אחד החששות שעלו סביב תחילת מבצע חיסון האוכלוסייה נגד קורונה הוא האם החיסון בטוח לנשים בגיל הפוריות. בדיונים הראשוניים בישראל של הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בעניין החיסונים, הומלץ בשלב ראשון להימנע מחיסון נשים הרות, נשים מניקות ונשים המתכננות היריון. די מהר ירדו מהעניין הזה שם, בין השאר משום שאין באמת אינדיקציות שזה מזיק וגם כי להוציא נשים מניקות או נשים שמתכננות היריון מתכנית החיסונים משמעו להחריג חלק גדול מאוד מהאוכלוסייה, ללא הצדקה מספיק טובה.
וזה בדיוק העניין, שאין ראיות מדעיות שמצביעות שלחיסוני הקורונה יש איזושהי השפעה על מצב הפוריות, ובארה"ב ובריטניה שהתחילו לחסן את האוכלוסייה סביב אותו הזמן שבו החלו בישראל את החיסונים לא היו המלצות כאלה כלל. אבל האבן הזאת כבר הושלכה לבאר של המדיה החברתית והשאלות בנוגע לבטיחות החיסון עבור נשים בגיל הפוריות מוסיפות לעלות שם תדיר. אז הנה מה שהמדע יודע לומר על הסוגייה הזאת:
הטענה שמסתובבת בהקשר של פגיעת החיסון בפוריות מתייחסת לחיסון של חברת פייזר, וגורסת שהוא עשוי לשבש את היווצרות השליה, משום שהוא מייצר תגובה חיסונית נגד רצף של חומצות אמינו שמצוי גם בחלבון הדוקרן של נגיף הקורונה וגם בחלבון בשם syncytin-1 ומשמש בתהליך התפתחות השליה. נשמע מאוד מדעי, נכון?
אז זהו, שזאת טענה שאין לה שום בסיס מדעי, רק ניסוח שנשמע נורא ידעני. אף שבשני החלבונים הללו יש כמה חומצות אמינו זהות, הם מאוד שונים זה מזה ומומחים סבורים שהסיכוי שהחיסון יגרום לאיזשהן בעיות עם החלבון syncytin-1 הוא קלוש ביותר.
"אני לא אגיד 'לעולם' על שום דבר, אבל מדובר פה על סיכוי כל כך קטן שהוא בקושי קיים", אמר פרופ' ג'ונתן סטוי, וירולוג מהמכון על שם פרנסיס קריק לארגון בשם Full Fact - ארגון עצמאי בבריטניה שעוסק בבדיקת ואימות עובדות. פרופ' איאן ג'ונס, גם הוא וירולוג מאוניברסיטת רדינג, שהתראיין לאתר IFL Science אמר כי החלבון syncytin-1 הוא "לחלוטין לא קרוב לחלבון הדוקרן" מה שהוביל אותו למסקנה שהסיכון לפגיעה בפוריות הוא לדבריו "מומצא, למעשה".
למה לא מחסנים נשים הרות?
בבריטניה כמו גם בישראל, קיימת המלצה שלא לחסן בשלב זה נשים הרות וכן, המליצו שם למי שמתכננת היריון ב-3 החודשים הקרובים לדחות את החיסון לאחרי הלידה. גם ההמלצה הזאת היא מקור לחששות, משום שכידוע ישנם לא מעט חיסונים שניתנים לנשים בהיריון ואף מומלצים להן. גם כאן אין שום מניע אפל ונסתר שעומד מאחורי ההמלצה. פשוט אין עדיין מספיק נתונים.
מכיוון שחיסוני ה-mRNA הם חיסונים חדשים, השפעתם על נשים הרות ומניקות עדיין לא נבדקה. עם זאת, הם כן נדבקו ונמצאו בטוחים ויעילים לשימוש באוכלוסייה הכללית, ומהנתונים שנאספו לגביהם לא עולות אינדיקציות לכך שהם עשויים להיות בעייתיים עבור נשים הרות ומיניקות. מדיווחי ה-FDA ניתן לראות ש-23 נשים הרו בתקופת השתתפותן בניסוי של חברת פייזר. ובקרב 12 הנשים שהיו בקבוצת הניסוי וקיבלו את החיסון (האחרות נמנו על קבוצת הביקורת וקיבלו פלצבו) לא דווחו תוצאות חמורות כמו הפלה.
אל תפספס
כך שמהראיות שהצטברו עד כה לא עולה כל חשש לפגיעה של החיסון בפוריות או בתקינות ההיריון, אך רשויות הבריאות בבריטניה מעדיפות להמתין שיצטבר עוד מידע לפני שהן משנות את ההמלצות שלהן. זהו הליך סטנדרטי לכל תרופה או חיסון חדש.
בארה"ב נוקטים גישה קצת יותר רגועה באשר לחיסונים בהיריון, בדומה לבריטים גם הם מציינים שאין ראיות לפגיעה בפוריות בעקבות החיסון ומחכים להצטברות של מידע נוסף, אולם המסקנות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) באשר לנשים בהיריון מרוככות יותר וגורסות כי: "התחסנות היא בחירה אישית של נשים בהיריון". כלומר, הם לא ממליצים לכאן או לכאן ומותירים את ההחלטה לשיקול דעתן של הנשים.
"בהתבסס על אופן הפעולה של חיסוני mRNA מומחים מאמינים שלא סביר שהם מהווים סיכון לנשים בהיריון. אולם, הסיכונים לנשים בהיריון ולעוברים שברחמן אינם ידועים בוודאות, משום שהחיסונים הללו לא נחקרו על נשים הרות", דברי ה-CDC.