מבצעי החיסונים המשיכו השבוע במלוא המרץ בכמה מדינות בעולם, כולל ישראל. נכון למועד כתיבת שורות אלה חוסנו כשישה מיליון איש בכל העולם. כ-84 אחוזים מהם קיבלו את חיסוני ה-mRNA של החברות פייזר ומודרנה, כ-800 אלף מהם בישראל לבדה. בשלב הראשון מקבלים את החיסון בעיקר צוותים רפואיים, אוכלוסיות בסיכון כמו בני 60 ומעלה, אנשים שסובלים ממחלות כרוניות ובני מזל שקיבלו את המנות שנותרו בסוף היום.
זו התחלה טובה, אך זמינות המנות צפויה לרדת בעתיד הקרוב כשיותר ויותר מדינות יתחילו לחסן את אזרחיהן והביקוש יגדל. החברות מייצרות כמובן בתפוקה המרבית, אך כדי לענות על הביקוש העולמי העצום חברות נוספות חייבות לצלוח את קו הסיום ולקבל אישור להפצת החיסונים שהן מפתחות. מדינות רבות מהססות עדיין לאשר את החיסון הסיני ואת החיסון הרוסי, שאושרו לשימוש במדינותיהם עוד לפני השלב השלישי של הניסויים הקליניים, שנועד לבחון בהיקף רחב את יעילות החיסון ובטיחותו ולגלות את רוב תופעות הלוואי שלו.
אחרי שבועות רבים של רמזים בכלי התקשורת, בריטניה הייתה המדינה הראשונה שאישרה לשימוש את החיסון של חברת אסטרה-זניקה, שפותח בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד. החברה פיתחה חיסון המבוסס על נגיף לא מזיק לבני אדם, ממשפחת האַדֶנוֹוִירוּס, שעבר טיפול השולל ממנו את היכולת להדביק אנשים אחרים. במקרה הזה לקחו נגיף של שימפנזים ושיבטו בו את הגֵן של החלבון spike שמאפשר לנגיף הקורונה לחדור לתאי אדם. הנגיף המהונדס מחדיר את החומר התורשתי שלו לתאים של מקבלי החיסון ומאלץ אותם לייצר את החלבון, בדומה לחיסונים של פייזר ומודרנה, וכך מאפשר למערכת החיסון ללמוד לזהות את החלבון הנגיפי.
עוד בוואלה!
אילו הממצאים הראשוניים של הניסוי היו מתפרסמים כמה שבועות קודם, אסטרהזניקה היו זוכים לשבחים רבים, שכן הגיעו ליעילות של 62 אחוזים - הרבה מעל לרף 50 האחוזים שהגדיר מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) כתנאי לאישור החיסונים נגד נגיף הקורונה. אבל כשמשווים אותם לשיעור ההצלחה של חיסוני ה-mRNA , שהגיע ל-95 אחוזים, החיסון החדש נראה פתאום הרבה פחות מרשים. עם זאת, אסור לשכוח שכמות המנות מוגבלת וש-62 אחוזי יעילות עדיפים על העדר חיסון, במיוחד אם החיסון גם מפחית את חומרת המחלה של מי שחלו בכל זאת. בריטניה חווה בימים אלה גל תחלואה גדול במיוחד שכולל נגיף שונה במקצת ומדבק יותר מקודמו, וכנראה זו הסיבה שהעדיפה לאשר חיסון בעל יעילות מוגבלת על פני המשך המצב הקיים.
בתוך כך, חברת מודרנה פרסמה את ממצאי הניסויים הקליניים שלה גם במאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים. לא היו שם הפתעות לעומת הדוח הראשון שפורסם לפני שבועות מספר, אבל עכשיו המחקר הקליני שלהם התווסף רשמית לספרות המדעית.
הסינים סוף סוף חושפים נתונים
חברת סינופארם הסינית, שפיתחה חיסון המבוסס על נגיפים מומתים, פרסמה את תוצאות הביניים מהשלב השלישי של הניסויים הקליניים שלה. לפי הנתונים, יעילות החיסון עומדת על כ-79 אחוזים עם מעט תופעות לוואי יחסית - פחות מאלפית מהמחוסנים פיתחו חום קל, ושניים בלבד מתוך מיליון מחוסנים סבלו מתופעות לוואי חמורות. בעקבות זאת אישרה ממשלת סין את הפצת החיסון לקהל רחב יותר.
החיסון הסיני מבוסס על טכנולוגיה קלאסית ונפוצה בחיסוני ילדות רבים, למשל החיסון המומת נגד פוליו. עם זאת, ההצהרות של סינופארם התקבלו בחשדנות בקהילה המדעית בשל חוסר השקיפות של הסינים עד כה. פרט לסין אושר החיסון לשימוש גם באיחוד האמירויות ובבחריין, ומשלוח גדול שהגיע לאינדונזיה מעיד שהיא הבאה בתור.
אחד החששות בציבור הוא שלחיסונים יש תופעות לוואי לא ידועות, מאחר שמדובר בחיסונים חדשים שפותחו בזמן קצר. לשם כך המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) הקים מיזם בשם V-safe שמעודד את המתחסנים לדווח על כל תופעת לוואי חריגה שהם חווים. אומנם לא מדובר בהשגחה צמודה כמו בניסויים קליניים, אבל תופעות לוואי חריגות אמורות לעלות גם כך.
בנוסף, משרד הבריאות הישראלי פרסם פירוט של תופעות הלוואי שדווחו מאז תחילת מבצע החיסונים. 652 מתוך יותר מחצי מיליון מחוסנים דיווחו על תופעות לוואי, ומהם 51 נזקקו לטיפול רפואי ו-35 פנו לחדרי מיון. סביר להניח שלא כל תופעות הלוואי הקלות מדווחות, אך מיעוט תופעות הלוואי שמצריכות טיפול רפואי - מעודד. כמה אנשים מתו סמוך למועד קבלת החיסון, ולאחר בדיקה של משרד הבריאות נשלל הקשר בין החיסון לסיבת המוות. בשל ההיקף הרחב של מבצע החיסונים, שמתמקד בעיקר באוכלוסיות סיכון, יש סבירות גבוהה לסמיכות זמנים בין אירוע מסכן חיים לקבלת החיסון. עם זאת חשוב לבדוק כל מקרה לגופו.