הורים רבים מודאגים מאוד מזמן המסך של הילדים שלהם שרק גדל לאחרונה עם הסגר, השיעמום ואפילו משימות הזום. אבל הנה נקודת אור קטנה - במחקר חדש שפורסם ב-Frontiers in Human Neuroscience נטען כי משחקי וידאו עשויים להביא לשיפור במשימות קוגניטיביות, אפילו שנים לאחר שהילד מפסיק לשחק.
במחקר מאוניברסיטת אוברטה דה קטלוניה (UOC), השתתפו 27 אנשים (בגילאי 18-40) ששיחקו בעבר במשחקי וידאו או כאלה שמעולם לא נגעו בהם. כל משתתף נבדק על כישוריו הקוגניטיביים שלוש פעמים במהלך המחקר: לפני שנתבקש לשחק שעה וחצי של משחקי וידאו במשך 10 ימים רצופים, ואז מיד לאחר תקופת האימונים, ולבסוף 15 יום לאחר סיום הניסוי.
המשחק המדובר היה Super Mario 64, כזה שהוכח כי הוא בעל השפעה על שינויים מבניים במוח. קבוצה אחת הייתה נתונה לגרייה מגנטית למוח (TMS), טכניקה של גירוי מוחי לא פולשני, כדי לראות אם זה יכול לשפר את ביצועי המשחק שלהם.
משתתפים משתי הקבוצות שיפרו את ביצועי המשחק שלהם (מתבקש אחרי האימון שעברו), אך לכאורה לא הייתה השפעה מיטיבה כתוצאה מהגירוי. המשתתפים ביצעו בצורה שונה את משימות זיכרון העבודה לפני שהחלו את האימון למשחק, אך הראו תוצאות דומות לאחר 15 שעות של המשחק.
במקור, החוקרים יצאו לבדוק האם ניתן להשתמש בשילוב של אימון למשחקי וידאו וגירוי מוחי לא פולשני לשיפור הקוגניציה, אך התוצאות הראו אחרת. אז הם פנו למשתנים אחרים שעשויים להסביר את ההבדלים בציוני משימות הזיכרון. גיל ומגדר נשללו, מה שמשאיר משתנה אחד - חווית המשחק בעבר.
אל תפספס
החוקרים גילו כי ילדים ששיחקו במשחקי וידיאו בתקופת טרום גיל ההתבגרות נהנו מביצועים טובים יותר במשימות קוגניטיביות חשובות מאשר אלה שמעולם לא שיחקו בעבר, ולמרות שאימון משחקי וידאו עם סופר מריו 64 השווה את מגרש המשחק, הרי שהיתרונות נמשכו בבירור שנים.
"אנשים שהיו גיימרים נלהבים לפני גיל ההתבגרות, למרות שכבר לא שיחקו שנים, ביצעו טוב יותר את המשימות הקוגניטיביות שנתנו להם, שדורשות החזקה נפשית ומניפולציה של מידע כדי להשיג תוצאה", אמר בהצהרה מארק פאלאוס, חוקר דוקטורט ב-UOC. "אנשים ששיחקו באופן קבוע בילדותם היו טובים יורר בעיבוד חפצי תלת מימד, אם כי הבדלים אלו צומצמו לאחר תקופת האימונים במשחקי וידאו, כאשר שתי הקבוצות הראו רמות דומות", הוסיף פאלאוס.
בעוד שלמשחקי וידאו נראה כי יש השפעה מיטיבה על כמה משימות קוגניטיביות, החוקרים הדגישו כי השפעה זו מוגבלת ואולי אינה חלה על תרחישים רבים מחוץ למשחקים. ייתכן גם שפעילויות אחרות מלבד המשחק יכולות להשיג תוצאות דומות. מאחר שמחקר זה תוכנן בכלל למטרה אחרת, יש צורך במחקר נוסף לפני שמשחקי וידיאו משווקים כמשהו שמשפר את האינטליגנציה.