לא רק בגלל הקורונה: מה הדרך שבה אתם מתעטשים מגלה עליכם?

בסרטון - הצעירה שמתעטשת 12 אלף פעמים ביום

תקופת הקורונה לימדה את כולנו להתעטש למרפק ולהרגיש סופר מובכים כשיוצא לנו אפצ'י ליד אנשים, אך יש לנו זיכרון מעורפל שבימים שלפני כולנו נהגנו להתעטש בלי בושה, חלקנו אפילו מספר פעמים ברצף ובקול גבוה. רובין קרמוד, מומחה לשפת גוף ומייסד Zone2.co.uk, טוען שהדרך בה אנחנו מתעטשים - או יותר נכון, היינו נוהגים להתעטש - מספרת הרבה על האישיות שלנו. לדוגמא, המתעטשים השקטים לא אוהבים תשומת לב, בעוד המתעטשים הסדרתיים רק חושקים בה.

רובין סיפר ל-Femail: "בעידן הריחוק החברתי, אנו משתדלים לא לעמוד קרוב מדי לאנשים אחרים, למקרה שהם יתעטשו ויעיפו את החיידקים שלהם אלינו וכנ"ל ההפך. דווקא בזמנים כאלה הדרך בה אנו מתעטשים היא חשובה. גם בגלל הצורך להימנע מהידבקות וגם כי הדרך בה אנחנו מתעטשים אומרת הרבה על האישיות שלנו". הוא הוסיף: "כשהתבגרתי, אמי נהגה לומר 'לגבר תמיד צריך להיות שתי מטפחות בכיס. האחת למקרה שהוא צריך לקנח את האף והשני למקרה שהפרטנר שלו יעשה זאת' והמחקרים האחרונים מראים שהיא צדקה - התעטשות בודדת יכולה לשלוח כ-100 אלף חיידקים לאוויר, למרחק של 8 מטרים ובמהירות של עד 160 קמ"ש". רובין קטלג את סוגי ההתעטשויות הנפוצות והסביר מה כל אחת מהן אומרת על אישיותו של אדם - אז מה העיטוש שלך?

רובין מסביר כי סוג זה של מתעטש הוא לרוב מישהו שרוצה להימצא במרכז תשומת הלב. הוא אומר: "היה לי דוד שהתעטש בקול רם, פעמיים. בערך 11 שניות הפרש בין עיטוש לעיטוש, כאילו רצה להדגיש את העיטוש השני שלו. רבים מאיתנו מתעטשים כמה פעמים, לעתים קרובות בין פעמיים לחמש, אבל רק אלה שדואגים שנבחין בזה רוצים שנשים לב אליהם".

"הוא מסוג האנשים שלא רוצים בתשומת לב", מסביר רובין ומתאר "מתעטש שקט" כמי שיחזיק את האף בזמן עיטוש או לא ישמיע צליל. הוא אומר: "יכול להיות שהוא חסר ביטחון או פשוט לא רוצה להיות מהטיפוסים האלה שמושכים אליו תשומת לב". רובין אומר שהמתעטש האילם ינסה לשמור על פוקר פייס, כאילו זה לא קרה, אבל בדרך כלל הוא נראה די מבוהל מהאפצ'י שלו. הוא הוסיף: "העיניים שלו מתרחבות. המבט התמים לא עובד על אף אחד".

לדברי רובין, "מתעטש מתנצל" הוא מישהו שמתנצל לפני, אחרי ואולי אפילו בזמן שהוא מתעטש. הוא אומר: "זה מישהו שלא רוצה להשפיע יותר מדי על חייהם של אחרים. הוא כנראה יהיה די סגור באופי ותמיד מנומס". הוא מוסיף: "אתה יכול לראות את הייסורים על פניו כשהם מנסה להחזיק את העיטוש שבאופן בלתי נמנע עומד לצאת. כמובן שהוא יוצא בסוף וכשזה קורה המתעטש מחזיק את רוב הצליל בתוכו, בהתנצלות. אנשים כאלה בהחלט צריך לעבוד על הביטחון שלהם".

כולנו נתקלנו לפחות באחד כזה. רובין אומר שהמתעטש הרועש הוא "בדרך כלל גבר שתופס את עצמו כזכר אלפא". הוא מסביר: "הוא נוטה להאמין שעיטוש חזק הוא אישור לחשיבותו בעולם ולעיתים קרובות הוא אינו מתחשב". הוא אומר: "מניסיוני, המתעטש הרועש לא נוטה לכסות את פיו וגאה מאוד ברעש שהוא עושה".

כמו המתעטש הרועש, אנחנו בטוחים שכולם מכירים מישהו שיוצא לו "אצ'יו" כשהוא מתעטש. רובין אומר: "זה נעשה לרוב על ידי מישהו שמרגיש שיש לו כל זכות להתעטש אך מנסה להיות אדיב מבחינה חברתית. זה נקרא לפעמים 'התעטשות עמומה', שמופיעה לעיתים קרובות בחללים ציבוריים סגורים, כמו במעלית או ברכבת". הוא מוסיף: "אדם זה בדרך כלל בטוח בעצמו, אך גם מודע לעצמו ונמצא בשליטה".

על פי רובין, אלה האנשים המרצים. לדבריו, האדם הזה "לא רוצה ליצור סצנה או לעשות מהומה". הוא ינסה לעשות הכול - החל מלדחוף בחוזקה עם האצבע כנגד המחיצה באף או לעצור את נשימתו - רק כדי לא להתעטש. הוא מסביר: "למרות שזה נהדר לרצות שלא להפריע לאנשים, הוא צריך ללמוד להישאר נאמן לעצמו. הוא מושפע בקלות מהסביבה שלו".

מאז התפרצות נגיף הקורונה, הורו מומחים להתעטש למרפק בכדי לסייע במניעת התפשטות הנגיף. רובין מסביר שגם לזה יש משמעות: "אדם זה אוהב לפעול על פי הכללים ועומד במטרות שהציב לעצמו. דמות זו מודעת ומתחשבת באחרים, אך התנהגות כזו יכולה לפעמים להעיד גם על חוסר חשיבה אינדיבידואלית". הוא הוסיף: "זה גם גורם לי לתהות כמה פעמים הוא התעטש בג'קט ומתי הוא שטף אותו בפעם האחרונה".

"זה הטיפוס הלא מוכן", הסביר רובין, "הטיפוס המפוזר שמתחיל שיחת וידאו בלי לחשוב על מצבי החירום האפשריים". הוא נזכר: "הייתי בזום לאחרונה עם מישהו שהתעטש בצורה מאוד נראית לעין. מכיוון שלא הייתה לו מטפחת, הוא העביר את חמש הדקות הבאות באופן מוחשי בניסיון לנקות את פניו תוך שהוא מנסה להיראות כמי שאינו עושה זאת. זה היה מביך".