כל מי שמקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת מכיר את היום הזה שבו שוברים את כל הכללים. זה יכול להיות ביציאה עם חברים, בהזמנת פיצה לילית או בארוחה משפחתית מפנקת במיוחד. ביום כזה - שיש שקוראים לו יום רמאות, או cheat day - אוכלים כל מה שרוצים בלי לחשוב פעמיים. מכיוון שלכולנו יש ימים כאלה לפעמים, חוקרים החליטו לבדוק איך הם משפיעים על הגוף שלנו וכמה נזק הם באמת גורמים. התוצאות, למרבה השמחה, מעודדות, ועושות חשק לפיצה.
החוקרים גילו כי לא נגרם נזק מבינג' אכילה חד פעמי, כל עוד לא הופכים את זה להרגל. על פי מחקר, שפורסם בכתב העת British Journal of Nutrition, בולמוס אכילה חד פעמי כזה לא משפיע על רמות הגלוקוז בדם, ומגביר רק במעט את כמות השומן בזרם הדם בשעות שלאחר האכילה.
14 מתנדבים והרבה מאוד פיצה
בעוד שכולם מכירים את הנזקים של אכילה מוגזמת ושל השמנת יתר, נעשו עד כה מעט מחקרים על ההשפעה של אכילה מוגזמת חד פעמית. לכן החוקרים החליטו לגייס קבוצת מתנדבים ולהאכיל אותם בפיצות ללא הגבלה. למשימה התנדבו 14 גברים בגילאי 22 עד 37. במהלך המפגש הראשון הם התבקשו לאכול פיצה עד שהם שבעים, אבל לא מפוצצים. במפגש השני הם התבקשו לאכול פיצה עד שהם פיזית לא מוסגלים יותר לקחת ביס נוסף. החוקרים גילו כי המשתתפים צרכו כמות כפולה של קלוריות במפגש השני (מפגש האכול כפי יכולתך), אם כי כמות הפיצות שנאכלה השתנתה מאוד בין המשתתפים.
עוד בוואלה!
החוקרים מדדו את רמות הגלוקוז בדם של המשתתפים ארבע שעות לאחר שסיימו לאכול וגילו כי הן לא היו גבוהות יותר לאחר המפגש בו אכלו ללא הגבלה לעומת המפגש בו אכלו בצורה סבירה. שומנים בדם, כמו טריגליצרידים, היו בכמות מוגדלת מעט מהרגיל לאחר אכילה מוגזמת, אך גם עלייה זו לא הייתה פרופורציונאלית לכמות השומן העודף שנצרך במהלך הארוחה.
רמות האינסולין בדמם של הנבדקים היו גבוהות ב-50 אחוזים לאחר ניסוי האכילה המופרזת, מה שמסביר ככל הנראה כיצד הגוף מצליח לשמור על רמות הגלוקוז בדם מאוזנות אחרי צריכת קלוריות כה גבוהה. אחרי המפגש שבו המתנדבים אכלו ההגזמה, התגלו בדמם הורמונים שונים ששוחררו על ידי המעיים במטרה לעורר שחרור אינסולין ולקדם תחושות מלאות.
"המחקר מראה כי אם אדם בריא מגזים מדי פעם, למשל אוכל ארוחת בופה גדולה או ארוחת צהריים בחג המולד, אין לכך השלכות שליליות מיידיות מבחינת איבוד השליטה המטבולית", אמר פרופסור ג'יימס בטץ מאוניברסיטת באת שפיקח על מחקר הפיצות. הוא הוסיף כי "הבעיה העיקרית עם אכילת יתר היא שהיא מוסיפה אנרגיה מאוחסנת יותר לגופנו (בצורה של שומן), שיכולה להגיע עד למצב של השמנת יתר אם אוכלים כך יום אחרי יום".
בעוד שתוצאות המחקר הזה מקלות מעט את האשמה של אותם ימי רמאות, חשוב לזכור שהמטרה המרכזית תמיד צריכה להיות איזון. התקפי הזלילה המדוברים הם בהרבה מקרים פשוט כינוי להפרעת אכילה כפייתית הנקראת Binge Eating Disorder הנפוצה מאוד בעולם המערבי. הפרעה זו מתבטאת בהתקפי זלילה בלתי נשלטים במסגרתם אוכלים כמויות גדולות ולא שגרתיות של מזון - הרבה מעבר לנקודת השובע. שלא כמו במחקר המדובר, לא מדובר באירועים בודדים, אלא בהתקפים שחוזרים על עצמם כל כמה זמן.