שנת 2021 נפתחת בתקווה גדולה. מבצעי החיסונים שהחלו בחודש דצמבר מתחילים להיכנס להילוך גבוה, כשעוד ועוד מדינות מאשרות שימוש בחיסונים של פייזר ושל מודרנה. אך במקביל גל תחלואה גדול שוטף את רוב חצי הכדור הצפוני ובמיוחד את אירופה וארצות הברית.
עד כה ניתנו כ-16 מיליון מנות חיסון ברחבי העולם. בראש ניצבת ארצות הברית, שבה חולקו 5.5 מיליון מנות מתוך 17.5 מיליון המנות שסופקו לה עד כה. היעד שהציבה לעצמה ארצות הברית היה להפיץ 20 מיליון מנות חיסון עוד לפני סוף שנת 2020, אך בפועל מתקשים שם מאוד לעמוד באתגר.
בסין חילקו עד סוף השנה 4.5 מיליון מנות חיסון, אך מבצע החיסונים שם החל כבר בקיץ כשהרשויות אישרו שם כמה חיסונים בהליך בזק בלי שסיימו את השלב השלישי של הניסויים הקליניים. הסינים מצהירים כי החיסונים שלהם יעילים ובטוחים, אך בהיעדר נתונים שקופים ההצהרות הללו מתקבלות במערב בפקפוק.
במקום השלישי בעולם במספר החיסונים הכולל, והראשון בשיעור האוכלוסייה המחוסנת, נמצאת ישראל. בתוך כשלושה שבועות קיבלו כאן יותר מ-1.5 מיליון איש את מנת החיסון הראשונה, כלומר קרוב לשישית מהאוכלוסייה. רוב המחוסנים שייכים לקבוצות הסיכון - בעיקר אנשים מעל גיל 60 וחולים במחלות כרוניות. בהתחשב בכך שהאוכלוסייה בארץ צעירה ו-30 אחוז ממנה הם ילדים שנוטים להיפגע מהמחלה פחות, מצפים שנתחיל לראות בקרוב ירידה בתחלואה הקשה.
בבריטניה הופצו עד כה 1.3 מיליון מנות. המצב בממלכה המאוחדת לא פשוט, עקב גל תחלואה גדול מאוד שהביא את מערכת הבריאות לסף קריסה. עקב המשבר זירזו שם את אישור החיסון של חברת אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד, למרות שיעורי ההצלחה הנמוכים יחסית שלו בניסויים הקליניים. כמו כן החליטו לעכב את מתן מנת החיסון השנייה כדי לאפשר ליותר אנשים ליהנות מההגנה החלקית שנותנת מנת חיסון אחת, ואף התירו לשלב בין חיסונים משני סוגים שונים לאותו אדם אם יש מחסור בחיסון שקיבל במנה הראשונה. הצעדים האלה מפירים את פרוטוקול החיסון והם עדות למצוקה הקשה בבריטניה. בארצות הברית הצהירו שלא ישברו את פרוטוקול הטיפול למרות גל התחלואה.
אל תפספס
את החמישיה הפותחת חותמת איחוד האמירויות, שבה ניתנו עד כה 800 אלף מנות חיסון - היקף מרשים למדינה הקטנה.
נתון מעניין שעולה מטבלת החיסונים נוגע דווקא לאירופה. האיחוד האירופי רכש מנות חיסון במרוכז ומחלק אותן למדינות לפי גודל האוכלוסייה. עם זאת נראה שיש קשיים רבים בהפצת החיסונים, כאשר אפילו שיאנית החיסונים ביבשת, גרמניה, חיסנה רק כ-367 אלף בני אדם. העיכוב הזה מעורר תסכול רב. באיטליה ניתנו עד כה 260 אלף מנות, בספרד 140 אלף, ובצרפת הצליחו לחסן 19,500 איש בלבד. בקצב הזה יעבור עוד זמן רב עד שהמגפה המשתוללת תיבלם. החורף האירופי עומד להיות קשה מאוד.
האם הווריאנטים החדשים ישפיעו על יעילות החיסונים?
על מבצע החיסונים מעיב החשש מההתפשטות של שני וריאנטים חדשים, כלומר נגיפים שצברו מקבץ של מוטציות שעלולות לשנות את תפקודם. אחד זוהה לראשונה בבריטניה והאחר בדרום אפריקה. שניהם מדבקים יותר מהנגיף המוכר ועלולים לפגוע גם בצעירים יותר. בשניהם גם יש מוטציות בחלבון spike, שנגדו מכוונים רוב החיסונים שאושרו, פרט לחיסונים הסיניים.
עיקר המידע עליהם מגיע כרגע מניסויים מוגבלים במעבדה. נתון מעודד מראה ששיעור התחלואה החוזרת בבריטניה לא עלה, מה שמעיד שהנוגדנים של המחלימים עדיין יעילים. ייתכן שזה מעיד שגם הנוגדנים שמיוצרים אצל מקבלי החיסון ישמרו על יעילותם. נגלה בקרוב, היות שהנגיף הבריטי כבר בארץ. הדרום אפריקני שוטף כרגע את דרום היבשת השחורה ונקווה שלא יתפשט לשאר העולם, שכן לא ידוע עדיין איך הוא מושפע מהחיסון. עם זאת יש לזכור שאם יעילות החיסון תיפגע, יהיה פשוט יחסית לערוך אותו ולאשר אותו מחדש. את החלק הקשה של הפיתוח כבר עברנו.
מנכ"ל חברת מודרנה אמר כי על פי הנתונים שיש להם נראה ששיעור הירידה בכמות הנוגדנים בדם מעידה על כך שהחיסון יעניק הגנה ליותר משנה, וכמו כן הם עובדים בימים אלו על מחקר שיראה שהחיסון יעיל גם נגד הוריאנטים הבריטי והדרום אפריקני. נקווה שהוא צודק
לקריאת סיכום השבועות הקודמים במירוץ המדעי למיגור הקורונה
ד"ר ארז גרטי הוא אימנולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי