בתקופה הזאת בישראל, גם סיבוב שגרתי עם הכלב בשכונה יכול לגרום לנו להזיע כאילו הרגע חזרנו מריצה. אבל לפעמים, בייחוד אחרי אימוני כושר אינטנסיביים, אנחנו יכולים להוציא כמויות לא סבירות של זיעה שבהחלט נראות כאילו הן עברו מזמן את גבולות הלגיטימיות והטעם הטוב. אם גם אתם לא מפסיקים לנגב את עצמכם באימון ומטפטפים ברמה מלחיצה - אל תדאגו, מתברר שאלו דווקא יכולות להיות חדשות טובות.
חלק מהאנשים נוטים לחשוב שהזעה מוגברת באימונים צריכה להוות נורת אזהרה שמאותתת שאולי הגזמנו עם הפעילות הגופנית, אך כשבוחנים את עמדת המדע בנושא, מגלים שדווקא ההיפך הוא הנכון.
במחקר מעניין שפורסם בכתב העת הנחשב Plos One, בחנו החוקרים את מידת ההזעה של אנשים שעושים אימוני סיבולת אינטנסיביים אל מול אלו שמעבירים את רוב יומם בישיבה. המסקרנות הראו כי דווקא אלו שרצים למרחקים ארוכים ומבצעים אימונים בעצימות גבוהה נוטים להזיע יותר משאר האוכלוסייה. למעשה, הספורטאים מזיעים יותר גם כשמדובר בפעילות גופנית שגרתית או אפילו במנוחה.
ואם זה הצליח לבלבל אתכם, אפשר לחשוב על זה כך: כמו שהסיבולת של השרירים ושל הלב עולה ככל שמתאמנים יותר, כך גם בלוטות הזיעה "נכנסות לכושר" ולומדות להפיק יותר זיעה כדי לאפשר לנו לעמוד באימונים האינטנסיביים ולמנוע מהגוף להתחמם יותר מדי. במילים פשוטות, בגופם של אלו שרגילים להזיע בריצות למרחקים ארוכים, מנגנון ההזעה יבצע הכנה יעילה ומהירה יותר להתחממות הצפויה, מה שיבטיח ביצועים טובים יותר - גם אם לא מתכוונים לרוץ מרתון אלא רק להרים קצת משקולות או אפילו להעלות שקיות של קניות במדרגות.
אל תפספס
אז מה זה אומר לגבי מי שכמעט ולא מזיע באימון?
אם אתם מתאמנים באופן קבוע וגם אם לא, אתם בטח מכירים את אלו שמבצעים אימונים שגרתיים וכמעט לא מזיעים. האם ממסקנות המחקר הזה ניתן להסיק שהם פחות בכושר או שמשהו לא עובד כמו שצריך במנגנון הקירור בגופם?
לינדזי בקר, המדענית הראשית במכון למדעי הספורט Gatorade ומי שמוגדרת כמומחית לזיעה, סיפקה בראיון למגזין Insider תשובה מעניינת לשאלה הזאת. לדבריה: "אם משווים את כל שאר התנאים שמשפיעים על ההזעה, אנשים שמבצעים יותר אימוני סיבולת יזיעו יותר במהלך האימון וגם יתחילו להזיע מהר יותר בהשוואה לאחרים".
עם זאת, היא גם מדגישה שלא תמיד אנשים שמזיעים פחות הם פחות בכושר. "יש הרבה גורמים שמשפיעים על רמת ההזעה שלנו", היא אמרה. "זה מתחיל בגנטיקה, מגדר ומשקל גוף ומסתיים בגורמים סביבתיים כמו טמפרטורה, לחות ורוח". לדבריה, בסביבה יבשה עם רוחות חזקות - ייתכן כי נזיע הרבה אבל בכלל לא נרגיש בכך - מה שיכול להגביר את הסיכון להתייבשות בלי שבכלל נהיה מודעים לבעיה.
באופן כללי, כמות הזיעה אכן יכולה להעיד על האינטנסיבית של האימון ועל מידת הכושר הכללית של האדם - אך קשה להשתמש רק במדד הזה כדי להעריך כמה אתם באמת בכושר. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא פשוט לשפוט את הביצועים הספורטיביים שלכם ולבחון את ההתקדמות שלכם לאורך זמן.
זיעה והתייבשות: מערכת יחסים מורכבת
בשביל אנשים שרצים למרחקים ארוכים או מבצעים אימונים אחרים בעצימות גבוהה, הזיעה היא כאמור אחד מהגורמים המרכזיים שמאפשרים לגוף לעמוד במאמצים המשמעותיים האלו לאורך זמן ובלי להתחמם יותר מדי. אבל לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהזעה גם גורמת לגוף לאבד הרבה נוזלים ומלחים שדרושים מאוד לתפקוד השוטף שלו.
אולם בחינת כמות ההזעה בלבד לא מאפשרת באמת להבין כמה נוזלים איבדנו וכמה אנחנו מיובשים. חלק מהאנשים יכולים להזיע המון בלי שזה יהווה בעיה, בעוד שאצל אחרים זה יכול להוות סכנת חיים של ממש. אם אתם רוצים להבין כמה אתם מיובשים, אתם צריכים לבחון סוג אחר של נוזלים, כזה שבניגוד לזיעה, אנחנו מקווים שחבריכם לאימון לא רואים.
השתן שלנו היא כמובן המדד האמין ביותר שיש לנו להתייבשות. בהקשר הזה חשוב לשים לב לא רק לצבע השתן אלא גם לתדירות הביקורים בשירותים. בכל מקרה, בכל אימון גופני כדאי להקפיד לשתות הרבה מים - אבל לא רק. כשאנחנו מזיעים הרבה אנחנו גם מאבדים אלקטרוליטים, כלומר מינרלים שנחשבים חיוניים לתפקוד השוטף שלנו. אלו בעיקר נתרן ואשלגן, שתורמים לתהליכים רבים וחשובים בגוף - ולכן חשוב כל כך לוודא שיש לנו מספיק מהם בתוכנו בכל רגע.
כדי לעשות את זה, ספורטאים רבים ישתו משקאות איזוטוניים, אך חשוב להדגיש שיש לא מעט מאכלים ומשקאות טבעיים שיכולים להשלים את המינרלים האלו בקלות. ברשימה הזאת נכללים בין היתר בננה, אבוקדו, אבטיח, מי קוקוס ומוצרי חלב. את המאכלים האלו, לצד כמויות גבוהות של מים, כדאי לצרוך לכל אורך היום - ולא רק כשאתם רואים את הסימנים הראשונים להתייבשות.