הבידוד גורם לנזק מוחי שפוגע בכישורים החברתיים של הילדים שלכם

    חוקרים זיהו את הנוירונים שניזוקים בעקבות בידוד חברתי בילדות ואת האופן שבו הנזק הזה יוצר ליקויים חברתיים בבגרות. אלה חדשות רעות לדור שלם של ילדים שגדל ללא מסגרת ובריחוק חברתי, אבל יש גם חדשות טובות - הם מצאו טיפול

    • בידוד
    • קורונה
    מערכת וואלה! בריאות
    בווידאו: מערכת החינוך סגורה במהלך הסגר (צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן)

    בדידות נחשבת לאחד האיומים המשמעותיים על בריאות הנפש. אף על פי שהעולם המודרני נחשב למאוד מחובר בעקבות עלייתן של פלטפורמות דיגיטליות ומדיות חברתיות מקוונות, אנשים צעירים מדווחים יותר ויותר על חוויה של בידוד ובדידות. כשמוסיפים על זה את אילוצי הריחוק החברתי, סגירת בתי הספר ומגבלות הקורונה האחרות (סגר, איסור התקהלות ועוד), זה מגדיל את הצורך להבין את ההשלכות הבריאותיות שיש לבידוד החברתי ולבדידות על ילדים.

    עוד בוואלה! NEWS

    נכתב ונמחק: האם מנסים להסתיר מאיתנו איך קורונה מועברת?

    לכתבה המלאה

    אף שמחקרים כבר הדגימו והוכיחו שבידוד חברתי בילדות מוביל להשלכות קריטיות על תפקוד המוח הבוגר ועל ההתנהגות בקרב יונקים מכל המינים, המנגנונים הנוירולוגיים שעומדים בבסיס הקשר הזה עדיין לא פוענחו לעומק. לאחרונה, הצליחו חוקרים מבית הספר לרפואה ע"ש איקאן במאונט סיני לזהות סוג מסויים של תאי מוח באונה הקדמית, אזור במוח שמווסת התנהגויות חברתיות שנחוצות לתפקוד חברתי נורמטיבי בבגרות. אותם תאים, גילו החוקרים, פגיעים במיוחד לנזקים שנגרמים בעקבות בידוד חברתי בגיל צעיר. את הניסוי והתגליות שלהם ביססו החוקרים על ניתוח ותצפיות של עכברי מעבדה.

    הבידוד החברתי בגיל צעיר גורם לכשל בפעולת התאים שאחראים להתנהגות נורמטיבית במצבים חברתיים בבגרות. ילד עם מסיכה שוהה בבידוד ביתי (אילוסטרציה: shutterstock)

    הממצאים שפורסמו בכתב העת Nature Neuroscience מאירים זרקור על תאי המוח הספציפיים הללו, שקודם לא היה ידוע מה בדיוק ייחודם. אותם תאים, המכונים medial prefrontal cortex neurons, מתקשרים עם חלק מסויים בתלמוס שאחראי על שידור אותות לאזורי מוח שונים שקשורים בתהליך הגמול במוח.

    "נוסף על זיהוי מעגל הנוירונים באונה הקדמית שגילינו שהוא פגיע במיוחד לבידוד חברתי בילדות, הצלחנו להדגים גם שאותו מעגל הוא יעד מבטיח לטיפולים עבור ליקויים חברתיים", כתב פרופ' הירופומי מורישיטה, מרצה לפסיכיאטריה ומדעי המוח בביה"ס לרפואה ע"ש איקאן ומי שהוביל את המחקר. "על ידי גירוי של התאים באונה הקדמית שמתקשרים עם התלמוס בבגרות, הצלחנו לתקן את הליקויים החברתיים שנגרמו בעקבות בידוד חברתי בילדות", הסביר.

    החוקרים גילו, שאצל עכברים זכרים צעירים שבודדו חברתית במשך שבועיים מיד לאחר שסיימו לינוק, נוצר כשל במסגרתו הנוירונים באונה הקדמית לא הופעלו ולא תפקדו כפי שהם אמורים לתפקד ולתקשר עם התלמוס בסיטואציות חברתיות בבגרות.

    החוקרים גילו גם שגירוי לא פולשני של הנוירונים שמצאו עשוי להועיל בתיקון הליקויים החברתיים שיצר הבידוד. עכברי מעבדה (אילוסטרציה: shutterstock)

    במסגרת הניסויים שלהם השתמשו החוקרים בשתי טכניקות טיפוליות: אופטוגנטיקה וכמוגניטיקה. הראשונה איפשרה להם לגרות את הנוירונים בעזרת פולסים של אור, מבלי להפריע לתנועה החופשית של עכברי המעבדה. השיטה השניה איפשרה להם להשפיע בצורה לא פולשנית על אוכלוסיות התאים הללו. שילוב של שתי הטכניקות הללו הצליחו החוקרים להגביר תוך זמן קצר את האינטראקציות החברתיות של העכברים הללו, שהפגינו ליקויים חברתיים בעקבות בידוד בילדות.

    "וידאנו את קיומם של ליקויים בהתנהגות חברתית לפני שהתחלנו את גירוי התאים בעכברים, וכשהתבוננו בהתנהגות שלהם בזמן הגירוי ראינו שהליקויים הללו תוקנו". אמר ד"ר מורישיטה. הוא הסביר עוד כי ליקויים חברתיים הם מאפיין נפוץ של מגוון רחב של הפרעות התפתחותיות ופסיכיאטריות, בהן גם אוטיזם וסכיזופרניה. זיהוי התאים הספציפיים שגירויים עשוי לשפר את הליקויים החברתיים הללו יכול לשמש לדיוק טיפולים שיוכלו לסייע לילדים ומבוגרים שמתמודדים עם הפרעות אלה ולשפר את היכולות החברתיות וההתנהגותיות שלהם.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully