייזר ומודרנה".

    "מאוד חשוב שאנשים יתחסנו ולא יפחדו מהזריקה", אומר ד"ר שטיין, "לא ראינו בכלל אצלנו תגובות קשות, אלא רק תגובות מקומיות ותפרחות. מה שבאמת חשוב הוא שהחיסון נותן הגנה של 95 אחוזים ושרק החיסונים יוציאו אותנו מהפנדמיה הנוראית הזאת". גם ד"ר דבי מסכים כי אין שום סיבה לחשוש מהחיסון. "2.5 מיליון אנשים קיבלו את החיסון ולא קרה כלום", הוא מבהיר, "הבעיה האמיתית היא הקורונה, לא החיסון".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully