מגיפת הקורונה נכנסה לחיינו לפני כעשרה חודשים, ונראה כי אין תחום אחד בחיינו שלא הושפע ממנה. אם בתחילת המגיפה ניכרה השפעתה בעיקר על הפן הכלכלי, במרוצת הזמן הולכת וגוברת השפעת המשבר הקשה שפוקד את כולנו גם על יציבות התא המשפחתי. חוסר הוודאות הכלכלי והתעסוקתי, הפגיעה בהכנסות, היעדר מסגרות חינוכיות לילדים והעובדה שבני המשפחה שוהים רוב זמנם בבית - כל אלה יוצרים אפקט של "סיר לחץ" הגורם למתחים רבים בזוגיות.
כשמדובר בזוגות שחוו עוד לפני המגיפה קשיים בקשר הזוגי אך הצליחו להתמודד איתם בעזרת סדר יום גדוש וניהול חיים עצמאיים ונפרדים מבן/בת הזוג, הלחצים שמביאים עמם ימים אלו והשהות המרובה בבית גורמים להעצמת הקשיים ולהצפת המשברים והמחלוקות, לעתים עד כדי רצון לפרידה ולגירושים. מנגד, המשבר הכלכלי וחוסר הוודאות מקשים על קבלת ההחלטה להיפרד. היכולת הכלכלית לעבור לשני משקי בית נפרדים בתקופה זו אינה מצויה אצל חלק גדול מהזוגות, ורבים מהם נמנעים מפרידה ומגירושים רק מסיבה זו, וממשיכים במצב הקיים, שגובה מכל בני המשפחה מחיר רגשי גבוה ופגיעה באיכות חייהם.
איך מתמודדים על המילכוד הזה, ואיך אפשר לפתור את המשבר בדרך המיטבית עבורם ועבור ילדיהם? אלה הצעדים הראשונים:
1. לא פועלים תחת לחץ
חשוב להימנע מפעולות פזיזות ומקבלת החלטות תחת לחץ. ההחלטה על פרידה וגירושים היא החלטה כבדת משקל, החולשת כמעט על כל תחום בחיים. פעולות אימפולסיביות וחד-צדדיות, כגון עזיבת אחד מבני הזוג את הבית המשותף מתוך כעס או תסכול, ללא הכנה ראויה של בן/בת הזוג ושל הילדים, עלולות להיות טראומטיות למשפחה. על מנת להקל על ההתמודדות עם המשבר האישי והמשפחתי ולסייע לכל אחד מבני המשפחה להתגבר על הקשיים באופן מיטבי, יש צורך בתהליך קבלת החלטות מובנה ומושכל בעזרת אנשי מקצוע המומחים בהיבטים השונים הכרוכים בפרידה ובגירושים, בתחום הרגשי, הכלכלי והמשפטי, במטרה לגבש הסכם מקיף והוגן שיתאים למשפחה ויענה על צרכיה הספציפיים.
אל תפספס
2. לפנות להליך הסכמי
לא פחות מההחלטה האם להיפרד או להתגרש, חשובה השאלה "איך להתגרש", או במילים אחרות: הדרך בה מתקבלות ההחלטות הקשורות לפרידה ולגירושים, שלה השלכות מרחיקות לכת על כל בני המשפחה. ניהול מאבקים משפטיים בערכאות המשפטיות כרוך בעלויות של עשרות אלפי שקלים לכל צד, וגם מחירו הרגשי גבוה, מאחר והוא גורם להחרפת הסכסוך בין בני הזוג ופוגע בהם ובילדיהם. לעומת זאת, הליכי יישוב סכסוכים אלטרנטיבים, כגון הליך הגישור או הליך ה"גירושין בשיתוף פעולה" (Collaborative Divorce), מתנהלים בראייה כלל משפחתית, תוך מתן מענה לצרכים של כל אחד מבני המשפחה ותוך שיפור התקשורת לצורך המשך ההורות המשותפת.
3. לגבש הסדרים זמניים
במצב של משבר כלכלי, חוסר ודאות לגבי העתיד ומתחים רבים במשפחה עקב השהות הממושכת בבית, מומלץ לגבש תחילה הסדרים זמניים שירגיעו את המתח בבית ובין בני הזוג ויאפשרו לכל אחד מהם מרחב נשימה שיאפשר להם לצלוח את התקופה הנוכחית עד שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ולא מתוך לחץ. כך למשל, רצוי ליצור סדר יום ברור ומוגדר הכולל חלוקת זמנים נפרדת של כל הורה עם הילדים וחלוקת תפקידים בין שני ההורים, ולהסכים כי בזמן השהות של כל אחד מההורים עם הילדים, ישתדל ההורה השני לצמצם את נוכחותו ולהימנע מהתערבות בהתנהלות ההורה האחר עם הילדים. במידת האפשר ניתן להסכים על חלוקת המרחב הפנימי בדירה על מנת להקטין חיכוכים.
כמו כן ניתן ורצוי לקבוע כללים לגבי אופן יישוב המחלוקות בין הצדדים: בתיאום מראש, לא בנוכחות הילדים, באופן מכבד, ללא הרמת קול וכדומה. בדרך זו תיווצר "הפרדת כוחות" בין הצדדים והם יקבלו מאנשי המקצוע כלים לניהול תקשורת מכבדת שתקל על ההתנהלות בבית בתקופת המשבר.
4. לגבש הסכם כולל
בהמשך, לאחר שתושג רגיעה ויופחתו הלחצים, יוכל כל אחד מהצדדים לקבל החלטות לגבי המשך הזוגיות או סיומה. בשלב זה, אם יוחלט על פרידה או גירושים, יוכלו הצדדים להמשיך לנהל את ההליך מחוץ לערכאות המשפטיות, באחד מהליכי יישוב הסכסוכים בהסכמה, ולהעזר באנשי מקצוע מתחום המשפט, הטיפול והפיננסים על מנת לגבש הסכם כולל מקיף והוגן. הסכם כזה יקח בחשבון גם את המצב התעסוקתי והכלכלי הקיים כתוצאה ממשבר הקורונה ויתן לכך מענה באמצעות קביעת מנגנונים הדרגתיים חכמים לאיזון בין הצרכים השונים.
התנהלות נכונה מול הילדים, תקשורת מכבדת וניהול זמני שהות נפרדים, תאפשר לצלוח את התקופה הקשה ולהקטין את המתח בבית, וגם להכין את הפרידה והגירושים, אם יחליטו לאחר מכן בני הזוג שזהו רצונם, ולהגיע אליהם באופן מיטבי.
ורד פרימוב היא עו"ד לדיני משפחה, מגשרת משפחתית ועסקית ומייצגת בשיטת גירושין בשיתוף פעולה. חברת קבוצת מכון אדלר לגירושין בשיתוף פעולה