האם מנה אחת של החיסון נגד קורונה תגן עלי?

בזמנים קשים נדרשים צעדים נואשים? נציגי שירותי הבריאות בבריטניה הודיעו כי בשלב זה הציבור יחוסן רק במנה אחת מתוך שתי המנות הדרושות לחיסוני הקורונה המאושרים, ובעקבותיהם נשמעו דעות דומות גם על ידי נציגי משרד הבריאות בישראל. חלק ממצדדי גישה זו גורסים שבשלב זה צריך רק לדחות את מתן המנה השנייה למועד בלתי ידוע, שבו יתקבל מלאי נוסף של חיסונים.

השיקול בעד אסטרטגיה זו ברור על פניו. בבריטניה יש כרגע רמות תחלואה גבוהות מאוד, ועומס רב מוטל על מערכת הבריאות. חיסון במנה אחת (בלי לשמור לכל מחוסן את המנה השנייה) יאפשר חיסון מהיר של מספר כפול של אנשים ואולי ימנע מהם תחלואה קשה ומוות. אך האם חיסון בודד באמת יעיל?

בכדי לענות על שאלה זו יש להבין כיצד פועלים חיסונים: בחיסון אנו מחדירים לגוף גורם זר, כאשר בחיסון לקורונה, גורם זר זה הוא מקטע RNA המכיל את המידע לייצור חלבון של הנגיף. מערכת החיסון שלנו מזהה את חלבון הנגיף כזר ומייצרת כנגדו נוגדנים. למערכת החיסון יש יכולת "למידה" כך שפעם הבאה שתתקל בחלבון זה, היא תגיב מהר יותר ותייצר יותר נוגדנים. בנוסף, הנוגדנים שייווצרו יהיו יעילים יותר וייווצר זיכרון חיסוני. בחלק מהשיטות לייצור חיסונים, לדוגמא בחיסוני ה-RNA שאושרו, דרושה יותר מחשיפה אחת לגורם הזר (לחלבון של הנגיף) על מנת להגיע למצב שבו התגובה הבאה תהיה חזקה ויעילה מספיק וייווצר זיכרון חיסוני לאורך זמן.

בחיסונים הקליניים של החברות פייזר ומודרנה שחיסוניהם אושרו לשימוש בארץ, לא הייתה קבוצת ניסוי שקיבלה מנה אחת בלבד. היעילות המדווחת לאחר קבלת שתי מנות הייתה 95 ו-94.1 אחוזים, בהתאמה.

יש הטוענים כי מניתוח הנתונים של חלק מהנסיינים בין המנה הראשונה לשנייה עולה כי ישנה הגנה גבוהה גם אחרי קבלת מנה אחת. אבל התמונה מורכבת יותר. המנה השנייה בחיסון של פייזר ניתנת 21 יום לאחר קבלת המנה הראשונה, ואילו בחיסון של מודרנה המנה השנייה ניתנת לאחר 28 יום. מכיוון שלאחר קבלת המנה הראשונה, לוקח לנוגדנים לפחות שבוע (ולרוב יותר) כדי להתפתח, היעילות של מנה אחת נבחנה למעשה רק במהלך כשלושה שבועות במקרה של החיסון של פייזר, ובמהלך ארבעה שבועות בחיסון של מודרנה. לכן, מדובר ביעילות שנבדקה רק על מדגם קטן יחסית של חלק מהנסיינים, ולמעשה, אין לנו מידע על יעילותה של מנה אחת לאורך זמן , מעבר לשלושה-ארבעה שבועות אלו.

נקודה בעייתית נוספת היא הופעה תיאורטית או התפשטות של מוטנטים של הנגיף שמדבקים יותר או שעלולים להתחמק מהנוגדנים שנוצרים לאחר החיסון, אם כי שינויים כאלה הם מלכתחילה נדירים יחסית בנגיף הקורונה.

כבר מהחשיפה הראשונה לחיסון נוצרים נוגדנים שונים כנגד אזורים רבים בחלבון, ולכן בשלב זה, ככל הידוע, לא קיימים מוטנטים כאלה. שינויים בודדים באזור מסוים בחלבון, לא בהכרח ימנעו את הפעילות של נוגדנים המכוונים כלפיו, ולא ימנעו את היכולת מנוגדנים המכוונים לאזור אחר, לנטרל את הנגיף. מצדדי הגישה טוענים כי הורדה משמעותית ברמת התחלואה תצמצם את הסיכוי להופעת זנים כאלו. מאידך מתנגדי הגישה טוענים כי תגובת נוגדנים חלקית, עלולה להגביר את הלחץ על הנגיף ולגרום להופעת זנים כאלו. אולם בשלב זה אין לנו עדויות משמעותיות התומכות באף אחת מהטענות הנ"ל.

אז מה נכון לעשות? לדעתי כל עוד מצב התחלואה בשליטה ובמדינת ישראל יש מספיק חיסונים לחסן את האוכלוסייה בסיכון, אין סיבה להסתכן באסטרטגיה שלא הוכחה ניסויית.

ד"ר אלה סקלן, המחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב