בסרטון: אלימות כלפי צוותים רפואיים - ככה זה נראה
מה הסיפור? אלימות נגד צוותים רפואיים היא למרבה הצער לא תופעה חדשה, והיא חמורה הרבה יותר ממש שנדמה לכם. אף שנראה כי מגיפת הקורונה גרמה לכולנו להתמלא הערכה כלפי האנשים שמטפלים בבריאות שלנו, מחקרים חדשים מראים כי האלימות כלפיהם הרבה יותר שכיחה מכפי שניתן לקוות.
עד כמה אלימות כלפי צוותי רפואה נפוצה בישראל? בישראל מדווחים מדי שנה כ-3,500 אירועי אלימות כנגד צוותים רפואיים, 20 אחוזים מתוכם הם של אלימות פיזית והיתר אלימות מילולית. מדי שנה, 85 אחוזים מכלל אנשי צוות רפואי חווים אלימות מילולית (צעקות, קללות, איומים) ומעל שליש חווים אלימות פיזית (לפי נתוני משרד הבריאות). ארגון הבריאות העולמי מעריך שבין 8- 38 אחוזים מהצוותים הרפואיים בעולם נחשפו לאלימות פיזית במהלך עבודתם ועוד רבים אחרים נחשפים לאלימות מילולית. מרבית מקרי האלימות המילולית כלפי צוותים רפואיים אינם מדווחים.
עוד בוואלה!
מה בדקו המחקרים החדשים? שני מחקרים של אוניברסיטת תל אביב שפורסמו לאחרונה מציגים תמונה מאוד עגומה באשר ליחס של הציבור כלפי הצוותים הרפואיים. החוקרות, ד"ר ענת עמית אהרון, ד"ר סיגלית ורשבסקי וד"ר מיכל יצחקי, ביקשו לבחון מה חושב הציבור הרחב על אלימות נגד רופאים/ות ואחיות/ים, האם הציבור מצדיק אלימות זו, והאם למערכת הבריאות יש חלק מהאחריות לכך.
במחקר הראשון השתתפו 690 אנשים בני 18-82 מאזורים שונים בארץ שהתבקשו לענות כיצד היו נוהגים בשלושה מצבי" קצה" נפוצים למדי: המתנה מייאשת": המתנה של 40 דקות מעבר לזמן שנקבע לקבלת חיסון במרפאה; "אני רק שאלה קצרה": מטופל שמחכה זמן רב לתורו ומבקש להיכנס לחדרה של האחות טרם תורו; ו"החולה במסדרון": בנו של מטופל מגלה, שאביו המאושפז במחלקה פנימית, שוכב במיטה במסדרון, בעוד שמטופל שהתאשפז אחריו, קיבל מיטה בחדר המחלקה.
מה היו התוצאות? ממצאי המחקר הראו כי 1 מכל 10 נשאלים תומך באלימות כלפי צוותים רפואיים, היתר (90.7%) חושב שאלימות כלפי צוותים רפואיים היא שלילית ואין סיבה או הצדקה לכך. שיעור הגברים שתמכו באלימות הוא כפול משיעור הנשים (12 אחוזים מהגברים בהשוואה ל-5.10 אחוזים מהנשים). החוקרות גילו כי 55 אחוזים מהמשתתפים היו עדים בעבר לאלימות מילולית במערכת הבריאות, ו-20 אחוזים היו עדים בעבר לאלימות פיזית במערכת הבריאות. משתתפים שהיו עדים בעבר לאלימות מילולית או פיזית, תמכו יותר בהתנהגות אלימה כלפי צוותים רפואיים.
במחקר השני, החוקרות קיימו ראיונות עומק עם המשתתפים שהצביעו על כך שהציבור הרחב מאמין שעל מנת למנוע אלימות כלפי צוות רפואי יש להתמקד הן בצוות באמצעות שיפור תנאי עבודתם, הדרכתם להתמודדות עם אלימות והענקת ביטחון עבורם כהרתעה, והן בציבור הרחב באמצעות חינוך לסובלנות, העלאת המודעות של הציבור, אכיפה קפדנית והטלת עונשים כבדים על האדם האלים.
אז לאן אנחנו הולכים? "שני המחקרים מצביעים על הצורך בשיתוף פעולה של הממסד הרפואי עם הציבור למציאת דרכים ואמצעים למניעת אלימות כלפי צוותי הבריאות", אמרה ד"ר מיכל יצחקי, ראש החוג לסיעוד, בית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב, "הציבור ברובו נגד אלימות במערכת הבריאות, לפיכך יש כאן "קרקע פורייה" להתערבות תוך שיתוף פעולה של מערכת הבריאות ונציגי ציבור. מצד שני קיימת מצוקה אמיתית, ויש לפעול להפחתת עומסים, הגדלת כוח האדם המטפל, קיצור זמני המתנה והימנעות מיחס אדיש או יהיר של הצוות ובמקביל מתן כלים לצוותים הרפואיים כיצד למנוע החמרה של מצבי אלימות" היא הוסיפה כי"חובתנו לחלץ את מערכת הבריאות מהמגפה השקטה של אלימות גואה באמצעות דרכי התערבות כוללניים אלו".