6 דברים שהורסים לכם את העיכול, ובכלל לא קשורים לאוכל

דמיינו את עצמכם רגע לפני נאום חשוב או ראיון עבודה גורלי - איפה הכי הגיוני שתרגישו את הלחץ? אם גם אתם חשבתם מיד על הבטן, אתם לא לבד, וזה לא רק בגלל שכותרת הכתבה כבר די גילתה לכם את התשובה. למעשה, פעילות מערכת העיכול מושפעת רבות גם מהמצב הנפשי וגם מגורמים נוספים שאנחנו בכלל לא מודעים אליהם. לדוגמא, לחלק מהאנשים מספיק רק לחשוב על סיגריה או על קפה שחור כדי להרגיש פעילות ערה בדרכי העיכול.

כדי לשפר את פעילות מערכת העיכול ולמנוע בעיות שונות שעלולות להתפתח בה - חשוב קודם כל להבין איך בדיוק היא עובדת ומהם המנגנונים שמשפיעים על פעילותה. אמנם קשה להסביר את כל המורכבות הזאת על רגל אחת, אבל הנה כמה ממערכות היחסים של העיכול עם תהליכים נוספים בגופכם שאולי יפתיעו אתכם:

אנחנו יודעים מה אתם חושבים - כל מומחה שמבין קצת בתזונה ממליץ לשתות כמויות גדולות של מים כדי לשפר את תהליך העיכול ואת בריאות הגוף באופן כללי. אכן, שתייה מספקת של מים היא מרכיב חשוב בשיפור העיכול, אך רבים מאיתנו בולעים במהירות כמויות גדולות של מים ביחד עם האוכל - בצורה שגורמת גם להכניס כמויות גדולות של אוויר למערכת העיכול.

דבר כזה לא רק גורם לגזים ולנפיחות בבטן שילוו אתכם בשעות הקרובות. במקרים מסוימים זה יכול לפגוע בייצור של חומצה הידרוכלורית ושל אנזימים שחיוניים לתהליך העיכול. דבר כזה יכול להתבטא בהאטה של התהליך כולו. כדי להימנע מכך, מומלץ לשתות מים כרבע שעה לפני הארוחה ורק חצי שעה אחרי שמסיימים לאכול. ואם אתם חייבים לשתות עם האוכל, נסו לעשות זאת בלגימות קטנות.

אנטיביוטיקה היא תרופה חיונית שהיוותה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת של האנושות להתמודד עם חיידקים מסוכנים. הבעיה היא שהאנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים רבים בגופנו - גם הטובים ששומרים על בריאותנו. במערכת העיכול יש לכולנו כמויות עצומות של חיידקי מעיים שתורמים בין היתר לפירוק התקין של המזון. מחקרים מצאו כי שימוש באנטיביוטיקה יכול לפגוע בחיידקים האלו בצורה שמתבטאת בשלשולים ובקושי בספיגת חומרים מזינים.

כדי להימנע מכך, מומלץ ליטול בזמן הטיפול האנטיביוטי גם פרוביוטיקה ומאכלים שמגבירים את שיעור החיידקים הטובים בגופנו כמו יוגורט, חמוצים או סוגים שונים של תה. אבל חשוב לזכור שבניגוד למה שאנשים חושבים, כשזה מגיע לחיידקים טובים, גם יותר מדי זה מסוכן. אם מגזימים עם הפרוביוטיקה, גם זה יכול לייצר חוסר איזון במערכת העיכול שיגרום דווקא להאטת התהליך ולבעיות עיכול.

אנחנו יודעים שיציבה משפיעה רבות על בעיות כמו כאבי גב או כתפיים, אבל הקשר שלה למערכת העיכול הוא בהחלט מפתיע ודי מדהים. ב-2003, חוקרים הצליחו להוכיח כי יציבה נכונה משפרת את פעילות מערכת העיכול, בדגש על ייצור הגז במעי. לדברי החוקרים, אנשים עם יציבה נכונה סובלים פחות מגזים ומעצירות. הם גם נהנים "על הדרך" מפחות כאבים בגב ובצוואר - כך שבגדול מדובר בעסקה די משתלמת לכל הדעות.

אין ספק שמשבר הקורונה הפך רבים מאיתנו לפעילים פחות מבעבר - ויש לכך השפעות כמעט על כל היבט בהתנהלות ובבריאות שלנו. מחסור בפעילות גופנית משפיע על המצב הנפשי, על הסיכון למחלות וגם, חשוב להבין, על מערכת העיכול.

במחקר שפורסם ב-2014 בכתב העת Gut נמצא כי להתעמלות גופנית יש השפעה חיובית וחשובה על מארג החיידקים במעי, שכאמור תורמים רבות לתהליך העיכול ולתהליכים נוספים ורבים בגופנו שאנחנו רק מתחילים כיום להכיר. התעמלות בכל רמה, מדגישים החוקרים, יכולה לתרום לשיפור פעילות העיכול וגם לחיזוק מערכת החיסון - שני היבטים בבריאות שכולנו נשמח לחזק בתקופה המאתגרת הזאת.

ואם כבר מדברים על תקופות מאתגרות, בימים האלו נראה כי גם הלחץ הנפשי שהתגבר אצל רובנו בחודשים האחרונים לא בדיוק הולך להיעלם בעתיד הנראה לעין. למעשה, עוד הרבה לפני משבר הקורונה, ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הלחץ הנפשי כמגפה האמיתית של המאה ה-21 והדגיש שהלחץ יכול לגרום לפגיעה בבריאות, שתבוא לידי ביטוי גם בהגברת הסיכון למחלות שונות.

אז איך הלחץ משפיע על העיכול? ובכן, תהליך העיכול מנוהל על ידי מערכת העצבים הפאראסימפתטית שמקבלת את השליטה על הגוף שלנו במצבי מנוחה. במצב של לחץ, מערכת העצבים הסימפתטית תופסת את השליטה. המטרה של המערכת הזאת היא להכין את הגוף לחירום והיא עושה זאת על ידי השהייה או האטה של תהליכים כמו עיכול וחלק מתהליכי החשיבה.

אימוץ כלים להרגעה כמו מדיטציה, טיפול מקצועי או פעילות גופנית שכבר המלצנו עליה כאן בהקשר אחר - בהחלט עשוי לעזור לגבש מערכת יחסים בריאה יותר עם הלחץ ולצמצם את ההשפעה שלו על הבריאות.

אם כשאתם עייפים אתם מרגישים שהשליטה העצמית שלכם מתערערת ואתם מנשנשים יותר מהרגיל - זה לא רק בראש שלכם. מחקר מעניין מצא כי מחסור בשינה של אפילו שעה אחת יכול לפגוע במידה ניכרת בשליטה העצמית שלנו ולהגביר את שכיחות התקפי הרעב. מחסור בשינה, כך מתברר, מגביר את הייצור של הורמון בשם גרלין, שמשפיע על הרעב ועל התשוקה שלנו לשומן, סוכר וקפאין. כל אלו לא רק גורמים להשמנה, אלא גם עלולים לייצר בעיות במערכת העיכול כמו גזים, אי נוחות ונפיחות.