מספר התהליכים הביולוגיים שמעורבים בהיווצרותו של תינוק אנושי הוא בלתי נתפס ולפעמים אחד מהתהליכים המורכבים הללו עלול להשתבש בכל מיני דרכים, גם מוזרות. זו הסיבה שבמהלך ההריון עורכים בדיקות וסקירות שמטרתן לעקוב אחר התפתחות העובר ולוודא שהיא תקינה ולזהות בזמן, כאשר משהו לא תקין מתפתח. שני פיות זה לא משהו שמצפים למצוא בסקירת מערכות בדרך כלל, כשמדובר בהריון של עובר יחיד - אבל מסתבר שגם זה קורה לפעמים.
במהלך סקירה שנערכה לאישה בשליש השלישי להריונה, הרופאים הבחינו בגוש רקמה לא מזוהה מימין לפה של העוברית. אולם, איכות האולטרסאונד לא איפשרה לצוות הרפואי לזהות מה בדיוק הם ראו שם. האפשרויות שהם לקחו בחשבון היו ציסטה, טרטומה (מצב שבו הריון מתחיל כהריון תאומים, אך בשלב מוקדם של ההתפתחות אחד העוברים נספג לתוך גופו של התאום השני) או סוג של גידול בעצמות הפנים של התינוקת.
אלא שבלידה התברר שמדובר באפשרות אחרת לחלוטין, וממש לא משהו שהרופאים לקחו בחשבון מראש. החריגה שנראתה באולטרסאונד התבררה בלידה כפה נוסף, שממוקם ממש ליד פיה של התינוקת. מדובר היה בפה של ממש, עם שפה משלו וחלל פה ובו שיניים ואפילו לשון קטנה שנעה בסינכרון עם הלשון הראשית, בזמן שהתינוקת אכלה.
אל תפספס
מדי פעם העור שסביב הפה הנוסף היה הופך לבעל מרקם של רקמות חשופות, ונוזל שקוף - שהרופאים העריכו כי הוא רוק, היה ניגר ממנו. כך פירטו הרופאים מדרום קרוליינה שטיפלו בתינוקת בתיעוד המקרה הנדיר הזה, שפורסם בכתב העת הרפואי BMJ.
למזלה הגדול של התינוקת הקטנה, לא נראה היה שהפה הנוסף שאיתו נולדה גרם לבעיות בנשימה והוא גם לא הפריע לה לאכול בצורה תקינה. בנוסף, לא היה חיבור בין חלל הפה הנוסף ובין חלל הפה המרכזי של התינוקת, שתיפקד בצורה נורמלית לחלוטין.
התופעה של שכפול ראש או מבני פנים נקראת דיפרוסופוס (Diprosopus) והיא נחשבת לנדירה ביותר. ישנם רק כ-35 מקרים מתועדים שלה בבני אדם מאז 1900. בצורתה הקיצונית ביותר, התופעה יכולה לגרום לשכפול מלא של הפנים, אולם במקרה של שכפול של חלק מהפנים, זה בדרך כלל מערב את הפה או את אזור הפה. התופעה הזאת שכיחה יותר בקרב תינוקות ממין נקבה, אולם איש אינו יודע מדוע.
"שכפול חלק ממבנה הפנים שנראה במטופלת קורה לרוב במקרים שבהם לתינוק יש תסמונת כלשהי, כמו תסמונת קליפל-פייל (מום מולד בחוליות הצוואר) או רצף פייר רובין (מום מולד שגורם לעיוותים בפנים) וברוב המקרים הוא קשור גם למצב של שפה שסועה או חיך שסוע", כתבו הרופאים בתיאור המקרה. "המקרה שלנו הוא מקרה נדיר, משום שהשכפול בפנים התרחש כתופעה מבודדת, ללא תסמונות או מומים נוספים", ציינו.
העובדה שמדובר בפגם מבודד, ללא משמעויות או השלכות נוספות על בריאותה והתפתחותה של התינוקת, איפשרה לרופאים לבצע ניתוח לתיקונו בשלב מוקדם מאוד, כשהיא היתה בת 6 חודשים בלבד. במהלך הניתוח הם הסירו מפניה רקמות שריר, עצם, ריריות פה, רקמת וושט, בלוטת רוק ושישה ניצני שיניים שטרם בקעו, תוך שהם מתאמצים ונזהרים מאוד שלא לפגוע באף אחד מעצבי הפנים שלה.
פרט לקצת נפיחות באזור הניתוח, שלקח לה מספר חודשים לעבור, התינוקת לא נזקקה לכל טיפול נוסף לאחר שהחלימה החלמה מלאה. עם זאת, הרופאים ציינו שנראה שהיא מתקשה מעט להרפות את חלקו הימני של השפה התחתונה שלה, וייתכן שהדבר מעיד על מחסור בעצבים מסויימים באזור זה.