הפגנות לא מעלות את הסיכון לחלות בקורונה, להיפך

    אנחנו קצת מסרבים להאמין שכל הדיון על המגיפה שמשתוללת כאן מתנקז לזכות של אנשים להפגין, אבל זה המצב. אז מצאנו מחקר שיזכיר לכולנו שיש לנו בעיות גדולות יותר מההפגנות בבלפור

    מערכת וואלה! בריאות
    בווידאו: המחאה נגד השחיתות השלטונית בירושלים (צילום: עמית הרפז, סאטוויו, עריכה: שאול אדם)

    בימים האחרונים אחד הדיונים הבוערים במדינה הוא האם הפגנות נגד ראש הממשלה הן "מדגרות קורונה" או צורת מחאה לגיטימית, גם בימים של מגיפה. בעוד שכערוץ בריאות אין לנו את המנדט להביע את דעתנו על ההפגנות, אנחנו בהחלט יכולים לבחון מה אומרים המחקרים בדבר ההפצה של נגיף הקורונה בהפגנות. אף שמדובר במגיפה חדשה יחסית, כבר נתקלנו בהפגנות ענק בחצי השנה שהיא כאן. בארה"ב הפגינו המוני בני אדם לאחר הרצח של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במאי האחרון. מאז אותן הפגנות Black Lives Matter, חוקרים בחנו את אופן ההפצה של הנגיף בהן, וזה מה שהם גילו.

    עוד בוואלה! NEWS

    הבידוד גורם לנזק מוחי שפוגע בכישורים החברתיים של הילדים שלכם

    לכתבה המלאה

    ראשית, בשונה מהמסרים העקביים שמגיעים מצד אחד של המפה הפוליטית, הפגנות הן לא מדגרות קורונה, והמפגינים בהחלט לא אשמים בחוסר אחריות ציבורית. חוקרים הציגו לאחרונה עדויות המצביעות על כך שבערים שבהן נערכו הפגנות לא הייתה סבירות גבוהה יותר לחוות עלייה במקרי הקורונה, ואולי הן אף הפכו אותן לבטוחות מעט יותר. הם גם מציעים הסבר לנתונים האלה.

    ראשית נאמר שבעוד שהטענות על הלגיטימיות של הפגנות בימי קורונה הן בחלקן פוליטיות, יש בהן היגיון מסוים. אף שהפגנות, בארץ ובחו"ל, מתרחשות באוויר הפתוח והמפגינים כמעט תמיד משתמשים במסיכות, הן גדולות וצפופות מאוד, מה שמעלה את הסיכון להדבקה. בנוסף, שיעול שנגרם על ידי גז מדמיע או כליאתם של אנשים שנעצרים בהפגנות מגבירים גם הם את הסיכון להדבקה.

    לאחר הפגנות Black Lives Matter בארה"ב חלה עליה בתחלואה בערים רבות, ולא מעט אנשים קישרו זאת מטעמים אלה בדיוק למחאה הנרחבת. ואולם, המציאות לא ממש התאימה לנרטיב הזה. ההפגנות היו אינטנסיביות ביותר במיניאפוליס, שם נהרג פלויד, כמו גם בערים ליברליות כמו סיאטל ופורטלנד. עם זאת, מרבית המקרים החדשים באותה תקופה התרכזו באריזונה ובפלורידה. צוות בראשותו של פרופסור דהבל דייב מאוניברסיטת בנטלי החליט לבדוק את הפער הזה.

    דייב וחוקרים נוספים בחנו 315 מחאות בערים שונות בארה"ב ואת מספר חולי הקורונה שהתגלו אחריהם. הם לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית במקרי ה-covid-19 בחודש שלאחר ההפגנות בערים עם ובלי הפגנות. ההבדל הלא משמעותי היחיד היה שבערים שבהן התקיימה מחאה המונית היו מעט פחות מקרים של קורונה לכל 100 אלף תושבים (וכאן תמצאו את המחקר המלא).

    השיגו את מה שאזהרות רשמיות לא הצליחו. הפגנה נגד אי שוויון גזעי (צילום: רויטרס)

    את ההסבר האפשרי לנתון המפתיע הזה מצאו חוקרים בנתוני תנועת הטלפונים הסלולריים, שהראו כי באותן ערי מחאות, מי שלא השתתף בהפגנות נסע פחות, מגמה שהחלה שלושה ימים לאחר תחילת המחאה ונמשכה שבועות ארוכים. ניתן לייחס זאת לעוצר ולאמצעי דיכוי מחאה אחרים של הרשויות המקומיות, אבל גם בלי קשר לאלה, בערים עם מחאות ראו פחות תנועה והתקהלויות חברתיות.

    לא ידוע אם שינוי ההתנהגות זה נבע מפחד מאלימות, קשיי תנועה, חסימת כבישים, או כי בתי עסק שבתו או הוחרמו באותם ימים. כך או כך, ההפגנות השיגו את מה שהאזהרות של גורמי הבריאות לא הצליחו, והתוצאה הייתה שנגיף הקורונה התפשט באותה מידה או לאט יותר בערים עם מחאות גדולות מאשר בערים בלי הפגנות. בערים שהיו דיווחים על אלימות הקשורות להפגנות נרשמה עלייה גדולה יותר באנשים שנשארו בבית, אך גם במקומות שבהם ההפגנות לא היו אלימות, נרשמה מגמה דומה.

    בעוד שההפגנות בארץ שונות מאוד מגל המחאה ששטף את ארה"ב, וגם המבנה והגודל של ישראל הופכים את ההפגנות ואת הרגלי הנסיעה לשונים מאוד, בהחלט ניתן ללמוד מהמחקר הנוכחי כי הפגנות אינן אחראיות לעלייה בתחלואה, וכי עדיף לכולנו להשקיע את האנרגיות שלנו בשמירה על הכללים ובמאמץ קולקטיבי לעצירת העלייה בתחלואה ולא בהאשמת המפגינים, או המתפללים, או כל גורם אחר במדינה שלנו שהוא לא בצמרת מקבלי ההחלטות.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully