בווידאו: 5 עובדות על המוח
אם גם אתם נוטים לפסימיות וחושבים לרוב מחשבות שליליות, אבל בטוחים שזה לא מזיק לכם, מחקר חדש דווקא מראה שכן. חוקרים גילו שמחשבות שליליות חוזרות קשורות לירידה קוגניטיבית שנים לאחר מכן, כמו גם ליצירת מרבצים של חלבוני מוח מזיקים הקשורים לאלצהיימר. החוקרים טוענים כי כעת יש לחקור את ההתנהגות הזאת כגורם סיכון פוטנציאלי לדמנציה, ויש ללמוד כלים פסיכולוגיים, כמו מיינדפולנס או מדיטציה, כדי לבדוק אם הם יכולים להפחית את הסיכון לדמנציה.
המחקר נערך בקרב 292 אנשים מעל גיל 55 ופורסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia. עורכת המחקר הראשית ד"ר נטלי מרנט, פסיכולוגית מאוניברסיטת יוניברסיטי קולג' לונדון אמרה כי: "דיכאון וחרדה באמצע החיים ובזקנה כבר ידועים כגורמי סיכון לדמנציה. כאן מצאנו שדפוסי חשיבה מסוימים המעורבים בדיכאון וחרדה יכולים להיות סיבה בסיסית לכך שאנשים הסובלים מהפרעות אלו נוטים יותר לפתח דמנציה. בצד מחקרים אחרים שקושרים דיכאון וחרדה עם סיכון לדמנציה, אנו צופים כי דפוסי חשיבה שליליים כרוניים עלולים להגביר את הסיכון לדמנציה".
עוד בוואלה!
במהלך תקופה של שנתיים, המשתתפים במחקר השיבו לשאלות כיצד הם חושבים בדרך כלל על חוויות שליליות, תוך התמקדות בדפוסי חשיבה שלילית חוזרת כמו השתהות בעבר ודאגה לעתיד. המשתתפים השלימו גם מדדים לדיכאון ותסמיני חרדה. תפקודם הקוגניטיבי הוערך, כמו גם מדידת הזיכרון שלהם, תשומת הלב, הקוגניציה המרחבית והשפה. 113 מהמשתתפים עברו סריקות מוח שמדדו בין היתר משקעים של טאו ועמילואיד, שני חלבונים הגורמים לסוג השיטיון הנפוץ ביותר, מחלת האלצהיימר, כשהם נבנים במוח.
החוקרים מצאו כי אנשים שהציגו דפוסי חשיבה שלילית חוזרת גבוהים יותר חוו ירידה קוגניטיבית חדה יותר במהלך תקופה של ארבע שנים, וירידה בזיכרון (שהיא בין הסימנים המוקדמים יותר למחלת אלצהיימר), והיה סיכוי גבוה יותר שיש להם משקעי עמילואיד וטאו במוח.
הקשר בין דיכאון וחרדה
דיכאון וחרדה היו קשורים לירידה קוגניטיבית בהמשך החיים, אך לא להצטברות של חלבוני עמילואיד או טאו, מה שמרמז כי חשיבה שלילית חוזרת יכולה להיות הסיבה העיקרית לכך שדיכאון וחרדה תורמים לסיכון למחלת האלצהיימר. "אנו מציעים כי חשיבה שלילית שחוזרת על עצמה עשויה להוות גורם סיכון חדש לדמנציה מכיוון שהיא עשויה לתרום לדמנציה באופן ייחודי", אמרה ד"ר מרנט.
החוקרים מציעים כי חשיבה שלילית חוזרת עשוי לתרום לסיכון לאלצהיימר באמצעות השפעתו על אינדיקטורים לסטרס כמו לחץ דם גבוה, מכיוון שמחקרים אחרים גילו כי לחץ וסטרס יכולים לתרום להצטברות העמילואיד והטאו.
"המחשבות שלנו יכולות להיות בעלות השפעה ביולוגית על הבריאות הגופנית שלנו, חיובית או שלילית", אמרו החוקרים. "תרגולי אימונים נפשיים כמו מדיטציה עשויים לסייע בקידום תכניות נפשיות חיוביות תוך כדי ויסות הרגשות השלילים. הטיפול בבריאות הנפש הוא חשוב ועליו להיות בראש סדר העדיפויות בבריאות הציבור, מכיוון שזה לא רק חשוב לבריאותם ולרווחתם של אנשים בטווח הקצר, אלא זה יכול גם להשפיע על הסיכון הסופי שלהם לדמנציה", כתבו.
כעת הם מקווים לגלות אם הפחתת החשיבה השלילית החוזרת, אולי באמצעות אימון מיינדפולנס או טיפול פסיכולוגי עשויים לעזור להפחית את הסיכון לדמנציה על ידי תמיכה בבריאות הנפש בגיל מבוגר.
"בתקופות לא יציבות אלה אנו שומעים מאנשים כל יום שהם חשים פחד, בלבול או נאבקים עם בריאותם הנפשית. לכן חשוב לציין שלא נאמר שתקופת חשיבה שלילית לטווח קצר תגרום למחלת אלצהיימר. בריאות הנפש יכולה להיות חיונית במניעה וטיפול של דמנציה; מחקר נוסף יגיד לנו באיזו מידה".