הורים רבים לילדים קטנים תולשים שיערות בבית ברגעים אלה ממש בניסיון ללהטט בין העבודה לזום ולמפעל ההזנה שהם מנהלים בכל יום, ומחכים לרגע בו בתי הספר והגנים יפתחו. כעת, ניתוח חדש שפורסם על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב מצא נתון מעניין שמראה כי בני נוער נדבקים ב-COVID-19 בשיעור כמעט כפול מילדים צעירים יותר. ממצאים אלה בעלי משמעות בכל הנוגע לפתיחת מערכת החינוך גם בישראל.
הניתוח סקר 277,285 מקרים של נגיף הקורונה בילדים בגילאי 5 עד 17 שאובחנו כחולים בנגיף בין חודש מרץ לחודש ספטמבר. החוקרים מצאו כי צעירים בני 12 עד 17 נדבקו כמעט פי שניים מילדים בגילאי 5 עד 11. ילדים הסובלים ממחלות רקע היו בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה קשה, כך עולה מהדוח של ה-CDC. הנתונים גילו גם כי ל-58 אחוזים מהילדים עם COVID-19 היה לפחות תסמין אחד של הנגיף, אך רק ל-5 אחוזים לא היו תסמינים כלל.
"חשוב שבתי ספר וקהילות יפקחו על מספר אינדיקטורים של COVID-19 בקרב ילדים בגיל בית הספר ואסטרטגיות להפחתת הסיכון למחלות COVID-19 בקרב תלמידים, מורים, צוותי בית ספר ומשפחות", נכתב בדוח, "תוצאות אלה יכולות לספק בסיס בסיס לניטור מגמות והערכת אסטרטגיות להפחתת הדבקה".
ממצאים אלה מעלים שאלה גדולה: מדוע קיים הבדל גיל זה? ככל הנראה יש כמה סיבות מאחוריה, אמר ד"ר עמש אדאלג'ה, חוקר בכיר במרכז ג'ון הופקינס לביטחון בריאותי, לאתר יאהו. האחת היא התנהגותם של ילדים גדולים יותר. "הנגיף נמצא בכל מקום. רק שלמתבגרים יש יותר קשרים חברתיים ויותר פעילויות, והם נוטים יותר לבוא איתם במגע".
אל תפספס
אמנם יתכן שבני נוער נדבקים בנגיף בשיעורים גבוהים יותר מאשר ילדים צעירים יותר, אך סביר להניח שילדים צעירים גם פשוט לא נבדקים באותה מידה, אומר אדאלג'ה. רוב הילדים שנדבקו ב-COVID-19 סובלים מתסמינים קלים או ללא תסמינים כלל, וזה משתנה ככל שהילדים מתבגרים, אומר אדאלג'ה. "ככל שאתה מתבגר, יש סיכוי גבוה יותר שיש לך תסמינים", הוא אומר.
גם אם לילד צעיר יש חשד למקרה של נגיף, אדאלג'ה אומר שלעתים קרובות הם נוטים פחות להיבדק, פשוט כי קשה לגרום להם לשתף פעולה. "זה מספיק קשה להסתכל באוזן של ילד, שלא לדבר על לדחוף להם משהו לאף", הוא אומר.
חשוב לזכור שכרגע מדובר בעיקר בספקולציות, בעיקר כשמחקר חדש יוצא בכל יום, אך אלה ספקולציות חשובות שיכולות לקבוע האם בתי הספר והגנים יפתחו שוב, ועד איזה גילאים?
רק אתמול פורסם מחקר של צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית שקבע כי ילדים עד גיל 10 אינם הגורם המניע את המגיפה בישראל. לטענת החוקרים, צעד ראשון ביציאה מהסגר צריך לכלול פתיחה מחדש של מערכת החינוך עד גיל 10 במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה.
הדוח שפורסם קובע כי הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מאשר בפתיחתה
וכי קיים קשר ישיר בין גיל הילד וסיכוי ההדבקה, במיוחד הדבקה סימפטומטית. לטענת עורכי הדוח, מחקרים רבים מצביעים על כך שילדים מתחת לגיל 10 נדבקים בשיעור נמוך יותר (כמחצית) מילדים גדולים יותר. בנוסף, ככל הנראה ילדים מתחת לגיל 10 גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר.
החוקרים מציינים כי בתקופה בה כיתות א'-ג' פעלו ובתקופה בה פעל "בית הספר של החופש הגדול" במסגרת קפסולות, תוך הקפדה על כללים של ריחוק חברתי, לא נצפתה עליה בתחלואה בישראל. לפי החוקרים, במסגרות חינוך היו מעט מקרי הדבקה מילדים למורים, ובדרך כלל כיוון ההדבקה הפוך.