מחקר ישראלי: בשבועיים הקרובים נגיע לשיא נדבקים בקורונה ומשם תחל ירידה

    המחקר שנערך ע"י פרופ' מרק לסט מאוניברסיטת בן-גוריון תומך בצעדיו של פרופ' רוני גמזו למניעת סגר ואף קובע כי הטיפול בחולי קורונה בארץ טוב יותר מהטיפול הרפואי הניתן במדינות אחרות

    מערכת וואלה! בריאות
    בווידאו: תדרוך של פרויקטור הקורונה על מצב התחלואה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: עמית שמחה)

    בשבועיים הקרובים תגיע מדינת ישראל ל"חסינות עדר"- תרחיש בו אחוז הנדבקים באוכלוסייה יהיה גבוה מספיק על מנת שתחל דעיכה במספר הנדבקים, כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

    על פי ממצאי המחקר, במצב זה, אדם חולה ידביק בממוצע פחות מאדם אחד (בניגוד למצב כיום) וכך כמות החולים תרד בהדרגה. הניתוח התבסס על נתוני התחלואה של משרד הבריאות בארץ, וכן על מודלים אפידמיולוגיים מוכחים.

    עוד בוואלה! NEWS

    זה מה שצריך כדי לעצור באמת את מגיפת הקורונה

    לכתבה המלאה

    ממצאיו של פרופ' לסט תומכים בצעדיו של הממונה על המאבק בנגיף, פרופ' רוני גמזו, שהכריז על שורת צעדים אפשריים לצמצום התפשטות הנגיף בארץ. לדברי פרופ' לסט: "מדינת ישראל צריכה לשמר את המצב הקיים כדי לרדת במספר הנדבקים בהקדם האפשרי. אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב.

    עם זאת, במידה שבחגי תשרי יתקיימו מפגשים חברתיים רבי-משתתפים, והאזרחים ייחשפו למספר אנשים גבוה מהמומלץ, זה עלול להיות פתח להתפרצות מחודשת של הנגיף. צעדיו של גמזו מבורכים וייטיבו עמנו לאורך הזמן".

    נוקט בצעדים מבורכים. פרופ' רוני גמזו, פרוייקטור הקורונה (צילום: פלאש 90 | מרים אלסטר)

    במחקרו השווה פרופ' לסט את מדינת ישראל למדינות האירופאיות יוון, איטליה ושוודיה, הדומות במאפיינים מסוימים לישראל. לדבריו, בהשוואה למדינות אלו התפשטות הנגיף בישראל חמורה יותר בעת הנוכחית והתחלואה אצלנו עדיין גבוהה. עם זאת, "אם לחלות בקורונה - אז עדיף בישראל. הטיפול אצלנו יעיל יותר מהמדינות שנבדקו וכנראה ממדינות נוספות אחרות".

    גרף המתאר את נתוני התחלואה והמגמה הכללית, מתוך מחקרו של פרופ' לסט (צילום: אוניברסיטת בן גוריון)

    בהתייחס לניתוח ממצאי חולי הקורונה בישראל, ציין פרופ' לסט כי אין באף מדינה כיום מאגר נתונים קליניים מסודר של חולי קורונה. בישראל לדוגמה, מפורסמים מספר חולי הקורונה ואחוזי התמותה מהמחלה אולם אין מאגר נגיש עם נתונים קליניים ברמת החולה הבודד דוגמת - היסטוריה רפואית, מספר ימי מחלה, מיקום ההדבקה וכדומה.

    "לטענת משרד הבריאות מדובר בהגנה על פרטיות החולים אולם אין צורך בשמות החולים ופרטים מזהים אחרים, ניתן לבנות מאגר אנונימי עם פרטים קליניים שיאפשר לחוקרים בישראל ובעולם להבין יותר על המחלה ולזהות את מסלולי ההדבקה הנפוצים ביותר ", אמר פרופ' לסט.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully