לא עובר יום שאנחנו לא שומעים על ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה על המחלימים מהמחלה. כעת נתונים מדאיגים מארה"ב מראים כי כמעט שליש מחולי Covid-19 המאושפזים חוו סוג כלשהו של שינוי בתפקוד הנפשי והנוירולוגי שלהם - החל מבלבול, דרך כאבי ראש ועד הזיות. למרבה הצער מי שכבר סבלו מבעיות נפשיות ונוירולוגיות בעבר נפגעו בצורה המשמעותית ביותר.
המחקר הוא הגדול ביותר עד כה שבוחן סימפטומים נוירולוגיים בקרב חולי נגיף הקורונה במערכת הבריאות האמריקנית והוא פורסם בכתב העת Annals of Neurology Clinical and Translational. המחקר בדק את הרשומות של 509 חולים בנגיף הקורונה שהיו בין הראשונים שאושפזו מהמחלה, בין התאריכים 5 במרץ עד 6 באפריל, בעשרה בתי חולים של Northwestern Medicine באיזור שיקגו.
לאחר שחרורם, רק 32 אחוזים מהחולים שתפקודם הנפשי והנוירולוגי נפגע מהמחלה היו מסוגלים להתמודד עם פעילויות יומיומיות שגרתיות כמו בישול ותשלום חשבונות, אמר ד"ר איגור קוראלניק, המחבר הבכיר של המחקר וראש המחלה הנוירו-זיהומית ונוירולוגיה גלובלית ב-Northwestern Medicine. לעומת זאת, 89 אחוזים מהחולים שלא סבלו מבעיות אלה הצליחו לנהל פעילויות כאלה ללא סיוע.
חולים עם תפקוד נוירולוגי שהשתנה - המונח הרפואי הוא אנצפלופתיה - היו בסיכון גבוה כמעט פי שבעה למות מאשר אלו שלא היו להם בעיה מסוג זה. "אנצפלופתיה היא מונח כללי שמשמעותו שמשהו לא בסדר במוח", אמר ד"ר קורלניק לניו יורק טיימס. התיאור יכול לכלול בעיות קשב וריכוז, אובדן זיכרון לטווח קצר, חוסר התמצאות, טשטוש הדעת ומצב תודעתי כמו של אדם בתרדמת.
אל תפספס
הנגיף לא תוקף ישירות את המוח
"אנצפלופתיה נקשרה לתוצאות הקליניות הגרועות ביותר מבחינת היכולת של המחלימים לטפל בענייניהם לאחר שעזבו את בית החולים, ואנו רואים שהיא קשורה לתמותה גבוהה יותר, ללא תלות בחומרת מחלת הנשימה שלהם", אמר. עד כה יש מעט מאוד ראיות לכך שהנגיף תוקף ישירות את תאי המוח, ורוב המומחים טוענים כי השפעות נוירולוגיות נגרמות ככל הנראה כתוצאה מתגובות דלקתיות במערכת החיסון המשפיעות לעיתים קרובות על איברים אחרים, כמו גם על המוח.
במחקר, 162 המטופלים עם אנצפלופתיה היו בסבירות גבוהה יותר להיות מבוגרים וגברים. כמו כן, היה סיכוי גבוה יותר שהם סבלו ממחלות רקע, כולל היסטוריה של הפרעה נוירולוגית כלשהי, סרטן, מחלת כלי דם במוח, מחלת כליות כרונית, סוכרת, כולסטרול גבוה, אי ספיקת לב, לחץ דם גבוה או עישון.
מה הקשר של הנשיא טראמפ?
כמה מומחים אמרו כי הנשיא טראמפ, שאושפז עם קורונה בבית החולים הצבאי וולטר ריד ביום שישי האחרון ומאז שוחרר, הוא בגיל ובמין של החולים במחקר שהיו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול משינוי בתפקוד הנפשי. לנשיא יש גם היסטוריה של כולסטרול גבוה, אחד התנאים הקיימים שנראים כמגבירים את הסיכון. אך רופאי הנשיא לא נתנו שום אינדיקציה לכך שיש לו תסמינים נוירולוגיים כלשהם והבית הלבן פרסם סרטונים שלו מדבר עם הציבור על כמה הוא מרגיש טוב.
הנשיא טראמפ אף חזר לבית הלבן ביום שני ואמר לאזרחי ארה"ב "אל תתנו לו לשלוט בכם, אל תפחדו ממנו", בהתייחסו לנגיף. "אני מרגיש טוב יותר, אולי אני חסין, אני לא יודע".
בכל מקרה, תפקוד נפשי שונה לא היה הסיבוך הנוירולוגי היחיד שנמצא במחקר. בסך הכל, 82 אחוזים מהחולים המאושפזים סבלו מסימפטומים נוירולוגיים בשלב כלשהו במהלך המחלה החל מהתפרצות הסימפטומים ועד לאשפוז. כך למשל כ-45 אחוזים סבלו מכאבי שרירים, 38 אחוזים מכאבי ראש, 30 אחוזים סבלו מסחרחורת, 16 אחוזים סבלו מהפרעות בחוש הטעם ו-11 אחוזים מפגיעה בחוש הריח.
החוקרים מצאו כי חולים צעירים היו בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים נוירולוגיים, למעט אנצפלופתיה, שהייתה שכיחה יותר דווקא בקרב אנשים מבוגרים. החוקרים שיערו כי ייתכן שאנשים צעירים יותר יפנו לטיפול בבית חולים בתופעות כמו כאבי שרירים, כאבי ראש או בחילות, או שרופאים הקדישו תשומת לב רבה יותר לאותם תסמינים אצל אנשים צעירים מכיוון שהם היו מודאגים פחות מהסיכון שלהם לכשל נשימתי.